מי השפיר הם נוזלים העוטפים את העובר ונחוצים לצמיחתו ולהתפתחותו התקינה. הם גם מרפדים את העובר ומגנים עליו מפני מטראומה פיזית, מאפשרים את צמיחת הריאות שלו, ומספקים לו הגנה מזיהומים. נפח מי שפיר תקין לאורך כל ההיריון שומר על העובר ומגדיל את הסיכוי ללידה תקינה ולעובר בריא. נפח לא תקין של מי שפיר יכול להיות ריבוי מי שפיר (polyhydramnios) או מיעוט שפיר (oligohydramnios), ומצביע על חריגות אפשרית[1].
רוב התינוקות שאימהותיהם סובלות מריבוי מי שפיר יהיו בריאים.
מיעוט מי שפיר ישנם מספר גורמים למיעוט מי שפיר. בדרך כלל, זה נגרם בשל מצבים המפחיתים ייצור מי שפיר. הנה כמה מהם[4]:
קרע ממברנות לפני הלידה (קריעת שק מי השפיר לפני הזמן).
הגבלת גדילה תוך רחמית (צמיחה עוברית לקויה).
הריון מאוחר (לאחר המועד).
מומים מולדים, בעיקר מומים בכליות ובדרכי השתן.
תסמונת מעבר דם בין עוברים.
מיעוט מי שפיר למשך זמן ארוך עלול לגרום להתפתחות חריגה או לא שלמה של ריאות העובר ולסיבוכים בלידה, שכן זה מגביר את הסיכון לדחיסה של חבל הטבור ולמצוקה נשימתית.
אבחון ובדיקות
ריבוי מי שפיר בדיקת אולטרסאונד עוברי יכולה לאמוד את נפח מי השפיר ברחם. במידה וקיים חשש לריבוי מי שפיר, יתבצעו בדיקות נוספות בהתאם לזמן ולמידת החומרה של הבעיה, כדי לנסות לקבוע את הגורם[5]:
בדיקת דם – יכולה לזהות מחלה זיהומית הקשורה לריבוי מי שפיר.
בדיקת מי שפיר - הליך שבו מוציאים דגימה של מי שפיר מהרחם לבדיקה. הנוזל מכיל תאי עובר וכימיקלים שונים המיוצרים על ידי התינוק. התאים בנוזל יכולים לשמש גם לבדיקות גנטיות אם יש חשש להפרעה גנטית.
בדיקת מאמץ - בודקת כיצד קצב הלב של התינוק מגיב כאשר הוא זז.
פרופיל ביופיזיקלי - בדיקת אולטרסאונד המספקת מידע נוסף על העובר ועל נפח מי השפיר ברחם.
מיעוט מי שפיר אם קיימים תסמינים למיעוט מי שפיר, תתבצע מדידה של נפח מי השפיר באמצעות אולטרסאונד. אם כמות הנוזלים קטנה מהכמות המומלצת לגיל ההריון של העובר, ייתכן שיש שמדובר במיעוט מי שפיר ויבוצעו בנוסף הבדיקות הבאות[6]:
בדיקת AFI – סוג של בדיקת אולטרסאונד.
בדיקת MPV – סוג של בדיקת דם.
סיבוכים אפשריים
[7] לעיתים יש לבצע בדיקת מי שפיר. בדיקה זו כרוכה בסיכונים כגון אובדן עובר, היפרדות שליה, צירים מוקדמים, דימום עוברי-אימהי, רגישות ל-Rh של האם ופנאומוטורקס (חזה אוויר) עוברי. גם הסיכון לזיהום עוברי מוגבר מעט.
ריבוי מי שפיר סיכונים וסיבוכים של ריבוי מי שפיר כוללים תסחיף מי שפיר, מצוקה נשימתית של האם, טונוס רחם מוגבר ומצוקת נשימתית חולפת של העובר.
מיעוט מי שפיר הסיבוכים העיקריים של מיעוט מי שפיר הם אלה הקשורים למצוקה עוברית לפני או במהלך הלידה. הסיכון לזיהום עוברי מוגבר כאשר יש קרע ממושך של ממברנות שק מי השפיר.
טיפולים ותרופות
נשים עם מיעוט או ריבוי מי שפיר יכולות להיות מטופלות בדרכים הבאות[8]:
אשפוז והערכה יסודית של האם במקרים שאובחנה לאחר שבוע 26-33.
