הליפופרוטאינים הן תרכובות המכילות שומן בחלקן הפנימי (ליפו) וחלבון (פרוטאין) בחלקן החיצוני. תפקידן הוא להעביר חלקיקי כולסטרול בין הכבד לבין רקמות הגוף. ישנם 5 ליפופרוטאינים-
ליפופרוטאין a בנוי באופן דומה ל- LDL ומורכב מגרעין הידרופובי המכיל טריגליצרידים וכולסטרול אסטר, מעטפת של כולסטרול ופוספוליפידים. בנוסף, ישנם על המעטפת שני חלקיקים נוספים- אפוליפופרוטאין a ו- B100 אשר מיוצרים שניהם בכבד וקשורים ביניהם בקשר דיסולפידי (בין שני אטומי גופרית) ושייכים לקבוצת ה- B ליפופרוטאינים. יחודיותו של אפוליפופרוטאין a היא בכך שהוא מכיל שייר סוכרי גדול כך שהוא הידרופילי (בעל נטייה להיקשר למים בעזרת קשרי מימן) מאוד. לאפוליפופרוטאין a דמיון מבני רב לפלסמינוגן- חלבון אשר מהווה מרכיב חשוב בהמסת קרישי דם ולכן הוא עלול להתחרות בו ולגרום לקרישיות יתר. כמו כן, הוא מהווה מרכיב חשוב בהסעת כולסטרול וחומרים מחוללי דלקת בדם, נקשר למאקרופאג'ים תוך ייצור תאי קצף אשר גורמים לשקיעת כולסטרול בדפנות כלי הדם ולהיצרות עורקים עד להיווצרות טרשת עורקים.[1]
מטרת הבדיקה
רמות גבוהות מן הרגיל של אפוליפופרוטאין a יכולות להוות גורם סיכון משמעותי למחלות לבביות שונות, בהן התקפי לב, מחלת כלי-דם היקפיים, וטרשת עורקים בגיל צעיר. כמו כן הן עלולות לגרום להיווצרות של תהליכים דלקתיים בגוף וזאת ע"י שפעול NFκB שהינו פקטור שעתוק המגביר הפרשת תאי דלקת. עקב התחרות בינו לבין הפיברינוגן עלולה להיות פגיעה בתהליך פירוק הקרישים והגברת הקרישתיות בגוף. על כן מטרתה של בדיקה זו היא לזהות אם קיימים ערכים לא תקינים ואת הגורם להם ולהתחיל טיפול מונע למגוון המחלות שצוינו, וזאת על מנת למנוע אירועים רפואיים שאינם רצויים.[1]
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות המעבדה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. יש להיות בצום ואין לעשן ב-12 השעות שלפני הבדיקה (למעט שתיית מים) לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה. אין לבצע את הבדיקה אם חלפו פחות מחודשיים ממועד אירוע מוחי, התקף-לב, ניתוח, פציעה, הידבקות חיידקית או נגיפית מלווה בחום או היריון. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.[7]
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה- הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl). הערך התקין הוא בטווח של 0-30.[8] תוצאה מעל הנורמה: יכולה להעיד על קרישתיות יתר, סיכון גבוה להתקפי לב, מחלות כלי דם היקפיים, טרשת עורקים, מחלות צרברו-וסקולריות (בכלי הדם המזינים את המוח), מצבי דלקת מוגברים.
