המומחים של Infomed מסבירים:
הוותין נחלק ל-3 חלקים עיקריים: החלק שיוצא מהלב ועולה כלפי מעלה קרוי הוותין העולה, החלק השני שבו הוותין מסתובב קרוי קשת הוותין והחלק השלישי היורד מהחזה עד האגן קרוי הוותין היורד. הקוטר התקין של הוותין נע בין 4-2 ס"מ. מפרצת הוותין היא הרחבה של חלק מאבי העורקים, בדרך כלל באזור שבו יש חולשה של דופן העורק. ההרחבה יכולה להיות באזור אחד או יותר של הוותין. הוותין הוא העורק הראשי הגדול ביותר בגוף, המוביל את הדם היוצא מהלב לכל האיברים בגוף, דרך הסעיפים הרבים שיוצאים ממנו.
מפרצת הוותין השכיחה ביותר היא באזור הבטן ושיעורה גבוה יותר בגברים. השכיחות עולה עם הגיל ומעל גיל 60 היא נעה בין 5% ל-7%.
מפרצת באבי העורקים תסמינים
הרחבה של הוותין חלה שנים רבות לפני הופעת התסמינים. אופי התלונות משתנה בהתאם למיקום ולסוג המפרצת. התסמינים האופייניים למפרצת הוותין הבטני כוללים הרגשה של גוש פועם בבטן, כאבי בטן וכאבי גב. לעיתים התלונות קשורות ללחץ של המיפרצת על איברים או על כלי דם סמוכים. אם המפרצת ממשיכה להתרחב ומגיעה לקוטר של 5.5 ס"מ ומעלה קיימת סכנה לקרע בדופן הפנימי שלה, מצב הגורם לכאבים עזים במיוחד בבטן או בגב ולעיתים לדימום פנימי שעלול להוביל למוות מיידי.
במפרצת של הוותין בבית החזה, מופיעים התסמינים בדרך כלל כאשר המפרצת כבר גדולה וכתוצאה מלחץ על איברים סמוכים בבית החזה. כאן התסמינים כוללים: כאבים בבית החזה או בגב עליון, שיעול וצפצופים, צרידות, הפרעות בלעיסה ועוד. התסמין הטיפוסי כאשר מופיע קרע של מפרצת הוותין הוא כאב חזק ו"קורע" בבית החזה, בגב עליון המקרין אל הזרועות וגם לכיוון הבטן. לעיתים, עקב חסימה ופגיעה באיברים סמוכים, יכולים להיות תסמינים של התקף לב, של הלם לב, של אירוע במוח, של אי-ספיקה חדה של המסתם הוותיני, של אי-ספיקת כליות ועוד. לעיתים קרובות קרע של מפרצת הוותין החזי מסתיים במוות.
סיבות וגורמי סיכון
הגורם השכיח ביותר הוא טרשת עורקים. תהליך זה מתחיל בשקיעה של שומנים בדופן הוותין הגורמים עם הזמן להתפתחות תגובה דלקתית, לשקיעת סידן וליצירת קרישים - תהליכים הגורמים להחלשת דופן הוותין ולהתרחבותו.
גורמי סיכון המחישים תהליך זה כוללים יתר-שומני הדם, יתר-לחץ-דם, עישון, סוכרת, גורמים גנטיים ועוד. גורמים נוספים להרחבה של הוותין כוללים מחלות של רקמות חיבור הפוגעות בדופן הוותין, דלקת בדופן הוותין, חבלה בוותין מחלות גנטיות כדוגמת התסמונת ע"ש מרפן.
אבחון ובדיקות
ניתן לאבחן מפרצת של הוותין על סמך התסמינים אך כאשר הללו מופיעים עלול להיות מאוחר מדי. ניתן לעיתים למשש גוש פועם בבטן. בדרך כלל האיבחון הראשוני נקבע בצילום בית החזה או הבטן או בבדיקת אקו-לב. כאשר מתעורר חשד יש צורך בבדיקות מדויקות יותר כמו CT, MRI, על-שמע של הבטן ואקו דרך הוושט, על מנת להעריך במדויק את גודל המפרצת ואת מיקומה. כאשר יש חשד לקרע של המפרצת האבחון נקבע בדחיפות, בדרך כלל בעזרת CT, MRI או אקו דרך הוושט.
טיפולים ותרופות
טיפול בגורמי סיכון כגון יתר-לחץ-דם, הפסקת עישון, טיפול בשומני הדם ומעקב קבוע כאשר יש סיפור משפחתי של מחלה זו. כל אלו עשויים למנוע או להאט את התהוות מפרצת הוותין. טיפול בניתוח נדרש באופן מיידי כאשר מופיעים כבר תסמינים ונוצר קרע במפרצת של הוותין. הניתוח כרוך בסיכון גבוה. אולם התמותה במצב של קרע במפרצת הוותין העולה, ללא ניתוח מיידי, גבוהה יותר והיא מתקרבת ל-100%. לגבי חולים ללא תסמינים קיימת הוראה לניתוח כאשר קוטר המפרצת מגיע לממד מסוים, שבו הסיכון להיווצרות קרע ותוצאותיו נראים גדולים יותר מהסיכון בניתוח. בדרך כלל קוטר מפרצת המצדיק הוראה לניתוח הוא מעל 6-5 ס"מ, תלוי במיקום, בסוג הרחבת המפרצת ובקצב התקדמותה, וכן ברמת הסיכון הכרוך בניתוח לגבי חולה ספציפי.
שיעור הסיכון למוות בניתוח מתוכנן נע בין 2% ל-6%. התמותה בניתוח שמתבצע בשל קרע חד של הוותין עלולה להגיע עד 50%, מכאן החשיבות לנתח מפרצות אלו לפני שנוצר הקרע.
בניתוח מחליפים את הקטע המורחב בוותין בשתל מלאכותי העשוי מחומר אלסטי בדומה לוותין המקורי. בשנים האחרונות מיושמת שיטה חדשה שבה ניתן לטפל במפרצת הוותין על ידי תומכנים המוחדרים לוותין בצנתור ללא צורך בביצוע ניתוח. שיטה זו מתאימה, בשלב זה, לסוג מסוים של מפרצות, בדרך כלל בחלק היורד של הוותין. בכוחה לחסוך מחולים, בעיקר מהבוגרים שבהם את הסיכון הכרוך בניתוח כה גדול.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אקו לב 
מחלות מעגל האוריאה (שתנן) 
מאת: ד"ר ג'ורג' גרינברג 05/12/2021
