דיפתריה

דיפתריה נגרמת על ידי חיידק הנקרא Corinebacterium diphteriae. באוכלוסיות שבהן מקפידים על חיסון הילדים, המחלה נדירה. היא שכיחה יותר בעונות חורף ואביב. היא מופיעה אך ורק בבני אדם ולא אובחנה בבעלי חיים.

החיידק מתמקד בפה, באף, בעיניים ולפעמים אף בעור, וההידבקות (מחולה או מנשא) היא דרך רוק. החיידק מפריש רעלן (טוקסין) וגורם לסימנים הקליניים המקומיים ולסיבוכים. לאחר תקופת דגירה שקטה, של 6-2 ימים, אצל חולים שאינם מחוסנים, מתחילים להתבטא סימני מחלה.

במקום ההידבקות מופיעה בצקת וקרום (ממברנה) אפור דבוק שמדמם כשמנסים להורידו. באף מופיעה נזלת (Nasal diphtheria) בהתחלה מימית ולאחר מכן דמית מוגלתית מסריחה. המצב הכללי הוא בדרך כלל טוב, אך יש כמות גדולה של חיידקים באף.

אם ההידבקות היא בשקדים מתפתחים קרומים קטנים המתאחדים ומכסים את השקדים. כמו כן מופיע אודם, בצקת, כאבים מקומיים והגדלת קישריות הלימפה.

אם ההידבקות בלוע, הקרומים יכולים להתפשט לפנים לכיוון החך הקשה ולאחור לכיוון הוושט, והצבע של הקרומים הופך להיות שחרחר וחום מנומר. יש הגדלה של קישריות לימפה צוואריות, בצקת בעור הצוואר ומצב החולה הופך לקשה עם חיוורון, עייפות והכרה מעורפלת.

הסיבוכים הם כתוצאה של רעילות החיידק וייתכנו דלקת שריר הלב, עצבים היקפיים עם שיתוק בלוע, בעיניים, בשרירי הנשימה ובכתפיים.

אם החיידק מתמקד בקנה ובמיתרי הקול, הילד צרוד בגלל חסימה של דרכי הנשימה על ידי בצקת וקרומים, אבל הוא נראה פחות חולה עקב ספיגת רעלן מועטת.

המחלה יכולה להסתמן גם בעור, בלחמית, באפרכסת האוזן, באיברי המין, אך
מיקום זה נדיר ביותר.

יש לבודד את החיידק בכדי לאשש את האבחון וכדי להעניק את הטיפול הנכון.

הטיפול הוא באנטי-רעלן (Anti-toxin) או באנטיביוטיקה.  מנת האנטי-רעלן שונה לפי מצב החולה, לפי מיקום המחלה והזמן שחלף מאז ראשית המחלה ועד הטיפול.  כטיפול אנטיביוטי נותנים פניצילין או אריתרומיצין בכדי לסלק את החיידק הקיים, והוא מחליף את הטיפול באנטי-רעלן.

הנשאים חייבים להתחסן ולקבל טיפול אנטיביוטי בהתאם.

בכדי למנוע את המחלה יש לחסן את הילדים בעוד מועד לפי הוראות טיפת החלב.

החיסונים הביאו להפחתה ניכרת בהיארעות המחלה הקשה. על פי רוב החיסונים אינם מלווים בהשפעות לוואי ומספר תרכיבים ניתנים במישלב בהזרקה אחת.

ד"ר מאיר איזקסון