וסטיבוליטיס היא תופעה בה קיימת רגישות יתר עצבית בעור באזור הוסטיבולום (האזור המקיף את פתחי הנרתיק והשופכה), היוצרת תגובת כאב מוגברת בעת מגע בעור ובעיקר בזמן חדירה. מדובר במצב שכיח יחסית בעיקר בקרב נשים צעירות, אולם הוא עלול להופיע גם בקרב נשים בגיל המעבר.
ANN PATCHANAN | Shutterstock.
וסטיבוליטיס תסמינים
ברוב המקרים בהסתכלות על האזור לא יהיו כל ממצאים חריגים, להוציא אודם מקומי. התופעה השכיחה ביותר שעלולה להעיד על קיום של וסטיבוליטיס היא תחושה של כאב שורף בכניסה לנרתיק בזמן ניסיונות לקיום יחסי מין, החדרת אצבע, או החדרה של טמפון. הכאב יכול להופיע בזמן חדירה ולהיעלם במהלך האקט המיני, אך הוא עלול להיות מורגש לאורך כל המגע. במקרים קלים יותר הכאב מופיע לאחר מגע מיני. במקרים חמורים, מתואר כאב צורב וקבוע בפתח הנרתיק, ללא קשר למגע ישיר.
סיבות וגורמי סיכון
ישנם גורמים שונים המעלים את הסיכוי להתפתחות של וסטיבוליטיס, אולם בקרב חלק ניכר מהנשים לא נמצא גורם מסוים לבעיה וההערכה היא שהמקור לכאב הוא בבעיה עצבית.
גורמים הקשורים להתפתחות של וסטיבוליטיס כוללים:
- מחלות זיהומיות, כמו פטריה חוזרת בנרתיק או דלקות חוזרות בשתן.
- כיווץ יתר של שרירי רצפת האגן
- מחלות דלקתיות בעור באזור העריה, לדוגמה ליכן סקלרוזיס
- שינויים הורמונליים הנגרמים מסיבות שונות, כמו למשל נטילה של גלולות למניעת הריון הגורמות לירידה ברמות האסטרוגן ברקמה ועלולות להוביל ליובש נרתיקי.
אבחון ובדיקות
האבחנה מתבססת על בדיקה קלינית הכוללת הסתכלות על מבוא הנרתיק ובחינת תקינות העור באזור וכן גם מגע עם מטוש עדין באזור הוסטיבולום, שבמצב תקין לא אמור לעורר תגובת כאב. אם המגע גורם לתחושת כאב, עוצמתה כפי שנחווית על ידי האישה תכומת בסולם של 1-10.
לצד זאת, ייבחן קיום של הפרשות נרתיקיות ותיבדק מידת הכיווץ של שרירי רצפת האגן.
לעיתים, יידרשו בדיקות נוספות, בהןוולו וסקופיה (הסתכלות בהגדלה על אזור הוסטיבולום), ובירור בנוגע לדלקות נרתיקיות. במקרים מסוימים יהיה צורך בבדיקות המשך או בהערכה רב תחומית, לרבות ביצוע של ביופסיה או הערכה על-ידי פיזיותרפיסטית של רצפת האגן.
סיבוכים אפשריים
כאב באזור הוסטיבולום עלול לגרום להתפתחות של מעגל רגשי שלילי בכל הקשור ליחסי מין. הכאב עלול להוביל להתפתחות של חרדה מקיום יחסי מין, לכיווץ ומתח של שרירי רצפת האגן, לירידה בעוררות המקומית וברטיבות, וכן גם לפגיעה בהנאה המינית. כל אלה עלולים להוביל לירידה בחשק המיני, להימנעות מקיום של יחסי מין, לפגיעה בדימוי הגוף ובהערכה העצמית, ולבסוף להוביל גם לפגיעה משמעותית באיכות החיים.
טיפולים ותרופות
מהלך הטיפול בוסטיבוליטיס נקבע בהתאם לממצאי האבחון. אם קיימת מחלה זיהומית, נרתיקית או עורית, הטיפול בה יסייע ככל הנראה במיתון הכאב. במקרים שבהם עולה מהאבחון כי קיים מתח לא תקין של שרירי רצפת האגן האישה תופנה לפיזיותרפיה של רצפת האגן.
