ניתוח מוז (Mohs surgeries)

הכנה לניתוח

לפני ההליך, הרופא או הרופאה יסקרו את ההיסטוריה הרפואית של המטופל/ת וידונו לגבי הציפיות, הסיכונים, היתרונות הפוטנציאליים והתוצאות של הניתוח. בשלב זה יש לעדכן את הרופא/ה בנוגע לתרופות ו/או תוספי תזונה שניטלים[5].

במקרים רבים, לקראת הניתוח ייתכן ויהיה צורך להפסיק לקחת תרופות מסוימות. תוספי מזון מסוימים עלולים להשפיע על הסיכויים לדימום לאחר הניתוח, ולכן חשוב שגם המנתח/ת יידעו עליהם. במידה ולא התקבל הנחיות אחרות מן המנתח/ת, יש להמשיך ליטול את תרופות המרשם ותוספי המזון הקבועים לפי ההוראות[1].

מאחר שלא ניתן לחזות כמה זמן ייקח ניתוח מוהס, מומלץ לפנות את היום כולו. במרבית במקרים ההליך נמשך פחות מארבע שעות, אך לא כדאי לתכנן עיסוק נוסף לאותו היום, מאחר שיש סיכוי קטן  שהניתוח יימשך זמן רב[1].

ביום הניתוח מומלץ ללבוש בגדים נוחים ובשכבות - כך שניתן להתאים בקלות את הלבוש אם החדר חם או קר. זאת ועוד, מאחר שהניתוח נעשה בשלבים וקיימות הפוגות ארוכות בין כל שלב, מומלץ להביא ספר או כל חומר אחר שיעזור לכם/ן להעביר את זמני הביניים[1].

תהליך הניתוח

ניתוח מוז מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית. באופן כללי, במוז נעשה שימוש בטכניקה מדויקת כדי להסיר ברצף שכבות של עור ורקמות רכות סמוכות. שכבות הרקמה שנכרתו מוקפאות, נצבעות בצבעים מיוחדים ולאחר מכן נבדקות במיקרוסקופ כדי לקבוע אם הן מכילות תאים סרטניים או לא. אם קיימים תאים סרטניים, שכבת עור נוספת תוסר ותיבדק. הסרות חוזרות ונשנות של העור ייעשו רק באזורים שבהם נשארים תאים סרטניים. הליך זה נמשך עד שבדיקות מיקרוסקופיות מאשרות שכל התאים הסרטניים הוסרו לחלוטין[5].

שלבי ניתוח מוז[3]

1. הכנה - בשלב הראשון המנתח/ת בוחנים את הנקודה שבה נעשתה הביופסיה, ומסמנים אותה בעט. הרופא/ה ימקמו אותך בצורה שתאפשר להם את הגישה הטובה ביותר, מה שעשוי להיות ישיבה או שכיבה. מעל אזור הניתוח יונח וילון כירורגי שיסתיר את ההליך. לאחר מכן יוזרק חומר הרדמה מקומית, אשר ירדים את האזור לחלוטין. המטופל/ת נשארים ערים לאורך כל ההליך.
2. הסרת השכבה העליונה – בשלב זה תוסר שכבה דקה של רקמה סרטנית גלויה. ייתכן ולחלק מסרטני העור הגלויים יש שורשים או הרחבות שאינם נראים על פני השטח. תוצאות בדיקת המעבדה יקבעו זאת. עד שהתוצאות יגיעו, הפצע נשאר חבוש באופן זמני וניתן להירגע בזמן שעבודות המעבדה מתחילות.
3. ניתוח מעבדה - הרקמה שהוצאה נחתכת למקטעים ובעזרתה משרטטים מעין מפה של מקום הניתוח. לאחר מכן מקפיאים את הרקמה המחולקת וחותכים ממנה פרוסות דקיקות המונחות על שקופית המיקרוסקופ לצורך בחינתן. תהליך קפדני זה עלול לקחת זמן.
4. בדיקה מיקרוסקופית - באמצעות מיקרוסקופ נבחנות כל הקצוות והחלק התחתון של הרקמה, ואם נותרו תאים סרטניים מסמנים את מיקומם על המפה. לאחר מכן ניתן יהיה לדעת אם יש צורך בהסרת שכבה נוספת של רקמה.
5. הסרת שכבה שנייה – בהנחה שחוזרים לניתוח, יוזרק שוב חומר הרדמה במידת הצורך, ותוסר שכבת עור נוספת בדיוק במקום שבו נשארו תאים סרטניים על סמך המפה. לאחר ההסרה שוב תחל עבודת המעבדה והבדיקה המיקרוסקופית. כל התהליך הזה חוזר על עצמו כמה פעמים שצריך עד שלא מתגלים יותר תאים סרטניים. חשוב לקחת בחשבון שלעיתים יש צורך ביותר מסיבוב אחד או שניים ולכן התהליך יכול לקחת מספר שעות.
6. תיקון החתך - ברגע שהאזור נקי מתאים סרטניים, יוחלט אם להשאיר את הפצע פתוח עד להחלמה או שיש לסגור אותו עם תפרים. הדבר תלוי בגודל ובמיקום החתך. במקרים מסוימים, החתך יזדקק לשחזור עור באמצעות העברת רקמה שכנה לתוך הפצע או באמצעות השתלת עור.

