פוליקוליטיס

דלקת זקיקים | Folliculitis

המומחים של Infomed מסבירים:

פוליקוליטיס היא מצב עור שכיח המתרחש כאשר זקיקי שיער (כיסים קטנטנים שמהם צומחות השערות) הופכים לדלקתיים. דלקת זקיקים קלה ככל הנראה תעבור ללא כל צלקות ובתוך מספר ימים בעזרת טיפול בסיסי. במקרים של דלקת חמורה יותר או דלקות חוזרות, יהיה צורך בהתערבות של רופאת עור או רופא עור ותרופות מרשם. ללא טיפול, זיהומים חמורים עלולים לגרום לנשירת שיער לצמיתות ולצלקות[1].

פוליקוליטיס נגרמת פעמים רבות בגלל זיהום חיידקי ובשלב הראשון היא יכולה להיראות כמו אקנה, פריחה בעור או פצעונים קטנים סביב זקיקי השיער. הדלקת יכולה לגרום לגירוד, לכאב ולמראה לא אסתטי – מה שבתורו גורם למבוכה ולחוסר נוחות עם המראה. הדלקת יכולה להתפשט ולהפוך לפצעונים קשיחים[1].

פוליקוליטיס יכולה להתרחש כתוצאה מפעילויות יומיומיות כמו גילוח, כניסה לג'קוזי והזעה יתר. המיקום של דלקת זקיקים הוא מגוון ולמעשה יכול להתרחש בכל מקום בגוף שיש בו שיער. המקומות הנפוצים הם פנים, זרועות, גב עליון ורגליים תחתונות[2].

צילום: shutterstock | Ocskay Mark

פוליקוליטיס היא למעשה מונח כללי וישנם סוגים רבים ושונים של דלקת זקיקים. לכל סוג יכולים להיות מראה, תסמינים וגורמים שונים. הסוגים הנפוצים הם[2]:

פוליקוליטיס מחיידק סטאפ אאורוס (Staphylococcus aureus) - אחד הגורמים השכיחים ביותר לדלקת. ניתן לראות פצעונים קטנים אדומים או לבנים עם מוגלה על העור. לרוב, הדלקת תשתפר או תיפסק תוך ימים ספורים, וניתן לטפל בה בבית. עם זאת, במקרים חמורים ומתמשכים, יש לפנות לרופא/ת עור.
פוליקוליטיס מחיידק פסאודומונס (Pseudomonas aeruginosa) - חיידק שמשגשג במים מחוממים (ג'קוזי, בריכה מחוממת). הוא יכול להדביק את זקיק השיער ולגרום לעיתים לפריחה מגרדת. פוליקוליטיס בג'קוזי מתרחשת יום עד יומיים לאחר החשיפה למקור המים ובדרך כלל עוברת מעצמה תוך מספר ימים. לעתים נדירות יהיה צורך בטיפול רפואי.
פוליקוליטיס משמרי מלסזיה (Malassezia) - משפחה של שמרים שניתן למצוא בדרך כלל באופן טבעי על העור. לפעמים, כאשר מלסזיה נכנסת לזקיקי השיער היא יכולה לגרום לגרד שנראה כמו התפרצות אקנה. זה מתרחש בדרך כלל על החזה העליון ועל הגב. צורה זו של דלקת זקיקים מחמירה אחרי הזעה. שימוש בשמפו נגד קשקשים מדי יום באזורי העור הפגועים עשוי להועיל לעתים קרובות.
פוליקוליטיס ברבה ((Sycosis barbae - מתרחש בדרך כלל באזור הזקן. שימוש חוזר בסכין גילוח, עלול לגרום לגירוי בקצות השערות ולהוביל לפצעונים אדומים בפנים. שכיח יותר אצל אנשים עם שיער מתולתל, בעיקר גברים שחורים, והימנעות מגילוח או שימוש במכונת גילוח עשויים לשפר את המצב. אם הבעיה נמשכת, יש לפנות לרופא/ת עור, שכן הדבר עלול להוביל לצלקות בפנים.
פוליקוליטיס מחיידק גראם-שלילי (Gram-negative) – עלול להופיע לאחר שימוש ממושך באנטיביוטיקה לטיפול באקנה. עם הזמן, חיידקים עמידים מתרבים וזה יכול להוביל להחמרה של האקנה. במצב זה יש לפנות לרופא/ת עור.
שחין (furuncles) –נוצר פרונקל כאשר זקיק השיער מזוהם בחלק העמוק שלו בעור. לרוב הפצע אדום, רך וכואב, והמצב מעט יחמיר לאחר מספר ימים. עלול להשאיר צלקת ובמקרים חמורים יש צורך בתרופות או בהליכים כדי לטפל בפצע.
קרבונקל (Carbuncles) - נוצר כאשר מופיעים מספר פרונקלים במקום אחד. הפצע בדרך כלל גדול יותר והוא מורכב מכמה זקיקי שיער מודלקים. בדומה לשחין, במקרים מסוימים יש צורך בתרופות או בהליכים כדי לטפל בפצע.
פוליקוליטיס אאוזינופילית ((Eosinophilic – נוטה להופיע בחולים הסובלים מדיכוי חיסוני (מערכת חיסונית שאינה מתפקדת במלואה), יכול להופיע גם בתינוקות. דלקת זו מתאפיינת בפצעונים מגרדים, לרוב באזור הכתפיים, הזרועות העליונות, הצוואר והמצח. לעיתים קרובות הדלקת עוברת לבד, אך היא יכולה לחזור.

