דלדול סימפתטי תגובתי

תסמונת RSDS - דלדול סימפתטי תגובתי, או בשמה הנפוץ באירופה, אלגודיסטרופי (Algodystrophy), היא מישלב של תסמינים: כאב חמור ממוקד, נפיחות מקומית, הגבלה בתנועת האיבר, עם הפרעה מקומית של תפקוד מערכת העצבים האוטונומית (גודש כלי דם, הזעה מופרזת ללא גירוי מתאים, כיחלון, תחושת קור למרות זרימת דם בולטת), כל זאת למרות היעדר עדות ברורה לתהליך דלקתי בבדיקות דם ומדדי דלקת נוספים. מלבד התופעות החיצוניות אשר תוארו לעיל, התסמונת מתאפיינת בדלדול העצם (אוסטאופניה - Osteopenia). ממצא זה, הנצפה באמצעי דימות העצם, משקף תחלופה מהירה של רקמת העצם בה גוברת המסת העצם על קצב הבנייה.

RSDS לובשת צורות רבות, לפי מיקום התסמונת בגוף ולפי נסיבות היארעות התופעה. היא מזוהה במיוחד במצבי בתר-חבלה, לדוגמה,7%-35% בחולים עם שבר שורש כף היד ע"ש קולס, (Colles), וכן 5%-20% בחולים לאחר התקף לב ו-5%-20% בחולים עם שיתוק מוח, בפלג הגוף המשותק. התסמונת לאו דווקא ממוקמת במפרק בודד ולא לפי אזור עצבוב של עצב מסוים, אלא לפי אזור בגוף, כגון קצה של גף.

בדרך כלל התסמונת מתפתחת בשלושה שלבים:

שלב א' - התפתחות כאב חמור, לפעמים בן לילה, עם רגישות ונפיחות מקומית דמויי דלקת. הפרעות בתפקודי מערכת העצבים האוטונומית באזור הפגוע יופיעו בעוצמה שונה ממקרה למקרה. לעומת זאת, לרוב, כבר בשלב מוקדם קיימת הפרעה תפקודית קשה של החולה הנובעת משיתוק באזור המעורב והכאב החד.

שלב ב' - מתמיד כ-6-3 חודשים. חריפות התהליך שוככת, אבל דלדול הרקמות - עור ושרירים - ניכר, עם החלקה ועיבוי העור (דמוי סקלרודרמה) וכן התפתחות מוקדמת של כוויצה כיפופית במיפרקים הנגועים. בשלב זה, דלדול העצם ניכר באמצעי הדימות.

שלב ג' - עלול להימשך זמן רב ביותר עד כדי תופעה קבועה - תלוי באישיות ובאופי הנפשי של החולה. קיימת הצטמקות ודלדול הרקמות הרכות עם כוויצה כיפופית קשה הנלווים לחוסר יציבות נפשית של החולה.

לא ברור כיצד ומדוע מתפתחת תופעה זו עם יחסי גומלין בין מערכת העצבים ורקמות החיבור, רק במיעוט מאלה העוברים אירוע חולני חד.

ד"ר יצחק רוזנר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007