שיקום נפגעי נפש (Mental Health Rehabilitation)

עד לשנות ה-60 של המאה הקודמת הפרעות נפשיות סיפקו ללוקה בהן חיים של בידוד, אומללות ואשפוזים פסיכיאטריים ממושכים. משנות ה-60 והלאה החלו להופיע תרופות אנטי פסיכוטיות יעילות ביותר, ונרשמו עוד ועוד מקרים של נפגעי נפש שהצליחו להשתקם ולהשתלב בקהילה. כיום, הגישה הטיפולית המובילה היא זו שמדגישה את חשיבות שיקום נפגעי הנפש בקהילה והחותרת להקניית מיומנויות אשר יאפשרו לנפגעי נפש לקיים אורח חיים עצמאי ככל הניתן.

שיקום נפגעי נפש בקהילה

הפרעות נפשיות מלוות ברוב המקרים בפגיעה משמעותית בתפקודי חיים מרכזיים וחשובים, כמו היכולת לקיים מערכות יחסים חברתיות, היכולת להשתלב במסגרת לימודית-תעסוקתית והיכולת לנהל אורח חיים עצמאי. בעוד שבעבר קשיים אלו הובילו להנחה שיש לבודד את נפגעי הנפש ולהרחיק אותם מהקהילה, בשנים האחרונות מסתמנת מגמה הפוכה שדוגלת בשיקום נפגעי נפש בקהילה.

בשנת 2000 נחקק בישראל חוק שיקום נכי נפש בקהילה (המכונה גם חוק שיקום נפגעי נפש) אשר מטרתו היא "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו".

חוק זה הוביל להקצאת משאבים רבים לשיקום נפגעי נפש בתחומים כמו דיור, תעסוקה, שיקום חברתי ומתן הכוונה ותמיכה למשפחות של נפגעי נפש כך שיוכלו לעזור לעודד את עצמאותם. למעשה, חוק שיקום נפגעי נפש הוא חוק אשר שם דגש על יכולתם של נפגעי הנפש להשתלב בקהילה דרך קבלת התמיכה המערכתית הדרושה.
בהתאם לרוחו של חוק זה, כיום ישנן מסגרות טיפוליות-שיקומיות רבות ומגוונות, אשר מכוונות לעזור לשילובם של נפגעי הנפש בקהילה.

שיקום לנפגעי נפש

שיקום נפגעי נפש מתמקד בשני תחומים מרכזיים: מתן טיפול, ייעוץ והדרכה שיקנו לנפגע הנפש מיומנויות שיעזרו לו להשתלב בקהילה, ומתן מידע וסיוע בפועל בהשתלבות במסגרות חברתיות, תעסוקתיות ובמסגרת של דיור, באופן עצמאי ככל הניתן.

תהליך השיקום כולל, בדרך כלל, קבלת זכאות ל"סל שיקום", אשר במסגרתו נפגע הנפש יכול לקבל שירותי טיפול, דיור, תעסוקה והכוונה בהשתלבות במסגרות אלו. מספר קיימות מספר מסגרות עיקריות של שיקום נפגעי נפש בקהילה.

מערכות דיור: דיור מוגן, הוסטל נפגעי נפש

בעבר, רבים מנפגעי הנפש בילו תקופות ארוכות בבתי חולים לבריאות הנפש, אבל היום המגמה המרכזית היא לקצר את משך האשפוזים ולעודד חזרה מהירה ככל הניתן לחיים בקהילה. כיום, האשפוזים מיועדים, על פי רוב, לטיפול במשבר האקוטי ולהשגת איזון נפשי מחודש בלבד. חלק מנפגעי הנפש מחזיקים דירה באופן עצמאי או עם בן/בת זוג, בעוד שחלקם צריכים ליווי טיפולי צמוד יותר. הוסטל לנפגעי נפש ודיור מוגן הן אפשרויות נפוצות, שמאפשרות לנפגע הנפש לחיות בקהילה ולקיים אורח חיים חופשי, וגם ליהנות מליווי של אנשי מקצוע, מפעילויות חברתיות ומסיוע בניהול תפקודי היומיום.

מרכז שיקום תעסוקתי

מרכזי שיקום תעסוקתי מאפשרים לנפגעי נפש אפשרות להשתלב בתחום התעסוקתי לפי יכולותיהם, ובו זמנית נותנים מסגרת חברתית המאפשרת יצירת קשרים בינאישיים. מרכז שיקום תעסוקתי יכול גם לעזור לנפגע הנפש להשתלב במסגרת תעסוקתית רגילה, שאינה מיועדת לאוכלוסיית נפגעי הנפש בפרט. מרכזי שיקום תעסוקתי מציעים גם ליווי והכוונה ברכישת מיומנויות תפקודיות- חברתיות בסיסיות שמועילות להשתלבות במסגרת התעסוקתית (קודים של לבוש והתנהגות, יצירת קשרים חברתיים בעבודה ועוד)

מרכז שיקום חברתי

ליכולת לקיים קשרים חברתיים ובינאישיים תקינים ישנה השפעה משמעותית על רווחתם של כלל בני האדם, אך הפרעות נפשיות מלוות, פעמים רבות, בפגיעה ביכולת ליצור ולתחזק קשרים אלו. לכן, מרכז שיקום ששם דגש על ההיבט החברתי יכול להוביל לשיפור דרמטי באיכות החיים של נפגע הנפש. מועדונים חברתיים לנפגעי נפש פועלים בכל רחבי הארץ, והם מהווים מקום מפגש חברתי, מקיימים חוגי העשרה ופועלות בהם קבוצות שמתמקדות בהקניית כישורים בתחומי חיים שונים (מילוי שעות הפנאי, שיפור מיומנויות חברתיות, הקפדה על הופעה חיצונית, ספורט וכדומה).