שלום רב, אמי בת 80, בבדיקת US קרוטיס חיצוני צד ימין:" נמצאו רבדים טרשתיים הטרוגנים מסוידים" זרימת הדם תקינה קרוטיס פנימי ICA צד שמאל : נמצאו רבדים טרשתיים הטרוגנים מסוידים במוצא העורק, הורמים להצרות פחות מ 50% . ללא הפרעה המודינמית סובלת מכולסטרול גבוה מטופלת ב סטטור 10 מ"ג ומלחץ דם גבוה נורבסק 5 מ"ג וטריטייס 2.5 מ"ג. אשמח לחוות דעתך. מה ניתן לעדות והאם יש מקום לדאגה? תודה רבה
מצטער על העיכוב במענה הסופי. אם כך בסיכומו של דבר מדובר בהצרות קלה אסימפטומטית ( כלומר כשזו שלא גרמה לארוע מוחי בעבר). ההצרות היא ביטוי של טרשת עורקים אשר התפתחה עם השנים משנית ליל"ד הפרעת שומנים וסכרת מהם סובלת אימך ואשר יחד עם עישון ורקע משפחתי הם גורמי הסיכון העיקריים לטרשת עורקים. אם ב2021 היו תוצאות דומות אפשר להיות רגוע. יש להמשיך לעקוב אחת לשנתיים ולשקול גם התחלת טיפול מניעתי באספירין אם אמא לא מקבלת
הוסף תגובה
US קרוטיס
שלי03/03/2024 | 11:54
ד"ר לבנון שלום, תודה על תגובתך. לא היה חשד לאירוע לב. הבדיקה הזו הייתה מעקב לאחר אותה בדיקה שנעשתה ב 2021 עם אותן תוצאות. אינני יודעת מדוע נתנו לה את הבדיקה מלכתחילה. תודה רבה.
שלום שלי לא צינת פרט מידע מאוד חשוב והוא- מדוע בוצעה הבדיקה? מעבר לכך האם אמא מעשנת? האם יש עוד תרופות שהיא לוקחת? האם היו אי פעם בעיות לב? אמשיך את הדיון לאחר קבלת תשובותייך
שלום. בבדיקות קרישיות pt 11.8, ptt 25.4 ופרוטאין S 52. שנתיים קודם לכן היה 50. האם מדובר על קרישיות? אני לקראת החזרת עוברים ומתלבטת בנוגע לקלקסן. האם במידה שמתחילים עם קלקסן אסור להפסיק? תודה רבה!
שלום ותודה מראש על המענה! מדובר באשה בת 65 . לפני כחודש וחצי נתגלה תסחיף ריאתי דו"צ, בעקבות סיטי אנגיו, בעקבות תלונות על קוצר נשימה ודופק מהיר. לאחר טיפול של אליקויס 10 מ"ג פעמיים ביום, מטופלת כעת באליקויס 5 מ"ג פעמיים ביום. בדיקות דם לקרישה תקינות. בדיקת אולטרהסאונד ורידי הגפה ללא פקקת, אך עם הפרעה בשטחי. היום עשתה בדיקת אקו דופלר והנה התוצאות לרשותך. כמובן שיש לנו קרדיאולוג מטפל ועד שנגיע אליו, אשמח לפענוח של הבדיקה המצ"ב. חדר שמאלי אינו מוגדל. תפקודו הגלובלי ואיזורי תקינים. מקטע הפליטה המוערך - % 60. חדר ימין: בגודל ותפקוד תקינים. אאורטה: שורש הוותין והוותין העולה אינם מורחבים. עליה שמאלית: עליה שמאלית אינה מוגדלת.. עליה ימנית: עליה ימנית אינה מורחבת. מסתם מיטרלי: מורפולוגיה תקינה של המסתם עם עקומות זרימה תקינות על פניו. דלף מזערי. מסתם אאורטלי: תקין. מסתם טריקוספידלי: מורפולוגיה תקינה של המסתם. דלף טריקוספידלי מזערי. מפל הלחצים המירבי על פניו 21 ממ"כ , ממצא המתאים ללחץ ריאתי מוערך של ממ"כ. מסתם פולמונלי: תקין. Great Vessels: IVC: תמט נשימתי חלקי. תפליט פריקרדיאלי: לא נצפה תפליט פריקרדיאלי.
