מחלות פראוקסיזומים

פראוקסיזומים הם גופיפים תוך-תאיים, המצויים כמעט בכל תאי הגוף, מכילים כ-50 אנזימים ומעורבים בתהליכים רבים של חילוף החומרים. הפראוקסיזומים ממלאים תפקיד מרכזי בפירוק חומצות שומן ארוכות שרשרת מאוד (VLCFA), בבנייה של פלסמלוגן, מרכיב בקרומי תאים ובמיאלין (החומר הלבן במוח), ביצירה של חומצות מרה ובייצור כולסטרול.
עד היום תוארו יותר מ-20 מחלות גנטיות הקשורות בתפקוד לקוי של הפראוקסיזומים. ניתן לסווג אותן לשתי קבוצות: האחת כוללת מחלות הקשורות בפגם ביצירה של הפראוקסיזום, וחוסר במספר רב של אנזימים פראוקסיזומיים. השנייה כוללת מחלות הנגרמות על ידי חוסר של חלבון או אנזים פראוקסיזומי יחיד. המחלה המייצגת את הקבוצה הראשונה היא תסמונת זלבגר (Zellweger syndrome). דוגמה למחלה בקבוצה השנייה היא ה-X אדרנוליקודיסטרופיה (X-AL). האבחון הראשוני של רוב מחלות הפראוקסיזומים מבוסס על קביעת פרופיל חומצות שומן ארוכות שרשרת, והחומצה הפיטנית, בנסיוב. זיהוי מדויק של הפגם הביוכימי והמולקולתי מחייב בדיקות נוספות.
תסמונת זלבגר מאופיינת בתווי פנים מיוחדים, רפיון שרירים, פרכוסים מלידה, חירשות, הגדלת כבד, כיסות בכליות, שקיעת סידן במיפרקים וחוסר התפתחות. החולים נפטרים לפני גיל שנה. המחלות הפראוקסיזומיות האחרות בקבוצה זו מתבטאות בסימנים דומים אך במישלבים או בדרגות חומרה שונות והחולים חיים מעבר לגיל שנה.
מחלת ה-X-AL מתאפיינת במספר צורות: 1. רוב החולים לוקים בצורה ה"מוחית-ילדותית". בילד בריא לכאורה, עד גיל 10-4, מופיעים סימנים לפגיעה מתקדמת במוח הכוללים: ירידה בהישגי לימודים, שינויים בהתנהגות, עיוורון, חירשות, שיתוק, פרכוסים ומוות; 2. האדרנומיאלונירופתיה מתפתחת לאחר העשור השני לחיים ומתבטאת בשיתוק מתקדם של הרגליים; 3. מחלת אדיסון, מחלה המתבטאת בירידה בתפקוד בלוטת יותרת הכליה (אדרנל);
חולה יכול ללקות במישלב של הצורות השונות. תיתכן הסתמנות שונה בקרב אחים.
הגן למחלת X-AL נמצא בכרומוזום X ומקודד ליצירת חלבון המעורב בהעברת חומצות השומן אל תוך הפראוקסיזום. המחלה פוגעת בעיקר בבנים. ואולם, כ-30% מהבנות הנושאות את המוטציה מבטאות סימנים קלים של המחלה. השתלת לשד עצם מהווה טיפול יעיל בשלב מוקדם של הצורה ה"מוחית-ילדותית".
לאחרונה אופיינו המוטציות הגורמות למחלה במגזרים השונים בישראל, וזוהתה מוטציה אחת ב-20 חולים משלושה בתי אב יהודים ממוצא מרוקאי. הגדרת המוטציה תאפשר ייעוץ גנטי, זיהוי נשאיות בסיכון, אבחון טרום-לידתי ואבחון מוקדם של המחלה, לשם מעקב ולתזמון נכון של הטיפול.

ד"ר חנה מנדל