גזזת, פטרת בקרקפת

תסמיני הגזזת הם: 

• הופעת נגע אחד או מספר נגעים עגולים שסביבם העור מקולף ורגיש.

• התרחבות או גדילה של הנגעים.

• לאחר קילוף העור, העור נהיה בעל צבע אדום או אפור.

• שיער שביר וחלש הנושר בקלות.

• אזורים רגישים או כואבים על פני הגולגולת.

 •המחלה יכולה להיות מלווה בגרד, אך ייתכנו מצבים שבהם אין גרד כלל. 

חשוב לדעת כי תסמינים אלו משותפים למחלות עור נוספות, ולכן יש צורך באבחנה ע"י רופאה שתאשר כי אכן מדובר בגזזת ולא במחלת עור פטרייתית אחרת.

פטרייה בקרקפת נגרמת על ידי דרמטופיט, סוג של פטרייה, התוקף את השכבה החיצונית של עור הקרקפת ובסיס השערה. הפטרייה מדבקת מאוד והיא יכולה להדביק אנשים באחת מהדרכים הבאות:

• מאדם לאדם: מגע ישיר עם אדם אחר הנושא את הפטרייה, אפילו למשך זמן קצר, עלול לגרום להדבקה. כמו כן, הפטרייה יכולה לעבור גם ללא מגע ישיר עם אדם אחר.

• מבעלי חיים: בעלי חיים שונים יכולים לשאת את הפטרייה ולהדביק בני אדם במגע ישיר או עקיף. הפטרייה נפוצה אצל חתולים, כלבים וחיות משק – במיוחד אצל גורים. בעלי חיים יכולים לשאת את הפטרייה על גופם מבלי להיות חולים במחלה.

• מחפצים נגועים -  מגע בחפץ נגוע יכול להעביר אף הוא את הפטרייה. יש להימנע משימוש בחפצים כמו מגבות, בגדים, מצעים, מסרקים ומברשות שיער.

היגיינה ירודה ותנאי חיים צפופים מגבירים את אפשרויות ההדבקה.

אף על פי ששכיחותה של המחלה גבוהה יותר בקרב ילדים, מחלה זו יכולה להופיע גם במבוגרים. 

אבחון גזזת נעשה בדרך כלל בהסתכלות על עור הקרקפת והמראה האופייני של פטרת הקרקפת. במצבים בהם האבחנה אינה חד משמעית ניתן לבצע בדיקה מיקרוסקופית אבחנתית מדויקת באמצעות משטח מהקרקפת, דגימת שערה או דגימת עור ישירה מהעור המתקלף.

בשביל לזהות את הפטרייה באופן מדויק, יש להימנע משימוש בתכשירים ומתרופות המטפלות בפטריות בשבוע שלפני הבדיקה. 

אמנם ניתן להחלים מגזזת באופן ספונטני, אך מומלץ לטפל בבעיה כדי למנוע התקרחות, פגיעה קשה בזקיקי השיער, הדבקה של אחרים וסבל שעלול להמשך שנים.

הטיפול בפטרת בקרקפת כולל תרופות נגד פטריות. יש לשים לב כי לטיפול תופעות לוואי רבות, ולכן חשובה האבחנה המדויקת על ידי רופאה/ מומחה/ית. יש להתמיד בטיפול לכל אורך התקופה שהומלצה על ידי הרופא, גם במקרים בהם התסמינים העוריים חלפו מוקדם יותר.

בנוסף לטיפול התרופתי קיים שמפו טיפולי המסייע בהורדת נבגי הפטרייה ובכך מונע את ההעברה לאחרים. יש לחפוף שלוש פעמים בשבוע. בעת החפיפה יש להשאיר את השמפו על הראש למשך חמש דקות לפחות כדי שהוא יוכל לפגוע בנבגים בצורה יעילה, ורק אז לשטוף.

במצב בו נגרמה דלקת, יש צורך בטיפול אנטיביוטי המשפיע על כל הגוף ולא ניתן להסתפק בטיפול מקומי. 

כיוון שזוהי מחלה מדבקת במיוחד, גזזת קשה למניעה. 

עם זאת, הקפדה על היגיינה אישית, חפיפת ראש תדירה, הימנעות משימוש בחפצים משותפים כמו מגבות ומסרקים, והימנעות ממגע עם בעלי חיים נגועים, יכולה להפחית את הסיכוי להידבקות בגזזת.