אירוע מוחי חולף (Transient Ischemic Attack)

התסמינים אותם את מתארת יכולים להתאים למספר מחלות. האחת היא זיהומית והשנייה היא בעיה נוירולוגית, כגון אירוע מוחי (CVA), מצב שבו זרימת הדם לתאי מערכת העצבים במוח מופרעת בצורה קיצונית עד כדי כך שיש סיכון לנזק חמור עד ואף מוות של תאי עצב. איני יודעת מהן ההשתלות שאביך עבר, ולכן איני יכולה לומר אם זה קשור או לא. אמליץ לך לפנות בהקדם לבדיקת נוירולוג. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש

זיהוי ומניעה במידת האפשר של גורמי סיכון הם דרך טובה להפחית את הסיכוי לשבץ. גורמי הסיכון הם יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים (AF), סוכרת, עישון, רמות LDL, כולסטרול וטריגליצרידים גבוהות בדם, והיצרות העורקים הקרוטידיים. אם יש פרפור פרוזדורים, הטיפול בגילך הוא אחר: קומדין. בנוסף, יש לבדוק אם יש גורמי סיכון אחרים ולפטל בהם, למשל לטפלב הפרעה ברמת השומנים על ידי שינוי תזונתי וסימוביל במידת הצורך. אספירין היא התרופה נוגדת הקרישה שנחקרה הכי הרבה. המלצת ה- FDA לגביה היא נטילה יומית של אספירין במינון של 50 עד 325 מ"ג. אספירין היא תרופה טובה הניתנת למניעת שבץ מוחי ואירועים כליליים (אוטם שריר הלב). יש כנראה סיבה שבגללה לא קיבלת אספירין: אולי כיב קיבה או דימום ממערכת העיכול בעבר. התרופה פלאויקס מאושרת לשימוש על ידי ה- FDA, ובמחקר גדול (Caprie) נמצא שהיא יעילה לפחות כמו אספירין. אני לא חושבת שמישהו עשה מחקר על נטילת פלאויקס באופן שבו ציינת (3 ימים ואז הפסקה ליום אחד). את ההמלצות נותנים לפי מחקרים קליניים, והיות שזמן מחצית החיים של התרופה הוא 8 שעות, כלומר תוך 8 שעות רמתה בדם יורדת לחצי (לא ברור לגמרי מתי מתפנה התרופה לגמרי ממחזור הדם אבל נניח שזה בערך זמן כפול מזמן מחצית החיים), ניתן להסיק שביום שבו אתה לא לוקח את התרופה, אתה למעשה לא מכוסה מבחינת ההשפעה נוגדת הקרישה. אם היה לך אירוע מוחי, הסיכון השנתי שלך לאירוע נוסף הוא 8%-10%, ולפיכך התועלת שבטיפול עולה בהרבה על הסכנות שבנטילת התרופה. אני ממליצה לקחת את התרופה לפי המלצת הרופאים, כלומר, מדי יום. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש

כאבים סביב משתל מלאכותי הם מצב מורכב העלול לנבוע מכמה סיבות, ביניהן התרופפות, זיהום, ושבר סביב המשתל. חיוני לשלול דלקת זיהומית סביב המשתל בברך, שכן זהו אחד המצבים מבין אלה שפורטו העלול לסכן חיים. אחת הדרכים לאישור האבחנה היא בדיקת מיפוי עצמות, אך חשוב גם להיעזר בבדיקות דם, כולל מדדי דלקת, בראשם רמת ה- CRP, ולהשוותם לערכים קודמים. במקרים רבים יש לנקר את הברך ולבדוק את הנוזל התוך-מפרקי כאשר יש חשד לזיהום. אפשרויות הטיפול נחלקות, באופן כללי, לכאלו המשמרות את המשתל ולכאלה הכוללות את הוצאתו. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד פתח בחלון חדש

אכן, מחקרים הראו כי אין הבדל משמעותי ביעילות של אספירין בין המינונים הגבוהים לנמוכים, וכדי לצמצם עד למינימום את תופעות הלוואי של אספירין במערכת העיכול, יהיה הגיוני יותר לקחת את המינון הנמוך היעיל ביותר (75 מ"ג). פרוסת לחם עם גבינה תספיק כדי למנוע את גירוי הקיבה .גם שתיה של שתי כוסות מים או חלב יעשו עבודה טובה. לטבע יש מוצר אספירין אחד שנקרא טבעפירין והוא במינון של 100 מ"ג. פתח בחלון חדש

