דלג לתוכן

מחלת מנייר (Meniere's disease)

אף אוזן גרון
3 דקות קריאה

מחלת מנייר היא הפרעה באוזן הפנימית שעלולה להוביל לסחרחורת סיבובית (ורטיגו), אובדן שמיעה, תחושת מלאות באוזן וטינטון. במרבית המקרים המחלה משפיעה רק על אוזן אחת.

מחלת מנייר יכולה להופיע בכל גיל, אך היא נוטה להופיע בגלאים 40-60. מנייר נחשבת למחלה כרונית, אך קיימים טיפולים מסוימים שעשויים להקל על התסמינים ולמזער את השפעות המחלה על חיי החולה (1).

צילום: shutterstock | BlurryMe

סימפטומים

סימני ותסמיני המחלה כוללים (2):

1. ורטיגו - התקפים חוזרים ונשים של סחרחורות בעוצמות שונות, אשר נפסקות באופן ספונטני. הסחרחורות בדרך כלל מופיעות באופן פתאומי ונמשכות כ-20 דק' עד כמה שעות, ולרוב לא יותר מיממה. ורטיגו חריף עלול לגרום לבחילות ולהקאות.

2. אובדן שמיעה – ירידת השמיעה במחלת מנייר יכולה להופיע ולהיעלם בשלבים מוקדמים, אך בשלבים מתקדמים של המחלה חלה ירידת שמיעה קבועה.

3. טנטון (טיניטוס) – טנטון הוא שמיעה של רעש צלצול, זמזום, שריקה, הנשמע בתוך האוזן.

4. תחושת מלאות באוזן – תחושה של לחץ בתוך האוזן או של מלאות.

הסימנים והתסמינים משתפרים עם הזמן ואף עשויים להיעלם לתקופה. עם הזמן, תדירות הופעת התסמינים עלולה לעלות.

סימנים ותסמינים אלו עלולים להיות קשורים גם למצבים רפואיים אחרים. בכל מקרה של הופעת תסמינים אלו, יש לגשת לצורך אבחון וטיפול רפואי.

במקרים מסוימים עלולים להתלוות לתסמיני מחלת המנייר גם כאבי ראש (3).

סיבות וגורמי סיכון

הגורם למחלת מנייר אינו ידוע, אך נראה כי הופעת התסמינים נובעת מהצטברות של כמות חריגה של נוזלים (אנדולימפה) באוזן הפנימית, וכאמור, לא ברור מה גורם לכך (2).

גורמים שעלולים לתרום להצטברות הנוזלים באוזן ולגרום למחלת מנייר הם (4) :

אלרגיות.

• תגובה חריגה של המערכת החיסונית.

• חסימה כלשהי המובילה לניקוז לא תקין של הנוזלים.

• פציעת ראש.

• גורם גנטי.

מיגרנה.

• זיהום ויראלי.

לרוב, ככל הנראה יותר מגורם אחד מוביל להתפתחות מחלת מנייר. 

אבחון ובדיקות

למעט שיחה עם רופא/ה מומחה/ית ובדיקה גופנית, ייתכנו מקרים בהם הרופא/ה ת/יבקש לבצע את הבדיקות הבאות שיעזרו באבחון המלה:

בדיקת שמיעה – בדיקת שמיעה יכולה לאתר שינויים וירידה בשמיעה הקשורים לאוזן התיכונה או לסיבות אחרות. אנשים עם מחלת מנייר בדרך-כלל סובלים מבעיות שמיעה בתדרים נמוכים או תדרים נמוכים וגבוהים ביחד, ולרוב עם יכולות שמיעה רגילה של תדרים בינוניים (2). 

• בדיקת ENG/VNG – בין התקפי ורטיגו ייתכנו בעיות איזון מתמשכות, אותן יכול הרופא/ה לאתר. בדיקה זו מעריכה את תפקוד שיווי המשקל באמצעות תנועות העיניים (2).

בדיקת MRI – מטרת בדיקה זו היא לשלול קיומו של גידול המשפיע על האוזן (5).

תופעות נלוות וסיבוכים אפשריים

חולי מנייר סובלים פעמים רבות מדיכאון ומחרדה בעקבות המחלה, ולכן נזקקים לטיפול נפשי בנוסף לטיפול במחלה (5).

