ארלוטיניב

תזונה

אלכוהול

נהיגה

הריון

יש להימנע מהיריון בזמן הטיפול. בגיל הפוריות יש להשתמש באמצעי מניעה יעילים בתקופת הטיפול בתרופה ועד לפחות שבועיים לאחר נטילת הטבליה האחרונה.
במקרה כניסה להריון במהלך הטיפול- יש ליידע מיידית את הרופא.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• מחלת ריאות
• מחלת כבד
• דימום ממערכת העיכול
• טיפול כמותרפי או הקרנות בעבר
• הפרעה מטבולית הקשורה לגלוקורונידציה
• עבר של בעיות עיניים, שימוש בעדשות מגע
• עישון

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעות הלוואי נחשבות קלות ביחס לתרופות כימותרפיות. 
תופעות שכיחות מאוד: פריחה בעור אשר עלולה להופיע או להחמיר באזורים החשופים לשמש. (יש להגן על העור בעת חשיפה לשמש). זיהומים, אובדן תיאבון, ירידה במשקל.  דיכאון, כאב ראש, שינויים בתחושה על פני העור או תחושת נימול בקצות הגפיים. קשיי נשימה, שיעול. בחילה, גירוי בפה, כאב בטן, קשיי עיכול. בדיקות דם לא תקינות לתפקודי הכבד. גרד, עור יבש ונשירת שיער. עייפות, חום, צמרמורת
תופעות לוואי שכיחות כוללות: דימומים מהאף, מהקיבה או מהמעי. תגובות דלקתיות מסביב לציפורניים, זיהומים בזקיקי השערות, אקנה, סדקים בעור, ירידה בתפקוד הכליות (כאשר התרופה ניתנת שלא להתוויות המאושרות בשילוב עם כימותרפיה).
יש לעדכן את הרופא במקרים של:
שלשולים חמורים או ממושכים, בחילה, חוסר תיאבון או הקאות- ייתכן שהטיפול ייעשה בבית חולים, בהתאם להנחיות הרופא.
כאבי בטן עזים, מצב חמור של שלפוחיות בעור או קילוף של העור- ייתכן שהרופא יפסיק זמנית או לצמיתות את הטיפול.
ייתכנו בעיות בעיניים, כגון: יובש, גירוי, אדמומיות ובעיות ראיה.  הופעה מהירה או חדה או החמרה של אדמומיות וכאב בעיניים, עיניים דומעות, טשטוש בראייה ו/או רגישות לאור.
קושי נשימתי, שיעול וכאב בחזה עלולים להעיד על התפתחות מחלת ריאות
הצהבה של העור והעיניים עלולים להעיד על פגיעה כבדית.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
[ישנן תרופות שיגבירו את השפעת ארלוטיניב]: תרופות אנטי פטריתיות : כגון- קטוקונאזול, אנטיביוטיקות : כגון- קלאריתרומיצין, אריתרומיצין, ציפרופלוקסצין ומעכבי פרוטאז-לטיפול באיידס: כגון- ריטונאביר. תרופות אלו מעכבות את הפירוק של ארלוטיניב בכבד וכך מגבירות את השפעתה ולכן בטיפול משולב יש להפחית את מינון ארלוטיניב. [ישנן תרופות שמפחיתות את השפעת ארלוטיניב]: תרופות אנטיאפילפטיות : כגון- פניטואין, קארבאמאזפין, תרופות לטיפול בשחפת: כגון- ריפאמפיצין, קורטיקוסטרואידים :כגון- דקסאמתאזון והיפריקום. תרופות אלו יזרזו את הפירוק של ארלוטיניב בכבד וכך יפחיתו את השפעתה ולכן בטיפול משולב ניתן להגדיל את מינון ארלוטיניב, כמובן בהתאם למצב המטופל. מתן משולב עם נוגדי קרישה כגון: וארפארין, עלול להגביר את הסיכון לדימומים לכן יש להשתמש בזהירות תוך ניטור קפדני של ערכי קרישה.
מעכבי פרוטאזום- קבוצת תרופות לטיפול בסרטן.
תרופות להרגעה ולשינה (כגון ברביטורטים).
תרופות מעכבות משאבות מימן (כגון אומפראזול).
תרופות אנטיהיסטמיניות (כגון רנטידין).
תרופות להורדת רמת הכולסטרול בדם (סטטינים) התרופה ארלוטיניב עלולה לגרום לכאבי שרירים, ובמקרים נדירים עלולים לגרום לפירוק שרירים ( רבדומיוליזיס) שעלול להוביל לפגיעה בכליות.
עישון עלול להוריד את כמות התרופה בדם.

השפעת שימוש ממושך