שני עורקי הקרוטיס (התרדמה) הם האחראים העיקריים על אספקת הדם למוח. כאשר ישנה טרשת עורקים, עורקי הקרוטיס בדרך כלל מושפעים גם הם. הצטברות הטרשת מובילה להפרעה בזרימת הדם למוח, ולחסימה של כלי הדם בדרגות שונות. כאשר החסימה משמעותית, מתפתחים תסמינים וסימנים נוירולוגיים שונים כמו TIA, אובדן ראייה זמני בעין אחת (amaurosis fugax), אירועיים מוחיים קלים, סחרחורות. בדיקת דופלר קרוטיס היא בדיקת אולטרסאונד היכולה למדוד את דרגת החסימה בעורקי הקרוטיס, וגם לאבחן אם ישנו כיב ברובד הקיים, שהופך אותו למסוכן יותר. לאחר הבדיקה ולפי הממצאים בה ניתן יהיה לשקול אם יש צורך בהתערבות ניתוחית. באפשרות זו בוחרים במקרים שבהם החסימה היא מעל 70%. תוכלי למצוא מידע נוסף כאן: http://www.krakovsky-clinic.com/content/view/30/42 פתח בחלון חדש

חללי הלב הימניים תקינים, וזה כולל את חדר ימין. לפי תוצאות הבדיקה שלך, התפקוד הכללי של הלב תקין. ישנה הפרעה ביכולת הלב בהרפיה (יחסי גלי A>E) וישנן הפרעות קלות בסגירת חלק מהמסתמים. השלכות התוצאות של בדיקה זו תלויות במידה רבה בהיסטוריה הרפואית שלך, במצבך הכללי, ובממצאי בדיקה גופנית. אי ספיקה קלה או מינימלית של המסתמים הוא ממצא די שכיח, ששכיחותו עולה עם הגיל. אתה מוזמן לקרוא עוד על הנושא בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_060209_3.asp פתח בחלון חדש

מחקר אחד (בלבד) גדול השווה את היעילות של פלאויקס (קלופידרוגל) לעומת אספירין במניעה שניונית (כלומר באנשים שסבלו כבר מאירוע). המחקר בדק את הסיכון ללקות באחד מהמצבים הבאים: אוטם מוחי, אוטם לבבי או מוות כתוצאה מאירוע הקשור לכלי דם. הסיכון השנתי ללקות באחד מהאירועים הללו היה 5.32% בחולים שטופלו בפלאויקס לעומת 5.83% בחולים שטופלו באספירין, כלומר ייתכן וקיים ייתרון קל לפלאויקס. לגבי שילוב של פלאויקס ואספירין, נמצא שבחולים לאחר אירוע מוחי, אין עדיפות בשילוב זה לעומת טיפול בפלאויקס בלבד במניעה של אירוע וסקולרי חוזר (אוטם לבבי או מוחי או מוות או אשפוז בתוצאה מחסימת כלי דם), ואף קיימת סכנה גבוהה יותר של דימום מסכן חיים (דימום תוך-מוחי או ממערכת העיכול). זאת בניגוד למצב לאחר אירוע לבבי שאז בהחלט מומלץ טיפול בפלאויקס בנוסף לאספירין למשך מספר חודשים לאחר האירוע. קיימת חשיבות רבה יותר לאיזון לחץ דם (במקרה של אביך במיוחד על ידי טיפל בתרופות מקבוצת מעכבי ACE - ראי מילון מונחים בפורטל Infomed), איזון רמות הכולסטרול בדם (על ידי תרופות מקבוצת הסטאטינים - אינפורמציה בפורטל Infomed) וכנראה גם איזון הסוכרת, במניעה של אירועים ואסקולרים נוספים, מאשר החלפה של אספירין בפלאויקס. פתח בחלון חדש