במקרים שבהם אובחנה ירידה ברמות האסטרוגן יינתן טיפול מקומי באסטרוגן או שיישקל שינוי בטיפול ההורמונלי הניתן בשגרה.
אם לא נמצא גורם ברור לבעיה וההנחה היא שהמקור לה הוא בעיה עצבית בלבד, יישקל טיפול מקומי להעלאת סף הכאב העצבי במשחות שונות, טיפולים מעולם הרפואה המשלימה (למשל דיקור סיני) או זריקות מקומיות של בוטוליניום טוקסין.
אם חלופות הטיפול השמרניות לא הובילו להקלה בתסמינים, יישקל טיפול ניתוחי הנקרא וסטיבולקטומיה שבמהלכו נכרת האזור הרגיש. לצד הטיפול בכאב, לרוב יומלץ גם על טיפול מיני כדי לספק מענה לקושי הרגשי הנלווה לתופעה.
"הגעתי לדר' יזהר ארז לביצוע סקירת מח מכוונת , אני ובעלי הגענו עם חששות והרבה אי וודאות, חשוב לציין שלא הרבה רופאים מבצעים את הבדיקה הזו בשבועות כאלו. מהרגע שנכנסנו לחדר הרגשנו שאנחנו בידיים טובות, ד"ר ארז הסביר הכל בצורה נעימה עם הרבה רגישות והכלה. מקצועיות וירידה לפרטים, נתן מענה לשאלות כל הזמן, וזה כל כך מה שהייתי צריכה! אני בטוחה שאני אמליץ עליו לכל היריונית שאני מכירה. מי שמגיע אליו פשוט זוכה . אין מילים לתאר את תחושת ההקלה שהרגשנו אחרי , והכל בזכותו !"
בת 57.ללא מחזור כבר עשור.בחודשים האחרונים קיימת תחושה של רצון לשתן כמעט כל הזמן.בשבועיים האחרונים זה כבר 24/7 עם תחושת לחץ תמידי באיבר המין-חיצוני.לא פנימי.לא מלווה בכאב או דימום.אבל התחושה נמצאת שם כל הזמן ופוגעת משמעותית באיכות החיים
אין דרך "להכין את הגוף" הכי טוב זה "לשמור על הגוף" להקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית כולל אימני כח ובניית שריר - להקפיד על שינה טובה ושתיה בכמות מספקת. כמובן להפסיק הרגלים רעים ככל שישנם - עישון וכו'....
ולעשות דברים שטובים לגוף ולנפש.
שלום רב.
בת 52.5.
שנתיים וחצי ללא מחזור, גלי חום כבר הרבה פחות ממה שהיה.
לא מאשנת, בדיקות דם כולל ספירת דם, קראטנין , סוכר, תפקודי כבד הכל תקין, b12 תקין, חומצה פולית ויטמין d, תקין, כולסטרול בבדיקה אחרונה התחיל טיפה לעלות, ללא מחלות כרוניות, לידה אחרונה בגיל 45. פאפ תקין.
כבר מזמן מרגישה עייפות נוראית , לא ישנה טוב )אבל יותר טוב ממה שהיה לפני שנה ). עצבנית, מתרגזת בקלות שלא אופייני לי בכלל .
בבדיקת הרמונים:
Tsh 1.59,
אסטרדיול 207. Lh 83. Fsh 117
פרוגסטרון הרופא לא נתן לי לעשות.
למה fish, lh כאלה גבוהים, אפילו שאני בפוסטמנופאוזה ואסטרדיול דווקא גבוה?
הרופא נתן לי אביאנה.
האם הטיפול אופטימאלי לסימפטומים שלי? תודה וחג שמח.
קשה לי לענות במדוייק - בלי להכיר את המקרה לעומקו - אבל על פניו נשמע שאביאנה זה טיפול מצויין לסימפטומים שלך.
גם לאחר המנאפאוזה יש ייצור מסוים של אסטרוגן - לפעמיםגם על ידי רקמות שומן - כמובן שאם הבדיקות נלחקו תחת טיפול באביאנה זה מסביר את רמות האסטרוגן - בכל מקרה מה שמשנה זה לא המספר שכתוב בבדיקות הדם אלא איך את מרגישה