שבר בבסיס הגולגולת (Skull base fracture)

בהחלט כן. CT ידגים שברים ופתולוגיות גרמיות במידה טובה יותר מ MRI גם שנים לאחר החבלה. פתח בחלון חדש

הקורטקס הוא קליפת המוח, השכבה החיצונית של המוח האחראית כמעט לכל התפקודים הנוירולוגיים, כולל פעילות תנועתית ותחושתית, ראייה, הכרה, דיבור ועוד. הקורטקס מחולק לאזורים. הקורטקס הטמפורלי הוא האזור שמעל לאוזניים בכל צד (ימין ושמאל). הפיסורה הסילביאנית היא החריץ שמפריד בין האונה הטמפורלית של המוח לבין האונה הפריאטלית, כלומר זהו גבול האונה הטמפורלית. בבדיקתך נמצא כי באזור האונה הטמפורלית וגבולה הקורטקס מעובה, כלומר מכיל יותר שכבות של תאים מהמצופה. מצב זה יתכן עקב סיבות רבות. יתכן שעיבוי הקורטקס קיים מלידה עקב "תקלה" התפתחותית. באנשים מסוימים הדבר לא גורם כל בעיה, אך באחרים יכולים להיות, כתוצאה מכך, חסרים קלים בתפקודים נוירולוגיים. עיבוי הקורטקס גם יכול לגרום לפרכוסים ולסוגים מסוימים של אפילפסיה. לא בכל המקרים עיבוי הקורטקס קיים כבר בלידה. עיבוי של הקורטקס יכול גם להיות תוצאה של מחלה במוח כמו חבלה, דימום, זיהום או דלקת, ועוד. בחולי מיגרנה ואפילפסיה מוצאים לעיתים קרובות עיבוי של הקורטקס, אך לא לגמרי ברור מה קודם למה. לעיתים רחוקות עיבוי של הקורטקס מעיד על גידול המתפתח בתוך הקורטקס. יש להמשיך את הבירור אצל רופא מומחה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש

מדובר בחומר הרדמה בשם כלוראל הידראט (Chloral Hydrate)אשר מקובל להשתמש בו כחומר מיישן ומרגיע (סדטיבי) לפני בדיקות הדמיה , על מנת שהתינוק לא יזוז בזמן הבדיקה. האינדיקציה ל CT ראש בתינוק אשר נופל תלויה במספר גורמים, ובראש ובראשונה במצב הקליני של הילד. ירידה במצב ההכרה, עם או בלי הרחבת אישונים, היא אינדיקציה דחופה ביותר. פרט לכך - סיפור של איבוד הכרה חולף, נפילה מגובה רב, נפיחות תת-עורית קרקפתית וחשד לשבר בגולגולת, משמשות אף הן כאינדיקציות ל CT ברוב המקרים. הרופא אשר בדק את בנך בחדר המיון הוא שהחליט כנראה שלא לקחת סיכון ולשלול דימום או שבר בגולגולת ע"י הבדיקה. לקריאה נוספת על החומר כלוראל הידראט: דף התרופה באתר פתח בחלון חדש

לא תמיד אפשר לראות עיבוי קורטקס בבדיקת CT. בדיקת MRI נותנת תוצאות מדוייקות יותר לצורך זה. על מנת לדעת אם תופעה היא חדשה או לא, יש להשוות את ממצאיה לממצאים של בדיקה מאותו הסוג שנעשתה בזמן אחר. ממצא שלא הופיע בבדיקת CT וכעת כן מופיע בבדיקת MRI לא בהכרח לא היה כבר בעת הבדיקה הקודמת. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש

במיפוי SPECT נעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי המוזרק ישירות לווריד. במיפוי זה ניתן ללמוד על תפקוד האיברים ולא רק על המבנה שלהם. סוג החומר הרדיואקטיבי תלוי באזור בגוף שעל התפקוד שלו רוצים ללמוד. יש לוודא כי המטופל אינו רגיש לחומר המוזרק. הבדיקה עצמה אינה כואבת, ולרוב האנשים היא מאוד בטוחה. באזור הזרקת החומר יכול להיות דימום, כאב או נפיחות. לנשים בהריון או לנשים מיניקות אסור לקבל חומר רדיואקטיבי מחשש לפגיעה בעובר המתפתח. רוב החומרים הרדיואקטיביים יוצאים מהגוף דרך השתן תוך מספר שעות מהזרקת החומר. רצוי לשתות הרבה כדי לעזור לחומר להישטף מהגוף. במהלך יום-יומיים לאחר הבדיקה הגוף מפרק את שאריות החומר. SPECT יכול לזהות הפרעות בתפקוד, אולם לא את הסיבה להן, ולכן לא סביר שיבדיל מה מקור הפרעת הקשב והריכוז. מצד שני, לפי מחקרים שנעשו בתחום, בדיקת SPECT עוזרת בניבוי מי מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז יגיב טוב יותר לטיפול ( בריטלין), אולם לאו דווקא קובעת את סוג הטיפול. יש לזכור כי להפרעת קשב וריכוז בכל זאת אין היום אופציות טיפול מגוונות במיוחד. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש