הרעלה מארס נחש

בעולם כ-2,500 סוגי נחשים, מתוכם כ-15% נחשבים ארסיים ומסוכנים לאדם ("נחשים ארסיים"). בישראל מצויים 41 סוגי נחשים ו-9 מתוכם הם נחשים ארסיים המשתייכים לשלוש משפחות: צפעוניים - צפע מצוי, צפע החרמון, אפעה מגוון, שפיפון הנגב, עכן גדול, עכן קטן ועכן מקרין; פתניים - פתן שחור; שרפיים - שרף עין גדי.

ארס נחשים הוא תערובת מורכבת של חלבונים שחלקם בעלי תכונות אנזימיות (מפרקי חלבונים). הוא עמיד על פי רוב ואינו מושפע משינויי טמפרטורה, מיובש או מתרופות. הארס משפיע על מערכת העצבים, על מערכת הדם ועל מערכת הלב (השפעה נירוטוקסית, המוטוקסית וקרדיוטוקסית, בהתאמה), ועוצמת ההשפעה על כל אחת מן המערכות משתנה בהתאם לסוג הנחש.

הכשה של נחש ארסי אינה בהכרח מסוכנת. חלק מן ההכשות הן "יבשות" או כמות הארס המוחדרת בהכשה קטנה. רמת הארסיות משתנה גם בהתאם לגודלו של הנחש, לגילו ובהתאם לעונת השנה (נחשים הם זוחלים בעלי דם קר שאינם פעילים בחורף). מדדים נוספים המשפיעים על חומרת ההכשה קשורים בגילו של המוכש, במצב בריאותו ובאזור ההכשה בגופו.

אבחון חד-משמעי של הרעלה מארס נחש ייקבע רק לאחר זיהוי מוחלט של סוג הנחש ושל הביטוי הקליני של ההרעלה. אין כמעט סימנים חיצוניים המסייעים להבחנה בין הכשת נחש ארסי לשאינו ארסי, אלא שהכשת נחש ארסי מותירה שני נקבים זעירים (לעיתים רק אחד), סימנים של שיני הארס, לעומת נשיכתו של נחש שאינו ארסי המותירה סימני שיניים רבות (זה סימן קלאסי אך לא תמיד מבחינים בו).

מייד לאחר ההכשה מתחיל הארס לגרום להרס של הרקמות באזור ההכשה, המתבטא בתופעות מקומיות, שכוללות כאב חזק, אודם ונפיחות באזור ההכשה, וכן הופעה של שלפוחיות עם נוזל צלול או דמי. בתוך 15 עד 30 דקות נספג הארס לתוך מערכת הלימפה, ממנה הוא עובר למחזור הדם וגורם לתסמינים כלליים: כאבי בטן, בחילות, הקאות ושלשולים. לאחר מכן יופיע דימום באיברים שונים.

התגובה הראשונית והשכיחה ביותר של אנשים שהוכשו היא פחד המתבטא בסימנים הדומים להלם תת-נפחי (היפוולמי): חיוורון, עור קר ולח, דופק מהיר וחלש ונשימה מהירה ושטחית. ייתכנו חולשה ועילפון.

הארס משפיע על מערכת העצבים המרכזית וההיקפית וגורם לשיתוק שרירי הגוף, ביניהם שרירי הנשימה. השפעת הארס על מחזור הדם מתבטאת בדימום קשה הנגרם כתוצאה מהרס דפנות כלי הדם (אופייני לצפע), או הפרעה למנגנון הקרישה (אופייני לאפעה). ההשפעה על מערכת הלב באה לידי ביטוי בשינויים בתרשים האק"ג (שינויים בהולכה החשמלית של שריר הלב).

פרופ' יורם אפשטיין
ד"ר אברהם ארבל

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007