פוליקוליטיס תסמינים
כשמשהו מודלק הוא נוטה להתנפח, ולכן זקיק שיער מודלק ייצור מעין בליטה על העור. במקרה של פוליקוליטיס יכולים להופיע גם התסמינים הבאים[2]:

אדמומיות.
גרוד.
עקצוץ.
עור במרקם גבשושי.
סיבות וגורמי סיכון
לכל אדם יש שיער כמעט בכל מקום על הגוף. חלק מהשערות עדינות עד כדי כך שלא שמים לב שהן קיימות, בעוד שאחרות בולטות מאוד. הסיבה שבגללה יש לנו שיער על הגוף לא קשורה למראה, אלא כדי לבודד את הגוף ולשמור אותו חם. זה חלק ממערכת ההגנה של הגוף. המקום שממנו שערה בודדת יוצאת מהעור נקרא זקיק. הזקיק מחזיק את השיער במקומו ומהווה בית לבלוטות שומן. אלא שלזקיקים יש נטייה לאגור חיידקים וחומרים אחרים הנמצאים מחוץ לגוף[2].

פוליקוליטיס נוצרת כאשר ישנה פגיעה בזקיקי השיער, כמו לאחר גילוח, חיכוך של בגדים, כשהעור לח וחם ועוד. לאחר פגיעה, קל לחיידקים להיכנס לתוך הזקיקים ולגרום לזיהום. גם אורגניזמים אחרים שנמצאים על העור יכולים לחדור ולגרום לזיהום בעת פגיעה בזקיק השיער. אלה הם גורמי הסיכון הנפוצים לפוליקוליטיס[3]:

ג'קוזי.
גילוח או הסרת שיער בשעווה.
בגדים או ציוד צמודים לגוף.
תכשירים לעור.
תרופות מסוימות.
עלייה במשקל.
אבחון ובדיקות
רופא או רופאת עור יכולים לזהות פוליקוליטיס על ידי התבוננות בעור. במידה וטיפולים ראשונים אינם מרפאים את הדלקת, ייתכן שיהיה צורך בכמה בדיקות. בדיקות אלו יכולות לכלול[4]:
- גירוד של העור כדי לחפש שמרים בעזרת מיקרוסקופ.
- בדיקת תרבית כדי לקבוע את סיבת הזיהום.
- לעתים רחוקות תתבצע ביופסיה של העור כדי לשלול מצבים אחרים.
סיבוכים אפשריים
סיבוכים אפשריים של פוליקוליטיס כוללים[1]:

זיהום חוזר או מתפשט.
צלקות קבועות.
כתמי עור כהים (היפר-פיגמנטציה) או בהירים (היפו-פיגמנטציה).
הרס של זקיקי שיער ונשירת שיער לצמיתות.
טיפולים ותרופות
מקרה קל של פוליקוליטיס יכול להיעלם ללא כל טיפול. כדי להקל על התסמינים ניתן לבצע טיפול ביתי באופן הבא[5]:

לנקות את האזור הנגוע – יש לשטוף פעמיים ביום במים חמימים וסבון אנטיבקטריאלי. חשוב להשתמש במטלית ובמגבת חדשים בכל פעם.
להשתמש במים מלוחים חמימים – יש לערבב כפית מלח עם שתי כוסות מים חמימים, ולאחר מכן לטבול בתוך התמיסה מטלית ולהניח אותה על העור.
ג'לים, קרמים ושטיפות - ניתן להשתמש בתכשירים ללא מרשם ובהמלצת רוקח/ת לטיפול בעור. במקרה של גרד, אפשר לנסות קרמים על בסיס שיבולת שועל או הידרוקורטיזון.
מומלץ להימנע מגילוח, גירוד ולבישת בגדים צמודים או בעלי מרקם מחוספס על האזור הנגוע.

אם טיפולי הטיפול העצמי לא עוזר, ייתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי במרשם רופא/ה[5]:

אנטיביוטיקה – שימוש בקרם אנטיביוטי במידה והדלקת נגרמת על ידי חיידקים, או כדורים למקרים חמורים בלבד.
תכשירים נגד פטריות –קרמים, שמפו או כדורים נגד פטריות, במידה והגורם לדלקת הזקיקים הוא פטרייה.
סטרואידים –קרם סטרואידי כדי לעזור להפחית נפיחות.

טיפולים אחרים למקרים חמורים מאוד כוללים[4]:

הליך קל – במקרה של פצע גדול או קרבונקל, יתבצע חתך קטן על ידי רופא/ת עור כדי לנקז את המוגלה. זה עשוי להקל על הכאב, להאיץ את הריפוי ולהוריד את הסיכון להצטלקות. ייתכן שלאחר מכן האזור יכוסה בגזה סטרילית כדי להמשיך לספוג דליפה של מוגלה.
הסרת שיער בלייזר – ייתכן שיוצע למטופל/ת להסיר שיער בלייזר לצמיתות כאופציה עבור מקרים קשים או כרוניים, בעיקר אם טיפולים אחרים לא שיפרו את התסמינים.
מניעה
ניתן להפחית את הסיכון לפוליקוליטיס בעזרת שמירה על עור נקי ויבש. בנוסף, מומלץ להימנע מכל דבר שעלול להוביל לגירוי העור[6].

הנה כמה אמצעים שיכולים לסייע במניעה[7]:

לגלח שיער בכיוון צמיחת השיער או להשתמש במכונת גילוח.
להימנע מלבוש צמוד, בעיקר מבדים מחוספסים כגון ג'ינס.
להשתמש בקרמים שאינם סותמים את הנקבוביות, כדי לשמור על לחות העור.
להימנע משיתוף חפצים אישיים כגון סכיני גילוח ומגבות.
יש להתקלח לאחר הזעה כבדה.