כאב בעריה

תשובה: ה"בלוטה" אותה את מתארת, הנפיחות והכאבים, יכולים להתאים למצב שבו רירית הנרתיק בולטת החוצה או נקרעת בחלקה בעת קיום יחסי מין והופכת להיות חשופה ורגישה יותר ויותר עם כל חדירה נוספת. מצב זה יכול להיגרם על ידי חדירה אגרסיבית מדי, נרתיק יבש ועוד. ללא בדיקה גינקולוגית איני יכולה לומר אם אכן זאת הסיבה לנפיחות ולכאבים, ולכן אמליץ לך לפנות לבדיקת רופא. בנוסף, אמליץ לך להקפיד להכין את אזור הנרתיק לחדירה (על ידי שימוש באמצעים טבעיים או חומרי סיכה), וכן לתת לאזור מנוחה אם הנפיחות והכאבים אינם עוברים, כדי למנוע נזק חמור יותר בהמשך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: הכאבים שאותם את מתארת לאו דווקא מעידים על בעיה כלשהי. קיום יחסי מין, בעיקר בפעמים הראשונות, יכול להיות עניין לא נעים. הנרתיק מורכב בחלקו משריר שצריך להתרחב על מנת לאפשר לאיבר המין הגברי להיכנס, ולכן עם הזמן אמור להיות שיפור. ישנם כמה דברים היכולים לסייע לך. קודם כל חשוב לדאוג כי אזור הנרתיק יהיה מגורה, רטוב, כדי לסייע לחדירה. באפשרותכם להשתמש בתכשירי סיכה טבעיים על מנת לסייע לחדירה קלה יותר. בנוסף, חשוב להיות רגועה ובטוחה במה שאת עושה. לחץ כשלעצמו גורם לאי נוחות ולהתכווצות שרירים. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: ראשית יש לוודא כי לא מדובר בטעות במעבדה וכי אכן מדובר בבדיקה שלך. ישנם 4 זנים של טרפונמה פלידום (Treponema pallidum). זן אחד הוא ה- T.pallidum subspecies pallidum, והוא הגורם למחלת הסיפיליס אשר מועברת בעיקר במגע מיני, ולעתים נדירות יותר במגע קרוב, ברחם או בעירוי דם. 3 זנים אחרים גורמים למחלות אחרות (yaws, endemic syphilis, pinta) ונחשבים כ- Non-venereal, כלומר אינם מועברים במגע מיני. שלושת הזנים האחרים הם זיהומים שנרכשים בילדות ושכיחים במדינות מתפתחות (אפריקה, מרכז אמריקה, אינדונזיה, פפואה וגינאה החדשה). ניתן היום להבדיל בין הזן שגורם לסיפיליס (T.pallidum subspecies pallidum) לבין שלושת האחרים על ידי בדיקת PCR. לא ברור אם היתה אבחנה כזו בתשובה שאת קיבלת, ואת זה את צריכה לברר. הכי סביר כי מדובר בזן הזה, שעובר בעיקר בהדבקה מינית וגורם לסיפיליס (עגבת). הזיהום עובר שליה, והדבקה של העובר יכולה להתרחש בכל שלב בהריון. הנגעים של עגבת בעובר מקבלים ביטוי רק אחרי החודש הרביעי להריון, כאשר מערכת החיסון של העובר מתפתחת. הסיכון להדבקת העובר ברחם עומד על 75% עד 95% בעגבת לא מטופלת וחדשה יחסית באם. אם האם נגועה בעגבת מעל שנתיים, הסיכון להדבקת העובר יורד ל-35%. טיפול מתאים לאם לפני השבוע ה-16 של ההריון אמור למנוע נזק לעובר. הטיפול הוא בפניצילין, והוא יעיל. ללא טיפול ישנם סיבוכים קשים הכוללים מוות עוברי ב-40% מהמקרים, מוות לאחר הלידה או ביטויים שונים של מחלת העגבת ביילוד, החל מעגבת פולמיננטית, שהיא מחלה עם פרוגנוזה גרועה, ועד למחלה תת-קלינית, כלומר ללא ביטויים נראים לעין, אך היכולה לבוא לידי ביטויים מאוחרים יותר. הפנל הקליני רחב ביותר. תחילת הטיפול בעגבת יכולה להיות מלווה בתגובה בשם Jarisch Herxheimer, המתבטאת בעליית חום, צמרמורת, כאבי שרירים, כאבי ראש, האצה בדופק ובקצב הנשימה וירידה קלה בלחץ הדם. התגובה חולפת תוך 24-12 שעות. לאחר הלידה, אפשר לגלות ביילוד סימני הדבקה בבדיקות סרולוגיה (בדיקות של נוגדנים בדם). אמנם נוגדנים של האם מסוג IgG עוברים את השליה, אבל טיטר נוגדנים קבוע, או עליה בטיטר, מעידים על זיהום. ניתן גם לאתר נוגדנים מסוג IgM שמעידים על הדבקה, בדם מחבל הטבור או מהיילוד, ואם הם נמצאים, יש לטפל ביילוד. מובן שלא רצוי להגיע למצב של עגבת של היילוד, היות שזו מחלה קשה. עלייך להתייעץ בהקדם עם רופא גינקולוג או עם מומחה במחלות זיהומיות. היות שטיפול עד השבוע ה-16 יכול למנוע נזק לעובר יש עדיין תקווה. בהצלחה רבה! ד"ר שירי אורי - אינפומד