אבי עבר אירוע מוחי לפני כשלוש שנים. איני יודעת אם יש קשר לזה, אך בשבועות האחרונים הוא מתלונן על כאבי גב ואובחן אצלו לאחר צילום ספודילוזיס L5 listhesis l4-l5. דרגה 1. ביומיים האחרונים הוא ממש צורח מכאבים והומלץ רק על משככי כאבים. האם יש משהו נוסף שאפשר לעשות ? עקרונית ניתן גם לטפל בהזרקות סטרואידים לתעלת השדרה, או לעשות הערכה מחדש של התרופות נוגדות הדלקת ונוגדות הכאבים שהוא מקבל ולראות אם אפשר להחליף או להוסיף תרופה יעילה יותר. כמו כן כדאי להתייעץ עם הרופא שלכם לגבי ביצוע CT עמוד שדרה, שאולי יוסיף מבחינה דיאגנוסטית על הצילום. [13/04/2003] פתח בחלון חדש

ישנם מקרים מסוימים בהם יש צורך בטיפול באספירין בנוסף לטיפול בקומדין. במחקר שנעשה על מנת לבדוק את היעילות והבטיחות שבשילוב תרופות אלה (אספירין במינון של 100 מ"ג ליום וקומדין עם ערכי INR של 3-4.5), בחולים שעברו החלפת מסתם ובנוסף לכך סבלו מאירוע תסחיף פקיקי (ראי ערך זה במילון המונחים של אינפומד) נמצאו הממצאים הבאים: ירידה משמעותית בסיכון לאירוע תסחיף פקיקי (כגון אירוע מוחי) או מוות מסיבה וסקולרית (1.9% לשנה לעומת 8.5% לשנה) עליה בסיכון לדימום (35% לעומת 22%) אך לא דימום מסכן חיים (12.9% לעומת 10.3%) ממצאים דומים אושרו במחקר גדול נוסף. ההמלצות: בשל הסיכון המוגבר לדימום, ההמלצה ליטול אספירין בנוסף לקומדין היא רק בחולים בסיכון גבוה שסבלו מאירוע תסחיף פקיקי למרות טיפול בנוגדי קרישה. לפיכך מומלץ למי שעבר החלפת מסתם למסתם מכאני ולמרות טיפול בנוגדי קרישה עבר אירוע של תסחיף פקיקי, ליטול גם אספירין בנוסף לקומדין. סיבות נוספות לנטילת אספירין בנוסף לקומדין הן: מסתמים מלאכותיים מסוג ישן אשר כרוכים בסיכון מוגבר לתסחיפים של קרישי דם. החלפת המסתם המיטראלי למסתם מלאכותי. מחלה טרשתית בעורקים הכליליים של הלב (מחלת לב איסכמית). פרפור פרוזדורים. על מנת להקטין את הסיכון לדימום מומלץ ליטול מינון נמוך של אספירין (100 מ"ג ליום). לסיכום, הטיפול שבעלך מקבל הוא הטיפול המומלץ כיום לאור המחקרים. בשל העובדה כי הוא עבר החלפת מסתם, ולמרות שקיבל טיפול בנוגדי קרישה הוא עבר אירוע מוחי, ישנה המלצה לקחת גם אספירין במינון נמוך (100 מ"ג ליום) בנוסף לקומדין. המלצה זו היא בגלל שתוספת האספירין מורידה את הסיכון לאירוע תסחיפי נוסף בצורה משמעותית ולעומת זאת אינה מעלה בהרבה את הסיכון לדימום מסכן חיים. פתח בחלון חדש

לא ציינת כמה זמן נמשכת התופעה, אם היא נפסקת לבד, אם היא מלווה בסימנים נוספים, ואם בנך בריא בדרך כלל, ולכן קשה לי לענות על שאלתך. הסחרחורת נגרמת בשל תקלה במערכת שיווי המשקל. תקלה בשווי המשקל יכולה להיגרם על ידי בהפרעה במערכות שונות שקשורות לשיווי המשקל, כגון הפרעה באוזן התיכונה או הפנימית, הפרעה נוירולוגית, הפרעה במערכת העיניים ועוד. אני ממליצה לך לברר את התופעה אצל רופא הילדים של בנך, אשר מכיר אותו, ויקבל אנמנזה מלאה ומפורטת. לפי מכלול הנתונים הוא יוכל לעזור לו. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד פתח בחלון חדש