אחרי הניתוח

לאחר חבישת הפצע יתקבלו הנחיות לטיפול. לרוב מדובר בשימוש במשחה מקומית, תרופות או הוראות טיפול אחרות כדי להפחית את הסיכון לזיהום[2].

מוז הוא הליך הכרוך בהסרת עור והשארת פצע. ברגע שהסרטן הוסר לחלוטין, יש צורך לבחון במה כרוכה ההחלמה הטבעית והאם יש צורך בניתוח פלסטי. אם הנקודה הייתה קטנה ושטחית, הגישה הטובה ביותר עשויה להיות לתת לאזור להחלים באופן טבעי. זה יכול לקחת שלושה עד ארבעה שבועות, אבל האזור עלול להישאר אדום במשך זמן מה לאחר מכן. התוצאה הקוסמטית הטובה ביותר תתרחש עד שיחלפו תשעה עד 12 חודשים. במקרים מסוימים יש צורך בעזרה של כירורג/ית מתחום התמחות אחר (פלסטיקה, כף יד ועוד) לצורך תיקון החתך[6].

סיכונים וסיבוכים אפשריים

לניתוח מוז יש את שיעור הריפוי הגבוה ביותר של קרצינומות של תאי בסיס (BCC) וקשקש (SCCs), בעיקר באזורי סיכון גבוהים כמו הפנים: 98% למוז לעומת 93%-95% בכריתה רגילה[6].

הסיבוכים הקשורים לניתוח נמוכים מאוד, אך הם תלויים במקרה הייחודי של כל מטופל (גודל ואזור הגידול), עליו ניתן לדון עם הרופא/ה מבעוד מועד. להלן הסיכונים הרגילים הקשורים למוז[7]:

• היווצרות צלקת באתר הסרת הגידול.
• פצע גדול מהצפוי שנוצר עם הסרת הגידול.
• ריפוי לקוי של הפצע עקב מצב בריאותי של המטופל/ת או כשל בשיטת תיקון הפצע.
• דימום מוגזם מהפצע, מה שעלול להשפיע על הצורה ומשך ריפוי הפצע.
• זיהום בפצע (נדיר).
• אובדן זמני או קבוע של תפקוד עצבי (שריר או תחושה) במקרה בו הגידול פלש לעצב.
• צמיחה מחודשת של הגידול לאחר הסרה (שכיח יותר עם הישנות המחלה ועם גידולים גדולים וארוכים).
• עיוותים קוסמטיים או תפקודיים אם הגידול נמצא ליד או על מבנה חשוב כגון עיניים, עפעפיים, אף, אוזניים, שפתיים, מצח, קרקפת, אצבעות או אזור איברי המין.

תוצאות