ניתוח קטרקט (Cataract Surgery)

תשובה:

מכיוון שקטרקט לרוב פוגע בשתי העיניים, המטופל חש טשטוש ראייה כללי, ולא תמיד יודע להבחין היכן התהליך מתקדם וגורם לפגיעה גדולה יותר בראייה. ע"י בדיקה של רופא עיניים ניתן להחליט על העין בה הדחיפות הניתוחית היא רבה יותר. לעיתים ניתן לבצע ניתוח אחד ולהמתין עם מעקב על העין השנייה. במידה וכן צריך ביצוע ניתוח בשני הצדדים, הרופאים מעדיפים לעשות זאת בנפרד, ולא בשתי העיניים יחד, על מנת שלא לגרום לאי נוחות ומוגבלות אצל המטופל, שעלולה להיווצר במידה וקיימים סיבוכים ניתוחיים (דלקת/בצקת בקרנית). לכן, מזמינים את המטופל לניתוח אחד, ולאחר מעקב שמראה כי השיפור בעין ניכר ואין סיבוכים מיוחדים, ניתן לעבור ולטפל בעין השנייה, לאחר מספר חודשים.

תשובה: פטריגיום הוא קרום בצורת משולש הנמצא על הקרנית, בדרך כלל בחלקה הפנימי, שנוצר על ידי לחמית מעובה ומנוונת והמופיע בעיקר באקלים חם. קטרקט היא עכירות של העדשה הגורמת לעיוורון חלקי או מלא. העכירות היא בדרך כלל תהליך ניווני תלוי גיל. גורמים נוספים המאיצים את התהליך הם עישון, צריכת אלכוהול, חשיפה לשמש, שימוש קבוע בסטרואידים וסוכרת. הטיפול המקובל ביותר בשני המקרים הוא ניתוח להחלפת העדשה, המחזיר את הראיה לקדמותה. לעוד מידע: http://www.infomed.co.il/questions/q_050804_2.htm

תשובה: באופן עקרוני, ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מלאה, אולם יש לזכור שגם להרדמה מלאה סיבוכים וסיכונים, ועל כן, כאשר הדבר אינו הכרחי, מומלץ לעשות את הניתוח בהרדמה מקומית על ידי טיפות או זריקה. ניתוח הקטרקט הוא ניתוח מאוד שכיח ברפואת עיניים, וכשוא נעשה על ידי רופא מיומן, וללא אירועים חריגים, הוא אמור לארוך פחות מחצי שעה. אני ממליץ בחום להימנע מהרדמה כללית אם הדבר לא הכרחי. לקבלת פרטים נוספים לגבי אפשרויות הרדמה, פני לרופא העיניים ולרופא המרדים בבדיקתך לפני הניתוח. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: המצב שאתה מתאר אינו חריג. תקופת הריפוי לאחר ניתוח קטרקט אורכת מספר ימים, ואם הבצקת משמעותית יותר, ההחלמה יכולה להימשך שבוע, שבועיים ואף שלושה. מקור הבצקת בקרנית הוא בפתחים שנוצרו ובמגע בה במהלך הניתוח. מפתחים אלה הוציאו את העדשה המקורית והכניסו את העדשה המלאכותית. כתמים צבעוניים יכולים להיגרם כתוצאה ממקדמי שבירה שונים בקרנית, דבר המתרחש בשל הבצקת שתוארה. לגבי השימוש בסטרודקס (סטרואיד בטיפות) וגלאוקומה, באופן עקרוני, סטרואידים (בעיקר בטיפות) יכולים לגרום גלאוקומה או להרע את מצבה של גלאוקומה קיימת. הסטרואידים עוזרים לתהליך ההחלמה, למניעת דלקת לאחר הניתוח. אם הלחצים התוך-עיניים מאוזנים, אם מצב עצבי הראייה שפיר ואם אין עדות לנזק בשדות הראיה, אין מניעה ליטול סטרואידים לתקופה של כמה ימים עד שבוע. מומלץ להגיע לביקורת אצל רופא עיניים כשבוע לאחר תום הניתוח. אציין כי אין תמימות דעים בספרות המקצועית, וכתוצאה מכך בפרקטיקה הרפואית, לגבי השימוש בסטרואידים לאחר ניתוח קטרקט, ובפרט אצל חולי גלאוקומה לאחר ניתוח קטרקט. בכל במקרה של החמרה במצב הקיים, או של התפתחות סימפטומים חדשים בעיניים, מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: היתרון הגדול של העדשות החדישות הוא יכולתן להביא להפסקת הצורך במשקפיים לאחר הניתוח. העדשות הישנות היו בנויות כך שאפשרו התמקדות בודדת - למרחק רב או למרחק קרוב, או לעיתים למרחקי ביניים. העדשות החדישות מאפשרות ראיה מולטיפוקאלית, כלומר להגיע למיקוד באותה עדשה לראיה מקרוב ולראיה מרחוק, ובכך מפחיתות את הצורך במשקפיים. העדשות עדיין אינן יעילות במאה אחוז. בחלק מהחולים יש נטיה להסתנוורות, וכן קשיים בראיה מקרוב, מה שבכל זאת מצריך שימוש במשקפיים. נקודת החולשה הבולטת ביותר של העדשות החדישות היא שאינן בסל התרופות, וכנראה שזוהי הסיבה לכך שהתבקשת להוסיף תשלום. בהצלחה ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

