ריבוי מי שפיר ומיעוט מי שפיר (oligohydramnios and polyhydramnios) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול

המומחים של Infomed מסבירים:

מי השפיר הם נוזלים העוטפים את העובר ונחוצים לצמיחתו ולהתפתחותו התקינה. הם גם מרפדים את העובר ומגנים עליו מפני מטראומה פיזית, מאפשרים את צמיחת הריאות שלו, ומספקים לו הגנה מזיהומים. נפח מי שפיר תקין לאורך כל ההיריון שומר על העובר ומגדיל את הסיכוי ללידה תקינה ולעובר בריא. נפח לא תקין של מי שפיר יכול להיות ריבוי מי שפיר (polyhydramnios) או מיעוט שפיר (oligohydramnios), ומצביע על חריגות אפשרית[1].

כמה עובדות על ריבוי מי שפיר ומיעוט מי שפיר

[1]

נפח מי שפיר תקין משתנה לאורך ההיריון.
הנפח הממוצע גדל עם שבועות ההיריון ומגיע לשיא של 800-1000 מ"ל בשבועות 36-37.
ריבוי מי שפיר מתרחש בכ-1% מההריונות.
מיעוט מי שפיר מתרחש בכ-11% מההריונות.
בהריונות עם ריבוי מי שפיר כ-20% מהתינוקות נולדים עם חריגות מולדת כלשהי.

הדמיית מצוירת של ריבוי מי שפיר ומיעוט מי שפיר ברחם

צילום: shutterstock | YuliaZelinskaya

ריבוי מי שפיר ומיעוט מי שפיר תסמינים
ריבוי מי שפיר
במקרים קלים לא יופיעו תסמינים. במקרה חמור יותר יכולים להופיע התסמינים הבאים[2]:
תחושת לחץ בבטן או התכווצויות.
קוצר נשימה.
צרבת.
עצירות.
הטלת שתן בתדירות גבוהה.
נפיחות באיברי המין החיצוניים וברגליים.
תחושת לחץ על איברים הקרובים לרחם כמו הריאות, הבטן, פי הטבעת ושלפוחית השתן.
רחם גדול מהצפוי לגיל ההריון.
קושי במציאת דופק עוברי.
קושי בהרגשת מיקומו של העובר ברחם.

מיעוט מי שפיר
במקרים רבים קשה להבחין במיעוט מי שפיר ויש צורך בבדיקה אצל גניקולוגית כדי לאשש זאת. במקרים אחרים, אלה התסמינים שיכולים להופיע[3]:
דליפת נוזל מהנרתיק.
מחסור בתחושה שהעובר זז.
עלייה נמוכה מדי במשקל.
סיבות וגורמי סיכון
ריבוי מי שפיר
לא תמיד ברור למה מצטברים יותר מדי נוזלים במהלך ההריון, אבל זה יכול להיגרם מהסיבות הבאות[3]:

הריון תאומים או הריון מרובה עוברים.
סוכרת של האם, כולל סוכרת הריון.
חסימת מעי של העובר (אטרזיה).
זיהום במהלך ההריון.
רזוס (תאי הדם של האם תוקפים את תאי הדם של העובר).
מום גנטי של העובר.

רוב התינוקות שאימהותיהם סובלות מריבוי מי שפיר יהיו בריאים.

מיעוט מי שפיר
ישנם מספר גורמים למיעוט מי שפיר. בדרך כלל, זה נגרם בשל מצבים המפחיתים ייצור מי שפיר. הנה כמה מהם[4]:

קרע ממברנות לפני הלידה (קריעת שק מי השפיר לפני הזמן).
הגבלת גדילה תוך רחמית (צמיחה עוברית לקויה).
הריון מאוחר (לאחר המועד).
מומים מולדים, בעיקר מומים בכליות ובדרכי השתן.
תסמונת מעבר דם בין עוברים.

מיעוט מי שפיר למשך זמן ארוך עלול לגרום להתפתחות חריגה או לא שלמה של ריאות העובר ולסיבוכים בלידה, שכן זה מגביר את הסיכון לדחיסה של חבל הטבור ולמצוקה נשימתית.
אבחון ובדיקות
ריבוי מי שפיר
בדיקת אולטרסאונד עוברי יכולה לאמוד את נפח מי השפיר ברחם. במידה וקיים חשש לריבוי מי שפיר, יתבצעו בדיקות נוספות בהתאם לזמן ולמידת החומרה של הבעיה, כדי לנסות לקבוע את הגורם[5]:

בדיקת דם – יכולה לזהות מחלה זיהומית הקשורה לריבוי מי שפיר.
בדיקת מי שפיר - הליך שבו מוציאים דגימה של מי שפיר מהרחם לבדיקה. הנוזל מכיל תאי עובר וכימיקלים שונים המיוצרים על ידי התינוק. התאים בנוזל יכולים לשמש גם לבדיקות גנטיות אם יש חשש להפרעה גנטית.
בדיקת מאמץ - בודקת כיצד קצב הלב של התינוק מגיב כאשר הוא זז.
פרופיל ביופיזיקלי - בדיקת אולטרסאונד המספקת מידע נוסף על העובר ועל נפח מי השפיר ברחם.

מיעוט מי שפיר
אם קיימים תסמינים למיעוט מי שפיר, תתבצע מדידה של נפח מי השפיר באמצעות אולטרסאונד. אם כמות הנוזלים קטנה מהכמות המומלצת לגיל ההריון של העובר, ייתכן שיש שמדובר במיעוט מי שפיר ויבוצעו בנוסף הבדיקות הבאות[6]:
בדיקת AFI – סוג של בדיקת אולטרסאונד.
בדיקת MPV – סוג של בדיקת דם.
סיבוכים אפשריים
[7]
לעיתים יש לבצע בדיקת מי שפיר. בדיקה זו כרוכה בסיכונים כגון אובדן עובר, היפרדות שליה, צירים מוקדמים, דימום עוברי-אימהי, רגישות ל-Rh של האם ופנאומוטורקס (חזה אוויר) עוברי. גם הסיכון לזיהום עוברי מוגבר מעט.

ריבוי מי שפיר
סיכונים וסיבוכים של ריבוי מי שפיר כוללים תסחיף מי שפיר, מצוקה נשימתית של האם, טונוס רחם מוגבר ומצוקת נשימתית חולפת של העובר.

מיעוט מי שפיר
הסיבוכים העיקריים של מיעוט מי שפיר הם אלה הקשורים למצוקה עוברית לפני או במהלך הלידה. הסיכון לזיהום עוברי מוגבר כאשר יש קרע ממושך של ממברנות שק מי השפיר.
טיפולים ותרופות
נשים עם מיעוט או ריבוי מי שפיר יכולות להיות מטופלות בדרכים הבאות[8]:
אשפוז והערכה יסודית של האם במקרים שאובחנה לאחר שבוע 26-33.
ביצוע לידה אם הפרופיל הביופיזיקלי אינו תקין.
הזלפת תמיסה מיוחדת בשליש השני של ההיריון, אשר עשויה להועיל לחלק מהחולות ולהגדיל את נפח מי השפיר.
אם ההיריון מתארך מהמועד, תיערך לידה של העובר באמצעות זירוז או ניתוח קיסרית.
אם קיימת מצוקה נשימתית של העובר במהלך הלידה, יינתן עירוי מי שפיר.