בדיקת ליפופרוטאין a (Lp (a)-Lipoprotein a)

2 דקות קריאה

כללי
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

הליפופרוטאינים הן תרכובות המכילות שומן בחלקן הפנימי (ליפו) וחלבון (פרוטאין) בחלקן החיצוני. תפקידן הוא להעביר חלקיקי כולסטרול בין הכבד לבין רקמות הגוף.
ישנם 5 ליפופרוטאינים-

HDL- "הכולסטרול הטוב" המעביר חלקיקי כולסטרול מהרקמות לפירוק בכבד.
LDL- "הכולסטרול הרע" המעביר חלקיקי כולסטרול מהכבד לרקמות הגוף.
VLDL- ממנו נוצר LDL כולסטרול.
IDL- מצב ביניים בין LDL ו-VLDL .
כילומיקרונים המייצרים טריגליצרידים (חומצות שומן) בגוף.

דף הסבר על בדיקת ליפופרוטאין a ועליו סטטוסקופ

Vitalii Vodolazskyi | Shutterstock

ליפופרוטאין a בנוי באופן דומה ל- LDL ומורכב מגרעין הידרופובי המכיל טריגליצרידים וכולסטרול אסטר, מעטפת של כולסטרול ופוספוליפידים. בנוסף, ישנם על המעטפת שני חלקיקים נוספים- אפוליפופרוטאין a ו- B100 אשר מיוצרים שניהם בכבד וקשורים ביניהם בקשר דיסולפידי (בין שני אטומי גופרית) ושייכים לקבוצת ה- B ליפופרוטאינים. יחודיותו של אפוליפופרוטאין a היא בכך שהוא מכיל שייר סוכרי גדול כך שהוא הידרופילי (בעל נטייה להיקשר למים בעזרת קשרי מימן) מאוד. לאפוליפופרוטאין a דמיון מבני רב לפלסמינוגן- חלבון אשר מהווה מרכיב חשוב בהמסת קרישי דם ולכן הוא עלול להתחרות בו ולגרום לקרישיות יתר. כמו כן, הוא מהווה מרכיב חשוב בהסעת כולסטרול וחומרים מחוללי דלקת בדם, נקשר למאקרופאג'ים תוך ייצור תאי קצף אשר גורמים לשקיעת כולסטרול בדפנות כלי הדם ולהיצרות עורקים עד להיווצרות טרשת עורקים.[1]

מטרת הבדיקה

רמות גבוהות מן הרגיל של אפוליפופרוטאין a יכולות להוות גורם סיכון משמעותי למחלות לבביות שונות, בהן התקפי לב, מחלת כלי-דם היקפיים, וטרשת עורקים בגיל צעיר. כמו כן הן עלולות לגרום להיווצרות של תהליכים דלקתיים בגוף וזאת ע"י שפעול NFκB שהינו פקטור שעתוק המגביר הפרשת תאי דלקת. עקב התחרות בינו לבין הפיברינוגן עלולה להיות פגיעה בתהליך פירוק הקרישים והגברת הקרישתיות בגוף.
על כן מטרתה של בדיקה זו היא לזהות אם קיימים ערכים לא תקינים ואת הגורם להם ולהתחיל טיפול מונע למגוון המחלות שצוינו, וזאת על מנת למנוע אירועים רפואיים שאינם רצויים.[1]

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

קרישיות יתר[1]
התקפי לב[2]
טרשת עורקים
מחלות כלי דם היקפיים כחסימת המסתם האאורטלי בלב.[3]
מחלות צרברו-וסקולריות (בכלי הדם המזינים את המח)
סטרס חמצוני
מצבי דלקת מוגברים[4]

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות המעבדה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות.
יש להיות בצום ואין לעשן ב-12 השעות שלפני הבדיקה (למעט שתיית מים) לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה.
אין לבצע את הבדיקה אם חלפו פחות מחודשיים ממועד אירוע מוחי, התקף-לב, ניתוח, פציעה, הידבקות חיידקית או נגיפית מלווה בחום או היריון. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.[7]

אזהרות

סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה- הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl).
הערך התקין הוא בטווח של 0-30.[8]
תוצאה מעל הנורמה: יכולה להעיד על קרישתיות יתר, סיכון גבוה להתקפי לב, מחלות כלי דם היקפיים, טרשת עורקים, מחלות צרברו-וסקולריות (בכלי הדם המזינים את המוח), מצבי דלקת מוגברים.

רמת סיכון:

נמוך

[1] UPTODATE- Lipoprotein(a) https://www-uptodate-com.rproxy.tau.ac.il/contents/lipoprotein-a?search=lipoprotein%20a&source=search_result&selectedTitle=1~150&usage_type=default&display_rank=1

[2] Guan W, Cao J, Steffen BT, et al. Race is a key variable in assigning lipoprotein(a) cutoff values for coronary heart disease risk assessment: the Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis. Arterioscler Thromb Vasc Biol 2015; 35:996.

[3] Palabrica TM, Liu AC, Aronovitz MJ, et al. Antifibrinolytic activity of apolipoprotein(a) in vivo: human apolipoprotein(a) transgenic mice are resistant to tissue plasminogen activator-mediated thrombolysis. Nat Med 1995; 1:256.

[4] Kamstrup PR, Tybjaerg-Hansen A, Steffensen R, Nordestgaard BG. Genetically elevated lipoprotein(a) and increased risk of myocardial infarction. JAMA 2009; 301:2331.

[5] Willeit P, Ridker PM, Nestel PJ, et al. Baseline and on-statin treatment lipoprotein(a) levels for prediction of cardiovascular events: individual patient-data meta-analysis of statin outcome trials. Lancet 2018; 392:1311.

[6] Puri R, Nissen SE, Arsenault BJ, et al. Effect of C-Reactive Protein on Lipoprotein(a)-Associated Cardiovascular Risk in Optimally Treated Patients With High-Risk Vascular Disease: A Prespecified Secondary Analysis of the ACCELERATE Trial. JAMA Cardiol 2020; 5:1136.

[7] Cegla J, France M, Marcovina SM, Neely RDG. Lp(a): When and how to measure it. Ann Clin Biochem 2021; 58:16.

[8] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 20th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2761