ישנם מספר סוגי עדשות מלאכותיות אשר בהם משתמשים בהחלפת העדשה העכורה בניתוחי קטרקט: הסוג הנפוץ ביותר המושתל נקרא עדשה מונו-פוקאלית (monofocal lens), אשר לה חוזק אופטי שווה בכל צידי העדשה, ומאפשרת ראייה טובה למרחק, לעיתים בעזרה קלה של משקפיים בלבד. עדשה מסוג זה אינה מתקנת אסטיגמטיזם ("צילינדר") ומצריכה אמצעי תיקון לראייה מקרוב (משקפיים/עדשות). הסוג השני- עדשה בצורת גליל- (toric lens)- יכולה לתקן אסטיגמטיזם וראייה למרחק אצל מרבית המטופלים, אולם עדיין מצריכה תיקון לראייה מקרוב. הסוג השלישי- עדשה מולטי-פוקאלית (multifocal lens)- נחשבות כעדשות המתקדמות יותר בתחום כיום, ובעלות מגוון חוזקים אופטים המאפשרים לתקן הפרעות ראייה שנות- למרחק, למרחק בינוני ולקרבה.

תשובה: לאחר ניתוח קטרקט מומלץ ליטול טיפות הכוללות מרכיב סטרואידאלי ומרכיב אנטי-בקטריאלי. קיימים בשוק מספר תכשירים המורכבים משני מרכיבים אלה, ביניהם Dexamycine, Dethamycine ועוד תכשירים נוספים. דרך הנטילה היא טופיקלית, כלומר בטיפות לעיניים. המרכיבים הפעילים בשתי תרופות אלו הם Neomycin ו- Dexamethasone וניתן לקבל אינפורמציה נוספת לגבי תרופות אלו בקישורים הבאים בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=91

תשובה:

לא. אין השפעה של היווצרות קטרקט בעין אחת על היווצרותו בשנייה. הסיבה לקיומו היא ברוב המקרים הצטברות של פסולת בעדשה עם הגיל, ולכן טבעי שיתפתח בשתי העיניים, ולאו דווקא באותו הקצב. גם חומרים כגון תרופות, שימוש בסטרואידים וכו' שהאדם צורך יכולים להשפיע על שתי העיניים או רק על אחת, ואין דרך לחזות זאת מראש. גורמים נוספים להיווצרות קטרקט הם מחלת הסוכרת, מחלות תורשתיות כגון תסמונת דאון וכד', ולמרות שהפגיעה היא לרוב דו-צדדית, אין הרעה של המצב בעין אחת בעקבות השנייה.

תשובה: לחולי המופיליה לא מומלץ לבצע פרוצדורות ניתוחיות, מכיוון שהסכנה לדימום אצלם גדולה. אם אם צריך, ניתן לקבל לפני הפרוצדורה פקטורי קרישה כגון נובוסבן. ניתוח קטרקט נחשב כיום לניתוח בטוח, והסכנה לדימום לאחריו קטנה. ההחלמה מניתוח זה קצרה, מספר ימים. הייתי ממליצה לך לפנות לרופא המטפל שלך לפני ביצוע הפרוצדורה על מנת לבדוק את תפקודי הקרישה שלך, ובמידת הצורך, לקבל פקטורים לפני הניתוח. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: קטרקט אינו נחשב לגורם מרכזי לעיוורון בישראל או בעולם המערבי בכלל. כאשר בודקים את הנתון שאתה מביא לגבי 114 מקרים מ-2005 או 107 מקרים מ-2006, בהם אנשים קיבלו תעודת עיוור בגלל קטרקט, ניתן לראות כי שיעורם הוא 6% ו-6.4% בהתאמה מסך כל המקרים בהם קיבלו אנשים תעודת עיוור בשנים אלו. נוסף על כך, הנתונים מתייחסים לכל מקרי הקטרקט, מקטרקט מולד ועד לקטרקט תלוי גיל, מילדים שכתוצאה מהקטרקט סובלים מעין עצלה ועד לאנשים שנותחו בשל הקטרקט עם סיבוכים במהלך הניתוח או אחריו. הגורמים המרכזיים בעולם המערבי לעיוורון (וכתוצאה מכך גם להוצאת תעודת עיוור) הם ניוון תלוי-גיל של המקולה (AMD), רטינופתיה סוכרתית ומחלת הגלאוקומה, אשר ביחד הם יותר מ-50% מהמקרים בהם הוצאה תעודת עיוור. בעולם השלישי, שני גורמים מרכזיים נוספים הם מחלת הטרכומה והקטרקט, מאחר שהיכולת לקבל טיפול רפואי מוגבלת בארצות אלו. נעשים מאמצים בינלאומיים בהיקף נרחב (על ידי ה- WHO וארגונים פרטיים) לטיפול בשתי מחלות אלו. הטיפול בקטרקט הוא כירורגי, והשיפור בטכניקות הניתוחיות ובאופטיקה (העדשות שמשתילים) הקטינו את הסיבוכים (שעדיין ישנן) והעלו את שביעות רצון המטופלים. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד