בדיקת סרולוגיה לקדחת Q (Q FEVER IGG IGM) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:
המומחים של Infomed מסבירים:
קדחת Q היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידקCoxiella burnetii , המועבר לרוב מבעלי חיים לבני אדם ומתאפיין בעמידות גבוהה בתנאי סביבה קשים. בדיקת הסרולוגיה מזהה נוגדנים נגד שני שלבים אנטיגניים של החיידק (שלב I ושלב II), המשתנים בהתאם למבנה פני השטח של החיידק במהלך המחלה. הבחנה זו חיונית לסיווג הזיהום: במצב של מחלה אקוטית נוגדני שלב II הם הדומיננטיים יותר; במצבים כרוניים רמת הנוגדנים בשלב I עולה באופן משמעותי[1].
מטרת הבדיקה
מטרת הבדיקה היא לאשש או לשלול אבחנה רפואית של קדחת Q באמצעות זיהוי נוגדנים מסוג IgG ו-IgM, המיוצרים על ידי המערכת החיסונית. מאחר שהבדיקה מאפשרת מדידה נפרדת של נוגדנים לשני שלבי החיידק, היא מספקת לצוות הרפואי פרופיל חיסוני רחב ומדויק. מידע זה עוזר לקבוע האם הנבדק/ת מצוי/ה בשלב פעיל של המחלה או שמדובר בחשיפה שהתרחשה בעבר וכבר חלפה[2].
מתי עושים את הבדיקה
הבדיקה נדרשת עבור אנשים המציגים תסמינים הדומים לשפעת, לדלקת ריאות או לדלקת כבד, שסיבתם אינה ברורה. בנוסף לאבחון הראשוני, קיימת חשיבות רבה לביצוע בדיקות מעקב שגרתיות לאורך השנה הראשונה לאחר האבחנה (לרוב במועדים של 3, 6 ו-12 חודשים). מעקב זה נועד לזהות בשלב מוקדם התפתחות של זיהום כרוני, שעלול להוביל לסיבוכים רפואיים מורכבים בלב או בכלי הדם[3].
צילום: depositphotos
אוכלוסיות בסיכון
הבדיקה מיועדת בעיקר לאנשים הנחשפים לעיתים קרובות יותר לחיידק כגון[4]:
חקלאים, וטרינרים ועובדים במשחטות שבאים במגע עם צאן ובקר.
תושבים באזורים עירוניים הסמוכים למשקים, בשל אבק מזוהם שיכול להינשא ברוח למרחקים.
תשומת לב מיוחדת ומעקב צמוד נדרשים במקרים של נשים בהיריון שנדבקו בחיידק, מאחר שהן נמצאות בקבוצת סיכון מוגברת להתפתחות הגרסה הכרונית של המחלה.
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה מבוססת על דגימת דם ורידית פשוטה, ואין צורך בצום או בהכנה מיוחדת כלשהי. כדי לקבל תוצאה מהימנה באבחון מחלה אקוטית, מומלץ לבצע שתי בדיקות עוקבות (דגימות זוגיות):
את הדגימה הראשונה יש לקחת מוקדם ככל האפשר בשבוע הראשון להופעת התסמינים.
את הדגימה השנייה כעבור 3 עד 6 שבועות.
נוהל זה חיוני מאחר שבשבוע הראשון למחלה ייתכן שרמת הנוגדנים עדיין תהיה נמוכה מכדי להתגלות, והשוואה בין שתי הדגימות מאפשרת לזהות עלייה משמעותית המאשרת את האבחנה[5].
פענוח תוצאות
[6][7] תוצאה שלילית
תוצאה שלילית: שוללת לרוב את קיום הזיהום, אך במקרה של חשד מוקדם יש לחזור על הבדיקה כעבור שבועיים-שלושה.
תוצאה חיובית לזיהום אקוטי
במקרה של זיהום אקוטי הגוף מייצר נוגדניIgM ו-IgG נגד שלב II בתוך 10 עד 14 ימים. עלייה של פי 4 ומעלה בנוגדנים בין הדגימה הראשונה (האקוטית) לשנייה (בשלב ההחלמה) נחשבת לאישור מוחלט של האבחנה.
תוצאה חיובית לזיהום כרוני
זיהום כרוני לרוב מזוהה על ידי רמות גבוהות במיוחד של נוגדני IgG נגד שלב I בדרך כלל בערכים של 1:1024 ומעלה.
חשוב לציין כי נוגדנים עשויים להישאר בדם חודשים ארוכים לאחר ההחלמה, ולכן יש לפרש את התוצאות בהקשר הקליני ובהתייעצות עם רופא/ה.
רמת סיכון
רמת סיכון: הכי נמוך
הבדיקה כרוכה בסיכון נמוך מאוד, בדומה לסיכונים הכרוכים בבדיקת דם ורידית רגילה.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
קדחת קיו
אבחון דלקת כבד, הפטיטיס
