אני בת 25. מהם הגורמים למחלת הסכיזופרניה, ומדוע חלק מהאספקטים של מחלה זו מתבטאים במערכת החושים (כמו הזיות שמיעתיות או תחושתיות שלמעשה אינן מציאותיות בזמן ההתקף, ומחשבות שווא לא מציאותיות)? האם זה קשור לדיסוציאציה? ואם כן, כיצד?

הגורמים המדוייקים למחלת הסכיזופרניה אינם ידועים. התיאוריה הרווחת כיום גורסת שהסיבה לה היא הפרעה בהתפתחות המוח בתקופה העוברית, אשר גורמת למבנה לא תקין ברמה התאית, ככל הנראה בשל גורמים גנטיים. אותה וריאציה של מבנה המוח לא בהכרח גורמת למחלה, אלא לנטייה לקיום המחלה. התפרצות המחלה בפועל מושפעת מגורמים סביבתיים שונים במהלך החיים, החל בהשפעות על העובר בעודו ברחם, כגון חשיפה לווירוסים, או לסטרס אימהי, ודרך אירועים בחיים כגון טראומות גופניות ונפשיות או שימוש בסמים. מנגנון נוסף שזוהה אצל חולים בסכיזופרניהה וא הפחתה ב'גיזום' של תאים ושל קישורים בין תאי מוח (סינפסות). באופן נורמאלי, גיזום כזה מתרחש בגיל ההתבגרות, ונמצא שאצל חולים נותרו עודף תאים ועודף סינפסות יחסית לבני גילם שאינם חולים. כתוצאה מהמבנה הלא-תקין שהזכרתי, נוצרים חיבורים או קישורים עודפים בין תאי מוח שונים, אשר מייצרים חוויה חושית ללא גירוי חיצוני הולם, זאת אומרת הזיות או קישורים חשיבתיים ללא תמיכה הגיונית (המסתמכת על המציאות). המונח דיסוציאציה משמעו סימפטום של ניתוק בין שני דברים שבאופן רגיל צפוי שיהיו קשורים זה לזה. לדוגמה, זיכרון ורגש לגבי אירוע מסויים, או חוויה חושית ומחשבות לגבי אירוע מסויים או לגבי פרק זמן ספציפי בו האדם חווה דבר מה. חושבים שדיסוסיאציה בדרך כלל מתרחשת בעקבות טראומה, וככל הידוע כיום, זוהי תופעה יותר פסיכולוגית ופחות קשורה לגורמים מולדים, בניגוד לסכיזופרניה. הקשר בין סכיזופרניה לדיסוציאציה הוא שלחלק מהחולים בסכיזופרניה יש סימפטומים דיסוציאטיביים, ובנוסף, ישנם גורמי סיכון משותפים לשני המצבים, כגון שימוש בסמים וטראומות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

אני לוקחת כבר כמה שנים את התרופה פבוקסיל (נגד דיכאון). כבר כמה שנים שהשינה שלי אינה סדירה. אני הולכת לישון ב-10 ומתעוררת באמצע הלילה, ואז שוב נרדמת, ואז נורא קשה לי לקום בבוקר לבית הספר וכל היום שלי נהרס. אני ישנה המון בכיתה. בעבר סבלתי מאנמיה, אבל ברוך ה' לקחתי כדורים והכל תקין אצלי. רציתי לדעת אם העייפות הזאת שמטרידה אותי שנים קשורה לכדורים שאני נוטלת.

יקיצות בשליש השני של הלילה גורמות להפרעת שינה. השליש השלישי של השינה חשוב, והפגיעה בו היא הגורמת לעייפות בהמשך היום, למרות שאת ישנה מ-10 בלילה. את סובלת מהפרעת השינה היא מפני שאת טרודה, והיקיצות נגרמות על ידי המחשבות הטורדניות הפורצות, כאמור, בשלב השלישי. יש תרופות לבעיה, אך בגלל גילך הצעיר (16) אני מעדיף שתפני לפסיכיאטר ילדים שיוסיף תרופה או ישנה את מינון התרופה. בכל אופן, הפבוקסיל אינו הסיבה. את הפבוקסיל קחי בבוקר. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט

אני סובל מטיקים. לקחתי ריספרדל, ובגלל בעיות השמנה הפסקתי. כרגע אני לוקח קלונקס, אך שמעתי שזו תרופה ממכרת. רציתי לדעת אילו עוד תרופות קיימות לטיקים בתוספת חרדה.

טיקים כרוניים הם הפרעה המתבטאת בתנועות או קולות מהירים, חוזרים ובלתי נשלטים, המופיעים כמעט מדי יום במשך שנה לפחות. הטיפול בטיקים כרוניים תלוי בחומרתם, חוסר הנוחות שהם גורמים לסובל מהם וההשפעה שלהם על התפקוד היומיומי שלו. תרופות ופסיכותרפיה נמצאים בשימוש רק כאשר יש הפרעה משמעותית בפעילויות השגרה. הגישה הטיפולית המקובלת הוא שילוב של טיפול התנהגותי ותרופתי. בטיפול ההתנהגותי מלמדים את הסובל מטיקים לזהות ולשנן את התנהגות הטיקים שלו ואת הסיטואציות בהן הטיקים מופיעים. בהמשך לומדים כיצד באופן שיטתי להפעיל שרירים מנוגדים לשרירים המופעלים בזמן הטיק, כאשר חשים כי הטיק עומד להופיע. לאור העובדה כי טיקים נוטים להופיע בסיטואציות מלחיצות - טכניקות של הרפיה ושל שליטה בלחץ נלמדות כדי לסייע לסובלים מהתופעה לשלוט בלחץ. הטיפול התרופתי הנפוץ הן תרופות אנטי פסיכוטיות: haloperidol (הלדול), pimozide ותרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות כמו ריספרדל וזיפרקסה, אגוניסטים אדרנרגיים של הרצפטור אלפא 2: guanfacine , clonidine. לאחרונה נכנסו לשימוש גם תרופות מקבוצת ה- SSRI כמו פרוזק. רוב התרופות הנמצאות בשימוש לטיפול בהפרעה הן בעלות שיעור הצלחה מצומצם ושיעור גבוה יחסית של תופעות לוואי. הטיפול הנחשב יעיל ביותר הוא בריספרדל ובקלונקס. אתה צודק בכך שהקלונקס, השייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים, היא תרופה ממכרת. ייתכן שבמקרה שלך, המשלב טיקים עם חרדה - כדאי יהיה לנסות תרופה ממשפחת ה- SSRI, שמסייעת לחרדה, וגורמת לפחות תופעות לוואי. אנו ממליצים לך לפנות אל פסיכיאטר כדי להחליט על הטיפול התרופתי.

אני מעוניינת לדעת האם לעובר ממין נקבה בעלת כליית פרסה, לפי סקירת מערכות בטרימסטר השני, יכולה להיגרם בעתיד בעיית פוריות.

כליית פרסה כממצא בודד כמעט חסרת משמעות, ולרוב מאפשרת חיים בריאים ותקינים לחלוטין ללא סיבוכים. תוכלי לקרוא עוד על הנושא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_010905_3.htm