ליפומה היא גוש שומני הצומח לאט מתחת לעור - בין העור לשכבת השריר החיצונית. ליפומה נוטה להרגיש בצקית ולזוז בקלות בלחיצת אצבע קלה. זהו אינו סרטן ולרוב גוש זה אינו מזיק. בדרך כלל ליפומות מתגלות בגיל העמידה, ויש אנשים עם יותר מליפומה אחת[1].
גוש הממוקם ממש מתחת לעור. ליפומות מופיעות בדרך כלל בצוואר, בכתפיים, בגב, בבטן, בזרועות ובירכיים.
גוש רך ובצקי למגע, אשר זז בקלות בלחיצת אצבע קלה.
ליפומה היא בדרך כלל גוש קטן. הקוטר שלה הוא לרוב פחות מ-5 ס"מ, אך הוא יכול לגדול.
לפעמים ישנו כאב. ליפומות יכולות להיות כואבות אם הן גדלות ולוחצות על העצבים הסמוכים או אם הן מכילות כלי דם רבים.
ליפומות יכולות להיווצר גם בתוך שרירים או איברים פנימיים, אבל זה פחות נפוץ. במקרים אלו הליפומה עלולה לגרום לכאב או להגביל תנועת שרירים. בכל מקרה, במידה ומבחינים בגוש או בבליטה על הגוף, יש לפנות לכירורג/ית כדי שיבדוק ויאשר שמדובר בליפומה שאינה מזיקה, או שיש צורך בבדיקות נוספות[5].
סיבות וגורמי סיכון
כאמור, הסיבה לליפומות לרוב אינה ידועה, אך לחלק מבני משפחה יש נטייה גנטית לפתח אותן. גורמים אפשריים נוספים לליפומה הם[6]:
רופא/ה מתחום הכירורגיה יכול בדרך כלל לאבחן ליפומה באמצעות בדיקה גופנית. ייתכן שיהיה צורך בבדיקת הדמיה כגון אולטרסאונד, MRI או CT כדי לקבוע אם מדובר בליפומה או בציסטה. בדיקות אלו גם יכולות לעזור לזהות את מיקומה של הליפומה, כמה היא עמוקה, אם יש לה כלי דם ואם היא לוחצת על עצבים או על רקמות אחרות. במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בביופסיה כדי לאשר שהליפומה אינה סרטן. במהלך הליך זה, הרופא/ה לוקח דגימה מהליפומה ושולח אותה למעבדה לבדיקה[7].
סיבוכים אפשריים
רוב הליפומות קטנות ואינן גורמות לסיבוכים, אך הן עלולות לגרום לסיבוכים אם הן גדולות או שהן דוחסות מבנים ועצבים סמוכים. במידה והוחלט להסיר את הליפומה, ייתכנו סיבוכים הקשורים לניתוח, עליהם יש להתייעץ עם הרופא/ה[8].
טיפולים ותרופות
[9] מאחר שליפומות אינן מזיקות, בדרך כלל נהוג להשאיר אותן ללא טיפול, אך עם מעקב אצל הרופא/ה כפי שייקבע. עם זאת, במידה והליפומה מכאיבה או שהמראה האסתטי שלה מפריע, ניתן להסיר אותה באמצעות הליך כירורגי. לצורך כך בדרך כלל נהוג להרדים תחילה את האזור (תלוי במיקום ובגודל הליפומה). לאחר מכן, בהליך קצר מסירים את הליפומה ותופרים. לרוב, ניתן לחזור הביתה כבר לאחר הניתוח. ייתכן שיהיה צורך להסיר את התפרים לאחר מספר ימים או שבועות.
טיפולים אפשריים נוספים כוללים:
סטרואידים - תרופה זו יכולה לעזור לכווץ את הגידול.
שאיבת שומן – במקרים מסוימים ייעשה שימוש במחט ומזרק לצורך שאיבת רקמת השומן.
אחת לחודש או חודשיים יש לי טחורים מדממים אשר אני מטפל בהם מיידית עם נרות ונורמלקס ונעלמים לאחר יום כמובן שהטיפול ממשיך שבוע לאחר הזיהוי הבעיה שהדבר הזה כרוני וקורה אחת לחודש ואני לא יודע מה לעשות עם זה מה המלצתך
יש לי טחור פנימי שלפני חודשיים במהלך עצירות יצא וחזר למקומו היה כאב וגם ירד קצת דם, לאחר מיכן התחלתי לטפל בטחור בשטיפות במשחה ובתזונה של סיבים תזונתיים והוא נרגע ולא מפריע. אבל שאני דוחף אצבע אני עדיין מרגיש אותו בפנים האם כך זה אמור להשאר או שיש דרך להעלים אותו לגמרי.
היי, לפני כמה זמן הרגשתי שיצא לי טחור קטן וכואב. מרחתי פרוקטוגלובלינול וזה לא שיפר, אתמול ניסיתי להכניס גם נר וממש כאב. הכאב בעיקר אחרי יציאות. היכ דם בפעמים בודדות. אין תור השבוע לפרוקטולוג באזורי. הטחור מרגיש קטן וצר, כמו עור נופל כזה קצת בולט. האם זה יכול להיות משהו אחר ולא טחור? מה עוד ניתן לעשות מבחינת הטיפול? תודה
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
סטרואידים 
CT, סי טי 
נוירופיברומטוזיס 
תשובת מומחה טחורים 
