פרטוזומאב היא תרופה ביולוגית התוקפת באופן ממוקד את התאים הממאירים בעלי ביטוי היתר של חלבון HER2, ולכן מיועדת לטיפול בסרטן שד מוקדם, וכן גרורתי, בשילוב תרופות נוספות, עבור חולות חיוביות ל- HER2.
חלבון ה-HER2 גורם לשליחת אותות תוך-תאיים המובילים לצמיחה ולהתרבות התאים הממאירים. פרטוזומאב מונעת את היצמדות ה- HER2 לחלבונים אחרים, ובכך מעכבת את צמיחתם של תאי הגידול. בנוסף, הקישור לתאי הגידול מפעיל את מערכת החיסון להשמידם.
זהו מנגנון פעולה המשלים את פעולת טרזטוזומאב (ההרצפטין),ולכן התרופות משולבות בטיפול, ויחד עם כימותרפיה, נעשה דיכוי יעיל יותר של צמיחה והתפשטות תאי הגידול הסרטני.
הנחיות חשובות:
חייב להינתן תחת השגחה רפואית צמודה ויכולת לטפל באנפילקסיס – תגובה אלרגית חריפה ומסכנת חיים.
מתי אסור להשתמש?
במקרה רגישות , אלרגיה חריפה לתרופה. ליקוי בתפקוד לבבי- יש לשקול את מתן הטיפול.צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
תמיסה, לעירוי ורידי.
תדירות וזמן נטילה
מנת העמסה ראשונית,(במשך 60 דקות עירוי) ולאחריה, מנת החזקה כל 3 שבועות.(30-60 דקות עירוי).
טווח המינון
420-840 מ"ג, כתלות בשלב הטיפולי.
תחילת ההשפעה
.
משך ההשפעה
.
מנה שנשכחה
אם הזמן בין שני העירויים הוא פחות מ- 6 שבועות, מנה של 420 מ"ג צריכה להינתן בהקדם, תוך התחשבות במנה הבאה המתוכננת.
אם הזמן בין שני העירויים הוא 6 שבועות ויותר, נדרשת מנת העמסה של 840 מ"ג, ואחריה, בכל 3 שבועות, מנה של 420 מ"ג.
הפסקת התרופה
במקרה רגישות חריפה, או במקרה של החמרה בתופעות לואי, להחלטת רופא.
מינון עודף
יש להמצא באופן מיידי תחת השגחה רפואית, תוך ניטור סמפטומים ותופעות לואי.
אחסון
בקירור, 2-8 מעלות צלזיוס, מוגן מאור.
אזהרות
תזונה
אין השפעה.
נהיגה
תיתכן השפעה מועטה על היכולת לנהוג. במקרה סחרחורת או תגובות מהעירוי- יש להימנע מנהיגה עד שיחלפו.
הריון
לא ניתן בהריון- אין מידע מספיק. יש להימנע מהריון 6 חודשים לאחר סיום הטיפול בתרופה.
הנקה
אין להיניק במהלך הטיפול. מידת הספיגה או הנזק האפשרי לא ידועים. יש להתייעץ עם הרופא.
תינוקות וילדים
אינו בשימוש באוכלוסייה זו.
קשישים
אין צורך בהתאמת מינון. נתונים מוגבלים מעל גיל 75 שנים.
דווח לרופא במקרה של
ליקוי תפקוד שורת הדם
תגובה במהלך העירוי
שינויים בתאבון
כאב ראש
סחרחורת
בחילה, הקאה
כאבים במערכת שריר-שלד
תופעות עוריות (אדמומיות, פריחה,עור יבש)
כשל בתפקוד לבבי
מחלת ריאות
אנאפילקסיס
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות הלוואי השכיחות ביותר של פרטוזומאב (במתן משולב עם טרזטוזומאב ודוקסטאקסל) כוללות שלשולים, נשירת שיער, נויטרופניה, בחילות, נוירופתיה פריפרית, פריחה ועייפות. עלולה לגרום להופעת תגובות לעירוי, כולל תגובות רגישות-יתר ואנפילקסיס. מרבית התגובות הינן בדרגה קלה-בינונית.