ביצוע לידה אם הפרופיל הביופיזיקלי אינו תקין.
הזלפת תמיסה מיוחדת בשליש השני של ההיריון, אשר עשויה להועיל לחלק מהחולות ולהגדיל את נפח מי השפיר.
אם ההיריון מתארך מהמועד, תיערך לידה של העובר באמצעות זירוז או ניתוח קיסרית.
אם קיימת מצוקה נשימתית של העובר במהלך הלידה, יינתן עירוי מי שפיר.
"הייתי לפני שנים אצל פרופ לברון, רופא משכמו ומעלה ובזכותו בגיל 47 ו 48 ילדתי את ילדי מביציות שלי. הפרופסור מקצועי, ישר אמין מאוד, איש ורופא מדהים. כל החויה בזכות פרופ לברון הייתה מעולה. אני מודה לו על טיפול מסור והכי טוב שהרפואה מכירה. עו"ד סיגלית ישעיהו"
"עברתי הרבה הפלות, כולל אחת בשבוע מתקדם. ד”ר אטלי הוא הראשון שהסביר לי את הדברים בצורה ברורה, רגישה, והשרה עליי ביטחון שהוא יודע איך לטפל בבעיה ושהוא יהיה איתי לאורך כל הדרך. להוריד בפניו את הכובע. ממלימה עליו בחום."
היי ד"ר ב23.2 גרידה בשבוע 11 , הכתמות חומות/וורודות בהירות רק בניגוב מאז ועד היום. ביוץ שבועיים לאחר הגרידה, 3 שבועות לאחר הגרידה- רחם ריק ללא שאריות הריון עם רירית 3 ממ. אתמול בדיקה us נוספת לגבי עובי רירית, עדיין 3 ממ. נאמר שגם היה ביוץ. ככל הנראה התחילה ווסת היום אבל מאוד עדינה ורק בניגוב , הכתמות קצת יותר חזקות באדום אך לא מגיעות ממש לפד. שאלתי- האם יכול להיות שהרירית נהרסה עפ הנל? כאשר במשך 4 שבועות היא עומדת על 3 מ"מ. האם ידועים לך מקרים בהם רירית הייתה דקה מאוד לאחר גרידה לאורך תקופה ואז השתקמה? מאוד בלחץ ומפחדת שהרירית לא תשתקם
שלום רב, התשובה הקצרה היא שהסיכון בפעולה נמוך מאד. התשובה המעט יותר ארוכה היא שלעיתים נדירות יתכן, דימום, זיהום, חומר שנשאר ברחם או פגיעה ברחם בעת הפעולה. גם אם מתרחש סיבוך, לעיתים עוד יותר נדירות יש לו משמעות לטווח ארוך מבחינת בריאות או פוריות.
שלום רב, בניגוד לפעולה שיש לה זמן מוגדר וקצר, הפסקת הריון תרופתית נמשכת ימים ואף יותר וניתן להגדיר ש״הסתיימה״ רק כשעושים אולטרסאונד ביקורת שבו רואים שהרחם ריק. בשלב זה כבר הכל ״רגיל״…
היתרון היחידי הוא הימנעות מפעולה והרדמה. מנגד קיימים חסרונות רבים: הטיפול מסורבל (צריך לבוא פעמיים כי יש שתי תרופות בהפרש יומיים), כרוך בכאבים, דימום ואי נוחות, תהליך ההפלה מתרחש שלא תחת השגחה רפואית ונמשך כמה ימים (לפחות), צריך להמתין שבועיים לבדיקת אולטראסאונד שתאשר ש״הכל יצא״ וההצלחה היא רק ב 90-95% מהמקרים. לא ניתן להתחיל באמצעי מניעה בחודש שאחרי הטיפול.
תודה על השאלה. כאן טמון הבדל משמעותי בין פעולה לבין טיפול תרופתי. אחרי פעולה ניתן להתחיל מידית באמצעי מניעה (כגון גלולות) ולהיות מוגנת מידית. לחילופין, ניתן ומומלץ להתקין התקן תוך רחמי בעת הפעולה. מנגד, בטיפול תרופתי יש להמתין מספר שבועות לסיום התרוקנות הרחם ורק אז ניתן להתחיל באמצעי מניעה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ניקור מי שפיר 
ניתוח קיסרי צרפתי 
תאחיזה לכרומוזומי מין 
תשובת מומחה 
