דלג לתוכן

בדיקת בריליום בשתן (BERYLLIUM TOXICOLOGY U)

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה
בריליום הוא יסוד ממשפחת המתכות האלקליות-עפרוריות הנמצא באופן טבעי בפחם, סלעים, אבק ואדמה, ולרוב קשור ליסודות אחרים. היסוד יכול לזהם מקורות מים, אדמה, מזון ואוויר, על ידי תהליכים טבעיים כמו שחיקה ופעילות וולקנית, או כתוצאה משימוש בתעשיית הטכנולוגיה והחלל, וכן עקב שריפת דלקים פוסילים. הרעלת בריליום לרוב מהווה מחלה תעסוקתית, שכן חשיפה ליסוד זה דרך דרכי הנשימה עלולה לגרום למגוון תסמינים ומצבים. מכיוון שבריליום מופרש מהגוף בעיקר על ידי סינון בכליות אל השתן, הימצאות בריליום בשתן מהווה בדיקה אמינה ומשמשת כעדות לחשיפה ליסוד[1].

יד אוחזת בכוסית עם שתן, בדיקת בריליום בשתן
צילום: shutterstock | OleStudio

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי לזיהוי חשיפה לבריליום ולהרעלת בריליום[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

הרעלת בריליום – נפוצה יותר בגברים עקב חשיפה תעסוקתית, ומעמידה בסיכון גם את בני הבית של הנחשפ.ת. ניתן לסווג את המצבים הרפואיים הנגרמים מחשיפה לבריליום לשני סוגים על בסיס משך החשיפה[1]:
 
  • הרעלה חריפה (אקוטית) – נשימה של חלקיקי בריליום בריכוז גבוה מספיק עלולה לגרום לתגובה דלקתית נרחבת בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות הכוללת את הסימפונות (ברונכיוליטיס), את הריאות (פנאומוניטיס) וכן לגרום לבצקת ריאות. התסמינים הנפוצים במצב זה כוללים[1]:
    • קוצר נשימה.
    • שיעול או שיעול דמי.
    • חום.
    • כאבים בחזה.
    • תשישות.
    • חוסר תיאבון.
    • תופעות עוריות כגון גירוי, התכייבות והתפתחות גרנולומות תת-עוריות.
  • הרעלה כרונית (בריליוזיס – Berylliosis) – חשיפה מתמשכת לרמות נמוכות יחסית של בריליום עלולה לגרום לסנסיטיזציה של מערכת החיסון לאנטיגן ולהביא להתפתחות מחלת ריאות גרנולומטית  - מחלה בה תאי מערכת החיסון יוצרים גושי רקמה חיסונית באזור הריאות ובבלוטת לימפה שונות. הביטוי הקליני של מצב זה כולל תסמינים כגון[1]:

חשיפה כרונית לבריליום עשויה להיות יציבה ושקטה לאורך זמן אך לאורך שנים יכולה לגרום לפיברוזיס הריאות ומגבירה את הסיכון לסרטן ריאות[1]

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובאנשים הנמצאים בסיכון מוגבר להיחשף לבריליום או בהופעת תמונה קלינית או מעבדתית המרמזת על הרעלה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].

אופן ביצוע הבדיקה

[4]
הכנות לבדיקה
אין לבצע את הבדיקה ב-48 השעות שלאחר חשיפה לחומר ניגוד המכיל גדוליניום, זאת בשל חשש לשיבוש התוצאות.
הבדיקה כוללת איסוף שתן אל תוך כלי קיבול. לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים.

אזהרות

סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[6].

פענוח תוצאות

[5]
ערכי נורמה
<0.5 mcg/L

מעל הנורמה
תוצאות הגבוהות מטווח הנורמה מעידות על חשיפה לבריליום ותומכות באבחנה של הרעלת בריליום. אבחנה לגבי סוג החשיפה והמצב הקליני המדויק תתבצע על ידי הרופא.ה המטפל.ת בהתאם לתמונה הרפואית הכללית.

רמות מוגברות של בריליום עלולות להימצא במעשנים.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר מאיר קרופסקי
ד"ר מאיר קרופסקי ריאות
5.0
( 6 חוות דעת )
"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
ד"ר אסתר טחובר
ד"ר אסתר טחובר אונקולוגיה
מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול, אסותא רמת החייל
ד"ר שולים שפיגל
ד"ר שולים שפיגל אונקולוגיה
מומחה לאונקולוגיה, לשעבר מנהל אשפוז יום אונקולוגי במערך האונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו