פטריות הן אורגניזם המתקיים בצורת שמרים ועובשים והמשתייך פעמים רבות – כמו סוגים רבים של חיידקים – לפלורה הטבעית של גוף האדם על פני העור והריריות. במצבים בהם הפטרייה מתרבה בקצב מוגבר ואינה מוגבלת על ידי מערכת החיסון או בחשיפה למיני פטריות פתוגניות שונות, עלול להתרחש זיהום פטרייתי. זיהום פטרייתי נפוץ במיוחד באוכלוסיית מדוכאי החיסון והוא ניתן לסיווג לפי אתר הזיהום בגוף: זיהום שטחי – התרבות פטרייתית המוגבלת לאזורים שטחיים הכוללים את העור, איברי המין והציפורניים. זיהומים אלו נפוצים ביותר ולרוב לא גורמים לסיבוכים משמעותיים; זיהום סיסטמי – כולל התפשטות של הפטרייה לאזורים עמוקים בגוף כגון הריאות, המוח וזרם הדם. באמצעות בדיקה זו ניתן לדגום את האזור החשוד לזיהום ולקבוע אבחנה של זיהום פטרייתי[1].
צילום: shutterstock | Mohammed_Al_Ali
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת זיהומים פטרייתיים שונים בהתאם לסוג ולאזור הדגימה[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[3] זיהום פטרייתי – יכול להתבטא במגוון אופנים, בהתאם לסוג הפטרייה המזהמת ובהתאם לאזור הזיהום בגוף. הזיהומים הפטרייתיים הנפוצים ביותר כוללים:
פטרת עורית מסוג טינאה (Tinea) – מתבטאת לרוב בכפות הרגליים, במפשעה, בגוף ובקרקפת (גזזת).
פטרת ציפורניים (Onychomycosis) – נפוצה יותר באצבעות הרגליים מאשר בידיים, ומתבטאת לרוב בשינוי צבע, עיבוי הציפורן ולעתים גם בהיפרדות הציפורן מהאצבע.
פטרייה בנרתיק – התרבות של פטריה מסוג קנדידה ברירית הנרתיק, עלולה להיגרם כתוצאה משינויים הורמונליים, תרופות ומחלות שונות.
פטרת בחלל הפה, הלוע והוושט –גם היא לרוב נגרמת על ידי קנדידה, מקושרת למחלות שונות כגון איידס, סוכרת וסרטנים שונים, ולשימוש באנטיביוטיקה ובמשאפים סטרואידליים.
זיהומים סיסטמיים נפוצים כוללים:
קנדידיאזיס – התפשטות של פטריית הקנדידה מאזור מסוים בגוף אל זרם הדם, ובאמצעותו לאתרים ולאיברים שונים בגוף כגון לב, מוח, עיניים, עצמות ועוד. נפוץ במיוחד במהלך אשפוז בבית החולים.
אספרגילוזיס – הפשטות פטריית האספרגילוסברחבי הגוף.
קריפטוקוקוס – התפשטות פטריית קריפטוקוקוס אל המוח והתפתחות דלקת קרום המוח. נפוץ בחולי איידס.
דלקת ריאות פנאומוציסטיס (PCP) – התרבות של הפטרייה בחלל הריאות וגרימה של תסמינים נשימתיים חמורים. המחלה מהווה מחלה מגדירת-איידס.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה כאשר קיים חשד לזיהום פטרייתי, במיוחד במוחלשי חיסון. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. הבדיקה כוללת לקיחת דגימה מסוגים שונים בהתאם להתוויה. הדגימות הנפוצות כוללות[1]:
סיכון: בהתאם לסוג הדגימה – דגימה של העור עלולה לגרום לדימום אזורי מינימלי, בעוד שדגימת דם יכולה לגרום להמטומה, כאב, התעלפויות או זיהום באתר הדקירה[1].
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית הבדיקה לא הצמיחה פטרייה, ממצא התומך בשלילת האבחנה של זיהום פטרייתי.
תוצאה חיובית התרבית הצמיחה פטרייה, ממצא התומך באבחנה של זיהום פטרייתי. התוצאות כוללות גם זיהוי של סוג הפטרייה ובמקרה הצורך גם פרופיל עמידות לתרופות אנטי-פטרייתיות.
שלום האם חומצה היאלרונית עלולה לגרום לנזק בעור, ולסרטן. בהיותה מאיצה תהליכים בתאים, נראה לי(כאשה מן הישוב) שהאצה שכזו עלולה לגרום לשגשוג תאים סרטניים. אודה לתשובה ממצה בקשר לכך, כאשר התכשיר מוגש כתמרוק(קרם) או כזריקות. תודה רבה
חומצה הילרונית אינה יכולה לגרום לסרטן ! מדובר בחומר טבעי שסופח נוזלים בעור ושומר על לחותה. תכשירים נמרחים אינם חודרים לעור שכן גודלם גדול מדי , נועדו לתת לחות חיצונית . חומצה מוזרקת בסמיכויות שונות נועדה לפיסול , מילוי והשלמת נפחים , טשטוש קמטים . המלצה לחידוש ושימור פעם בשנה . הזרקות בכמות או תדירות גדולה עלולות לגרום לבצקת של הפנים .
יבלות עקשות לטיפול בכפות הרגליים יכולות להיווצר כתוצאה מזיהום ויראלי או לחץ מקומי בשל אזורים בכף הרגל שיש עליהם יותר משקל ( יבלות נעץ / corn) . ניתן לטפל ביבלות ויראליות גם עי תכשירים ללא מרשם כמו בלי יבלת גל . טיפול שבועי בלבד יעיל מאוד למשך 4-6 שבועות . ממליצה לקבל הדרכה לשימוש מדויק למניעת צריבה בעור בריא סביב ליבלת. יבלות נעץ דורשות הסרה עי סקלפל .לייזר גם יכול להיות יעיל אך אין צורך . בהמשך צורך במניעה קבועה והפחתת משקל באזורי לחץ.
שלום ריטה טיפול בצלקות אקנה לעיתים דורש שימוש ביותר מסוג טיפול אחד. פילינג כימי עמוק יעיל מאוד לטיפול בצלקות אקנה לעיתים יש צורך בשיוף של העור או פתיחה של הצלקות במהלך הפילינג . טיפולים נוספים כוללים גלי רדיו פרקציונלים ( מקטעים) , הזרקה של ביוסטימולטורים לדוגמא רדיאס וליזר עמוק מסוג co2. ממליצה לך להגיע לאבחון חוזר צורך החלטה על המשך טיפול .
אני מטופל בפזוריאזיס קשה מזה שנים, וכבר איני מגיב בטוב למשחות סטרואידיות. מתי מחליטים לעבור לטיפול ביולוגי והאם יש לטיפולים אלה תופעות לוואי משמעותיות שאני צריך להיות מודע להן? תודה
שלום החלטה לגבי טיפול סיסטמי במחלת פסוריאזיס קשורה לשטח הגוף בו יש פריחה , מעורבות של אזורים רגישים כגון פנים , כפות ידים / רגלים וגניטליה והאם יש מעורבות של מחלת מפרקים בעיקר. בטיפול סיסטמי נכללים מספר רב של תרופות, לכל אחד ייתכנו תופעות לוואי שונות שלרוב ניתנות לטיפול. ישנם קווי טיפול מקובלים . ממליצה לך לגשת לרופא עור להערכה מלאה ומעקב .