ורטיגו הוא אחד התסמינים העיקרי של מחלת מנייר. מצב זה עלול לגרום לנפילות, וכתוצאה מכך לפציעות, להגבלה בנהיגה ולמניעה של פעולות שגרתיות רבות אחרות (5). 

טיפולים ותרופות

אין מרפא למחלת מנייר. קיימים כמה טיפולים שעשויים לעזור בהפחתת חומרת התסמינים ותדירות התקפי הסחרחורות, אך הם לא תמיד עוזרים וגם אין טיפול לאובדן השמיעה (6).

להלן כמה מן הטיפולים המקובלים כיום (6):

• תרופות – תרופות נגד סחרחורות, תרופות נגד בחילות, תרופות משתנות.

• מכשיר שמיעה – לשיפור אובדן השמיעה.

• שיקום – בעיות שיווי משקל הקיימות בין הסחרחורות ניתנות לטיפול באמצעות פיזיותרפיה וסטיבולרית במקרים מסוימים.

במידה והטיפולים השמרניים אינם עוזרים ניתן לטפל גם באמצעים פולשניים יותר (6):

הזרקות לאוזן התיכונה – הזרקות של סטרואידים לאוזן עשויים במקרים מסוימים לסייע בשליטה על התקפי הוורטיגו. לצד זאת, טיפול זה מעלה את הסיכון לאובדן שמיעה נוסף.

ניתוח – ניתוח הוא אופציית טיפול למקרים שבהם אף אחד מהטיפולים המוזכרים לעיל לא הצליח לשפר את מצבו של המטופל. במקרה של ניתוח מבצעים ניקוז של הנוזלים העודפים או שמבצעים הליך שבו מנתקים את העצב הווסטיבולרי.

מניעה

דברים מסוימים עשויים לעיתים להפחית את השפעת מחלת מנייר (6):

• בעת התקף ורטיגו מומלץ לשבת או לשכב. מומלץ להימנע למדברים שעלולים להחמיר את המצב כגון תנועות פתאומיות, תאורה מסנוורת, צפייה בטלוויזיה או קריאה. נסו להתמקד באובייקט שאינו זז.

• יש לנוח לאחר התקף ורטיגו ולהימנע מחזרה לפעולות השגרתיות.

• השתמשו בתאורת לילה, מקל הליכה או כל דבר אחר שיעזור ליציבות שלכם וימנע נפילה בעת סחרחורת.

גם שינויים באורח החיים עשויים להפחית את תדירות ההתקפים (6):

תזונה דלת מלח – מזון עשיר בנתרן עלול להגביר את הצטברות הנוזלים ולכן יש להגביל את צריכת הנתרן היומית לפחות מ-2300 מ"ג ביום.

קפאין, אלכוהול וטבק - נסו להגביל את צריכת הקפאין והאלכוהול, והימנעו מעישון. חומרים אלו יכולים גם הם להשפיע על מאזן הנוזלים באוזניים.

מקורות:

1. NIH. Meniere’s disease. February 13, 2017. nidcd.nih.gov/health/menieres-disease.

2.   Mayo Clinic Staff. Meniere’s disease. Dec. 08, 2018. /diseases/menieres-disease/.

3. Auris Nasus Larynx Volume 26, Issue 4, October 1999, Pages 427-433. https://doi.org/10.1016/S0385-8146(99)00022-X.

4. Meniere’s disease. (n.d.). hopkinsmedicine.org/healthlibrary/conditions/adult/otolaryngology/menieres_disease_85,P00457.

5. ENT-Ear, Nose &Throat Journal, March 2007. P.148-156. https://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.1177/014556130708600311.

6. Mayo Clinic Staff. Meniere’s disease. Dec. 08, 2018. /diseases/menieres-disease/.


רופאים בתחום
ד"ר אלכסנדר ברודסקי
ד"ר אלכסנדר ברודסקי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
 מכון פרי אבחון רפואי בע"מ
מכון פרי אבחון רפואי בע"מ נוירולוגיה
ד"ר משה יהודה
ד"ר משה יהודה אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא מחלת מנייר

סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן
סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 25/11/2020

סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום צרידות ומיתרי הקול

בניהולו של ד"ר יקי כהן
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו