אירוע מוחי חולף

תשובה: התסמינים אותם את מתארת יכולים להתאים למספר מחלות. האחת היא זיהומית והשנייה היא בעיה נוירולוגית, כגון אירוע מוחי (CVA), מצב שבו זרימת הדם לתאי מערכת העצבים במוח מופרעת בצורה קיצונית עד כדי כך שיש סיכון לנזק חמור עד ואף מוות של תאי עצב. איני יודעת מהן ההשתלות שאביך עבר, ולכן איני יכולה לומר אם זה קשור או לא. אמליץ לך לפנות בהקדם לבדיקת נוירולוג. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: מחקר אחד (בלבד) גדול השווה את היעילות של פלאויקס (קלופידרוגל) לעומת אספירין במניעה שניונית (כלומר באנשים שסבלו כבר מאירוע). המחקר בדק את הסיכון ללקות באחד מהמצבים הבאים: אוטם מוחי, אוטם לבבי או מוות כתוצאה מאירוע הקשור לכלי דם. הסיכון השנתי ללקות באחד מהאירועים הללו היה 5.32% בחולים שטופלו בפלאויקס לעומת 5.83% בחולים שטופלו באספירין, כלומר ייתכן וקיים ייתרון קל לפלאויקס. לגבי שילוב של פלאויקס ואספירין, נמצא שבחולים לאחר אירוע מוחי, אין עדיפות בשילוב זה לעומת טיפול בפלאויקס בלבד במניעה של אירוע וסקולרי חוזר (אוטם לבבי או מוחי או מוות או אשפוז בתוצאה מחסימת כלי דם), ואף קיימת סכנה גבוהה יותר של דימום מסכן חיים (דימום תוך-מוחי או ממערכת העיכול). זאת בניגוד למצב לאחר אירוע לבבי שאז בהחלט מומלץ טיפול בפלאויקס בנוסף לאספירין למשך מספר חודשים לאחר האירוע. קיימת חשיבות רבה יותר לאיזון לחץ דם (במקרה של אביך במיוחד על ידי טיפל בתרופות מקבוצת מעכבי ACE - ראי מילון מונחים בפורטל Infomed), איזון רמות הכולסטרול בדם (על ידי תרופות מקבוצת הסטאטינים - אינפורמציה בפורטל Infomed) וכנראה גם איזון הסוכרת, במניעה של אירועים ואסקולרים נוספים, מאשר החלפה של אספירין בפלאויקס.

תשובה: שני עורקי הקרוטיס (התרדמה) הם האחראים העיקריים על אספקת הדם למוח. כאשר ישנה טרשת עורקים, עורקי הקרוטיס בדרך כלל מושפעים גם הם. הצטברות הטרשת מובילה להפרעה בזרימת הדם למוח, ולחסימה של כלי הדם בדרגות שונות. כאשר החסימה משמעותית, מתפתחים תסמינים וסימנים נוירולוגיים שונים כמו TIA, אובדן ראייה זמני בעין אחת (amaurosis fugax), אירועיים מוחיים קלים, סחרחורות. בדיקת דופלר קרוטיס היא בדיקת אולטרסאונד היכולה למדוד את דרגת החסימה בעורקי הקרוטיס, וגם לאבחן אם ישנו כיב ברובד הקיים, שהופך אותו למסוכן יותר. לאחר הבדיקה ולפי הממצאים בה ניתן יהיה לשקול אם יש צורך בהתערבות ניתוחית. באפשרות זו בוחרים במקרים שבהם החסימה היא מעל 70%. תוכלי למצוא מידע נוסף כאן: http://www.krakovsky-clinic.com/content/view/30/42

תשובה: זיהוי ומניעה במידת האפשר של גורמי סיכון הם דרך טובה להפחית את הסיכוי לשבץ. גורמי הסיכון הם יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים (AF), סוכרת, עישון, רמות LDL, כולסטרול וטריגליצרידים גבוהות בדם, והיצרות העורקים הקרוטידיים. אם יש פרפור פרוזדורים, הטיפול בגילך הוא אחר: קומדין. בנוסף, יש לבדוק אם יש גורמי סיכון אחרים ולפטל בהם, למשל לטפלב הפרעה ברמת השומנים על ידי שינוי תזונתי וסימוביל במידת הצורך. אספירין היא התרופה נוגדת הקרישה שנחקרה הכי הרבה. המלצת ה- FDA לגביה היא נטילה יומית של אספירין במינון של 50 עד 325 מ"ג. אספירין היא תרופה טובה הניתנת למניעת שבץ מוחי ואירועים כליליים (אוטם שריר הלב). יש כנראה סיבה שבגללה לא קיבלת אספירין: אולי כיב קיבה או דימום ממערכת העיכול בעבר. התרופה פלאויקס מאושרת לשימוש על ידי ה- FDA, ובמחקר גדול (Caprie) נמצא שהיא יעילה לפחות כמו אספירין. אני לא חושבת שמישהו עשה מחקר על נטילת פלאויקס באופן שבו ציינת (3 ימים ואז הפסקה ליום אחד). את ההמלצות נותנים לפי מחקרים קליניים, והיות שזמן מחצית החיים של התרופה הוא 8 שעות, כלומר תוך 8 שעות רמתה בדם יורדת לחצי (לא ברור לגמרי מתי מתפנה התרופה לגמרי ממחזור הדם אבל נניח שזה בערך זמן כפול מזמן מחצית החיים), ניתן להסיק שביום שבו אתה לא לוקח את התרופה, אתה למעשה לא מכוסה מבחינת ההשפעה נוגדת הקרישה. אם היה לך אירוע מוחי, הסיכון השנתי שלך לאירוע נוסף הוא 8%-10%, ולפיכך התועלת שבטיפול עולה בהרבה על הסכנות שבנטילת התרופה. אני ממליצה לקחת את התרופה לפי המלצת הרופאים, כלומר, מדי יום. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד