גלי חום

Hot Flashes

המומחים של Infomed מסבירים:

[1]
גלי חום הם תחושת חום פתאומית המופיעה בפלג הגוף העליון, בדרך כלל בפנים, בצוואר ובחזה. במקרים מסוימים העור יכול לגרום להסמקה, להזעה, ואם מתרחש אובדן חום גדול מדי של הגוף, תיתכן תחושת קור לאחר מכן. הזעות לילה הן בעצם גלי חום המתרחשים בלילה, והן עלולות לגרום להפרעות שינה.

מצבים רפואיים עלולים לגרום לגלי חום אך לרוב הם נובעים מגיל המעבר - הזמן שבו הווסת הופכת ללא סדירה ולבסוף נפסקת. למעשה, גלי חום הם התסמין השכיח ביותר של גיל המעבר.
כמה עובדות על גלי חום[2]:

יותר מ-80% מהנשים חוות גלי חום במהלך גיל המעבר.
גלי חום מוגדרים כתחושות חולפות של חום, הזעה, הסמקה, חרדה וצמרמורות.
גל חום נמשך בדרך כלל 1-5 דקות.
גלי חום עלולים לגרום למצוקה גדולה, בעיקר כשהם חמורים ותכופים.
לעיתים קרובות נשים מתעלמות מגלי חום ולא מטפלות בהם.

צילום: shutterstock | Jose Miguel Sanchez

גלי חום תסמינים
גלי חום יכולים להתבטא באופן שונה אצל כל אחת, כמו גם בעוצמות ובתדירות שונה. במקרים מסוימים לנשים לא יהיו תסמינים משמעותיים, בעוד שאצל אחרות יופיעו תסמינים המשפיעים על שגרת היום ואיכות החיים. התסמינים הנפוצים כוללים[3]:
- תחושת חום עזה ופנימית.
- הזעה מרובה (כשזה קורה בלילה זה נקרא הזעות לילה, וזה עלול להעיר משינה).
- סומק (העור הופך לאדמומי), בעיקר באזור הפנים, הצוואר והחזה.
- צמרמורות בתום גל חום עקב איבוד מוגבר של חום הגוף.
- דופק מהיר בכ-7-15 פעימות לדקה.
- תחושת חרדה.
סיבות וגורמי סיכון
[5]
שינויים הורמונליים הם ככל הנראה הגורם המרכזי לגלי חום, שכן קיים קשר בין אסטרוגן לטמפרטורת הגוף. כאשר רמות האסטרוגן יורדות במהלך גיל המעבר, ויסות הטמפרטורה של הגוף עלול להשתבש ולהוביל לתחושות חום פתאומיות (הגוף עלול לאבד את היכולת לשלוט בטמפרטורה שלו). כמו כן, גורמים נוספים כמו מתח, תרופות והסביבה יכולים לתרום לעוצמה ולתדירות של גלי חום.

קיימים טריגרים שיכולים לעודד גלי חום, הנפוצים שבהם כוללים:
מזג אוויר חם או סביבה חמה (סאונה).
התחממות יתר של הגוף, במיוחד במהלך פעילות גופנית או בעת לבישת בגדים מסיביים.
משקאות המכילים קפאין או אלכוהול.
מאכלים חריפים.
סטרס.
משקאות ומזונות חמים כמו קפה או מרק.
מקלחות חמות.
סיגריות.
אבחון ובדיקות
סיבוכים אפשריים
גלי חום עלולים להשפיע על שגרת היום ועל איכות החיים. גלי חום ליליים (הזעות לילה) עלולים להעיר משינה ועם הזמן לגרום להפרעות שינה ארוכות טווח. בנוסף, מחקרים מראים שנשים הסובלות מגלי חום עלולות להיות בסיכון מוגבר למחלות לב ולאוסטאופורוזיס, בהשוואה לנשים שאין להן גלי חום[4].
טיפולים ותרופות
[6]
בשלב ראשון מומלץ לבצע שינויים באורח החיים. אם גלי חום מקשים על הירדמות בלילה, מומלץ לקרר את החדר בעזרת מזגן/מאוורר או פתיחת חלון, כמו גם לקרר את הגוף בעזרת שתייה של מים קרים לפני השינה. עוד דברים שניתן לעשות:
- להתלבש בשכבות הניתנות להסרה בקלות בזמן גל חום.
- לשאת מניפה או מאוורר נייד לשימוש בעת גל חום.
- להימנע מאלכוהול, מזון חריף וקפאין.
- להפסיק לעשן.
- לשמור על משקל תקין - נשים הסובלות מעודף משקל או מהשמנת יתר עלולות לחוות גלי חום תכופים וחמורים יותר.
- לנסות טיפול מעולם רפואה משלימה כגון מדיטציית מיינדפולנס.
לצורך קבלת טיפול רפואי יש לפנות לגניקולוגית או לרופא/ה מומחה/ית בגיל המעבר.
תרופות לא הורמונליות לטיפול בגלי חום
טיפול זה מומלץ למי שהשינויים באורח החיים לא שיפרו את התסמינים, כמו גם לנשים שלא יכולות ליטול הורמונים מכל סיבה בריאותית כלשהי או שקיים חשש מהסיכונים הפוטנציאליים שבשימוש בהורמונים.
- ואוזה - במאי 2024 נכנסה לארץ תרופה בשם ואוזה (Veozah) המסייעת בגלי חום בינוניים עד חמורים הנגרמים בגלל גיל המעבר. זוהי תרופה לא הורמונלית והיא סוג של מעכב קולטן נוירוקינין 3 (NK3), שעובדת על החלק של המוח שמווסת את טמפרטורת הגוף.
- נוגדי דיכאון - במקרים מסוימים נהוג לטפל בגלי חום באמצעות תרופות נוגדות דיכאון SSRI, אך טיפול זה פחות נפוץ בישראל בהשוואה לארה"ב.
תרופות הורמונליות לטיפול בגלי חום והזעות לילה
הורמון הוא חומר כימי שנוצר על ידי איברים בגוף כגון בלוטת התריס והשחלה. בגיל המעבר השחלות מתחילות לעבוד פחות ביעילות וכמות ייצור ההורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון יורדת עם הזמן. שינויים אלה גורמים לגלי חום ולתסמינים אחרים של גיל המעבר. טיפול הורמונלי חליפי כגון תחליף אסטרוגן מאזנים את רמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף. זהו טיפול יעיל מאוד לגלי חום, יובש בנרתיק, הפרעות שינה ושמירה על צפיפות העצם.

טיפולים הורמונליים יכולים להגיע בצורה של כדורים, מדבקות, ג'לים, קרמים ועוד.

ישנם סיכונים הקשורים לנטילת הורמונים, לרבות סיכון להתקף לב, שבץ מוחי, קרישי דם, סרטן השד, מחלות כיס מרה ודמנציה. הסיכונים משתנים לפי גיל האישה והאם היא עברה כריתת רחם.
מניעה
טיפולים אלטרנטיביים