היי בת 40 ,לפני כ 11 שנים לאחר לידה 2 אובחנתי עם טרומבוס בווריד השחלה ואחד נוסף אם זכור לי טוב בווריד הנבוב ,קיבלתי טיפול תומך בקלקסן אבל היה חשש להתנתקות ולתסחיף, צינתרו אותי דרך הצוואר ושמו מטריה מעל וריד הכליות כי הפקקת היתה גבוהה ( יודעת ששמים אותה למטה יותר ) ביצעתי בדיקות קרישה שהיו תקינות רק פקטור 8 היה נמוך הוסבר לי שאני נשאית המופיליה. ניסו להוציא מטריה ללא הצלחה ואמרו שאחיה איתה עד 120 ,אני מקווה 🥴 בעצת המטולוג לא לקחתי מדללי דם וכיוצא בזה . חיה חיים ספורטיביים. בחודש וחצי האחרונים חווה פעימות מוקדמות שמרגיש לי כאילו מגיעות מאיזור המטריה (אולי מדמיינת אבל כל שינוי קטן בגוף אני מרגישה ) עמידה סטטית מגבירה את הלחץ באיזור והלב מרפרף לו. לא יודעת אם יש קשר למטריה או שלא בכל מקרה הייתי אצל קרדיולוג עשיתי מבחן מאמץ שיצא תקין רמת כושר טובה . אנזים הלב תקין , הולטר ביצעתי לפני חודש עדיין לא חזרתי לקבלת תוצאות. אורטה תקין , דופלר כליות תקין . ובכן ,מה לא תקין ? איזה בדיקה ניתן לראות את הוורידים כמו ivc של הכבד טחול כיס מרה כל האיזור שבו אני חשה גודש . לראות שאין שום דבר שמפריע לדם להגיע ללב. אשמח לעזרתך
שלום רב לא נשמע לי שהתלונות של "פעימות מוקדמות שמרגיש לי כאילו מגיעות מאיזור המטריה" הם אכן משהו שקשור לפילטר אלא יותר מכוון להפרעת קצב אם בכלל. ביצעת הולטר? רצוי לברר מה ממצאיו!! אם יש משהו שמפריע לדם להגיע ללב זה רק קריש דם בתוך הפילטר שיכול לנבוע מהסיבה הראשונית להנחת הפילטר ובהעדר טיפול נוגד קרישה כלשהו אשר לדעתי הכרחי בגלל הפילטר עצמו ומיקומו. בכל מקרה אם אכן היתה שם בעייה זה היה בא לידי ביטוי קליני של בצקות ברגליים ככל הנראה והדרך לדעת אם אכן יש שם בעייה היא הדמיית CT עם חומר ניגוד אם כי התחושות המתוארות אינן נשמעות סיבה לברור בכיוון זה. בשורה התחתונה - איני חושב שמתרחש משהו באזור ואם יש ספק כלשהו לרופא מטפל- יש לבצע הדמייה, בנוסף הייתי שוקל שוב את ההמלצה לגבי מתן טיפול נוגד קרישה אלא אם כן קיימת התווית נגד לטיפול זה. בהצלחה
אני בן 73 עברתי ניתוח כריתת חלק מהמעי הגס לפני חודש. במהלך החודש נתנו לי מדללי דם קלקסן 40 מג ופלויקס 75מג האם אני צריך להמשיך לקחת את המדללים? בברכה אליעזר
שלום אליעזר צר לי אך איני יכול לענות על שאלתך כי ראשית כל לא נתת שום פרטים לגבי מחלות הרקע שלך והסיבה למתן המדללים. גם אם היית נותן את המידע הרלוונטי, לא יהיה זה נכון שאתן לך עצה רפואית על החלטה שקיבל מישהו אחר ויתכן ואינך מודע לכל מערכת השיקולים שלו. עצתי הטובה ביותר היא לפנות למחלקה בה עברת את הניתוח או לחלופין למנתח עצמו ולשאול במסגרת זו את השאלה. בהצלחה.