תופעות הלואי השכיחות ביותר כוללות הופעת חום, צמרמורות, עייפות, נדודי שינה, כאבי ראש, הקאות, חולשת/כאבי שרירים, הפרעות בטעם. מרבית תופעות הלוואי פוחתות לאחר הפסקת הכימותרפיה.הטיפול עלול לגרום להפרעה בתפקוד הלב ויש לנטר את מקטע הפליטה של חדר שמאל (LVEF).
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
מתן פרטוזומאב עם כימותרפיה או הקרנות לאיזור בית החזה, מגביר את הסיכון להתפתחות הפרעות בתפקוד הלב.
השפעת שימוש ממושך
לפי פרוטוקול טיפולי, ותוך ניטור תופעות לואי.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שלום, אני בת 42, ביצעתי לראשונה ממוגרפיה, בתשובה נכתב ״הסתיידויות בודדות פזורות בשני השדיים, בשד שמאל עליון מרכזי, שליש אמצעי, מקבץ קטן של הסתיידויות עדינות״ BIRADS 4A. הרדיולוגית אמרה שסיכוי נמוך שטרום סרטני אך לאור סיפור משפחתי כדאי לבצע ממוטומיה. הסיפור המשפחתי הוא: סבתא בגיל 70, אחות של סבתא בגיל 40 והבת של אחות של סבתא בגיל 60. השאלה שלי היא: במידה ואחליט לא לבצע ממוטומיה - כיצד מתבצע המעקב ובאיזו תדירות - האם המעקב הוא לעקוב שאין שינויים (ואם יש אז בהכרח מצריך ביופסיה) או שהממצא יכול להתפתח כך שבממוגרפיה בהמשך יכולים לקבוע שהממצא הזה שפיר ואין צורך בביופסיה? תודה
שלום, הלכתי לכירורגית שד בגלל כאבים (שכרגע אין) וקיבלתי הפנייה לאולטרסאונד וממוגרפיה. עכשיו קראתי כי לנשים צעירות עושים אולטרסאונד ו-MRI (לא ממוגרפיה). אני בת 39 ועכשיו אני תוהה לגבי הבדיקות שקיבלתי. מלבד זאת יש לי רגישות גבוהה לבדיקות שכרוכות בהפעלת לחץ. עשיתי פעמיים אולטרסאונד והכאב היה בלתי נסבל. בפעם האחרונה כמעט איבדתי הכרה מהכאב (למזלי הבדיקה הופסקה) וגם אח"כ הכאב נמשך עוד חודשיים אחרי הבדיקה. זה ממש בלתי נסבל ואני יודעת שהממוגרפיה תהיה קשה עוד יותר. אני ממש מתלבטת מה לעשות והבדיקות נקבעו לשבוע הבא ואני בחרדה מזה. אשמח לעצתך מה נכון לעשות. תודה
שלום ד״ר יודעת שישנם ממצאים שפירים בשד שנוטים להיספג ולהעלם כגון ציסטה. מה לגבי ממצא מסוג פפילומה בצינורית או פפילומות מרובות במידה ואין הוצאה כירוגית של הממצא במשך הזמן הוא יעלם מעצמו?(בהנחה שזה שפיר) או שזה לכל החיים ?תודה רבה לך.
יש לי חתול גדול וכבד שאוהב לקפוץ עליי כשאני במצב שכיבה. אתמול הוא קפץ עם הרגל שלו ישר לתוך הפטמה ומגובה רב. הפטמה נכנסה פנימה לתוך השד בזמן הקפיצה. מאז יש לי כאבים פנימיים בתוך השד באזור שמתחת לפטמה. האם זה משהו שעלול להסתבך או דורש בדיקה?