כתרים בשיניים (Dental Crowns)

הכנות לטיפול 

לרוב טיפולי כתרים לשיניים נעשית תחת הרדמה מקומית בלבד, למעט מקרים בהם השן עם טיפול שורש, שאז אין צורך באלחוש מקומי לצורך הכנת הכתר.
לפני טיפולי כתרים לשיניים נדרש לרוב לבצע צילום רנטגן של השיניים, ולעיתים נדרשים צילומים מיוחדים (צילום סיטי או פנורמי), זאת על מנת לאבחן במדויק את המחלה בשן, ולוודא כי מבחינה רפואית נעשו כל הטיפולים הנדרשים, למשל טיפול שורש.

בנוסף, יש צורך בלקיחת "מטבעים", כלומר יציקה של מבנה הלסת העליונה והתחתונה, ע"י חומר סינטטי מתקשה, אשר יוצר דוגמה של מבנה השיניים, לצורך לקיחת מידות לשיקום. לקיחת המטבעים נעשית בטיפול המקדים לטיפול הראשון בו נעשית הנחת הכתר הראשונית.

כיום לאור ההתפתחות הטכנולוגית ניתן לקחת מטבעים בשיטת הסריקה האופטית המייתרת את השימוש במטבעים ומקלה באופן ניכר על המטופל. קבצי הסריקה נשלחים ישירות למעבדה בה מיוצר הכתר באופן דיגיטלי.

באנשים בריאים בד"כ לרוב אין צורך בהכנות נוספות מיוחדות. אנשים בעלי סיכון מוגבר לפתח דלקת של מסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), כגון בעלי מסתמים מלאכותיים וכד', צריכים ליידע על כך את רופא השיניים על מנת לקבל מנת אנטיביוטיקה לפני כל טיפול.

אנשים בעלי היסטוריה רפואית של בעיות קרישת דם יתבקשו לבצע בדיקות דם לתפקודי קרישה לפני טיפולי הנחת כתרים לשיניים, שכן נמצאים בסיכון יתר לדימום.

תהליך הפעולה

הנחת כתרים לשיניים מתבצעת במרפאת השיניים בתנאים סטריליים, ע"י רופא שיניים.  לעיתים תהליך הטיפול מתמשך ליותר מפגישה אחת ואף מספר פגישות במרפאה.
המטופל מקבל זריקת הרדמה מקומית לאזור המבוקש, בדומה לטיפול שיניים רגיל (לעיתים יש צורך בהרחבה של טווח ההרדמה). השלב הראשון בטיפול, כולל את פתיחת זגוגית השן והוצאת העששת שהצטברה בשן ובסביבתה, ע"י כלים מיוחדים. 

הרופא קודח בשן על מנת לשנות את צורתה באופן שיוכל לקלוט את מבנה הכתר במידה התואמת ביותר. לרוב, בפגישה השנייה כבר ישנה צורה התחלתית של מבנה קיים, והרופא מבצע בו שינויים לפי הצורך. לעיתים נדרשת לקיחת מטבעים חוזרת.

במהלך הרכבת המבנה על השן, לעיתים נדרש לבצע חיתוך והחדרת חוטים בחניכיים הסובבות את השן, על מנת לפנות יותר רקמה להנחת המבנה מצידי השן. 

לקיחת המידות ורישומי הסגר של המטופל יכולים להילקח בצורה דיגיטלית על ידי שימוש בסורק אופטי "המעתיק" את צורת השן ובכך חוסך אי נוחות וזמן טיפול.

במקרים מסוימים נדרשת גם הארכת כותרת של השן או קידוח בשן המקבילה מלמעלה או מלמטה, בכדי לעזור לסגירת טובה מספיק של הלסתות, מבלי שהמבנה החדש יפריע או יגרום לאי נוחות. בסיום הטיפול הרופא ידביק באמצעות חומר מצמיד כתר זמני על גבי השן, שנראה כשן טבעית לכל דבר, אך עשוי מחומר פלסטי. הוצאת כתר זמני תתרחש לקראת הנחת הכתר הקבוע, עד למפגש הבא. בזמן הזה בין המפגשים, הרופא ייתן  או ישלח דיגיטלית את המידות החדשות שנלקחו אל המעבדה, וכך הלאה, עד שהשלמת הכתר תהיה קבועה. לרוב נדרשים מספר מפגשים עד ליצירת כתר תואם. משך כל פגישה כחצי שעה.

בפגישה שבה יחובר הכתר הקבוע, תתרחש תחילה הוצאת כתר זמני, ולאחריו יודבק הכתר הסופי.

סוגים של כתרים בשיניים

סוגי הכתרים הנפוצים הם:

כתר בשן מנירוסטה – זהו כתר מוכן המשמש כאמצעי זמני להגן על השן או הסתימה, נפוץ בקרב רופא שיניים לילדים בשל העובדה שאינם מצריכים ביקורי שיניים מרובים כדי להרכיבם והם חסכוניים יותר מכתרים בהזמנה אישית.  כתר נירוסטה משמש בדרך כלל להתאמה על שן ראשונית כדי להגן עליה מפני ריקבון נוסף. כאשר השן הראשונית יוצאת כדי לפנות מקום לשן קבועה, תתבצע הוצאת כתר נירוסטה[2].

חרסינה מאוחה למתכת – שילוב של חרסינה בחלק החיצוני, עם סגסוגת מתכת בחלק הפנימי. כתרי חרסינה נראים כמו שיניים רגילות, אך לעיתים המתכת שבבסיס החרסינה יכולה להופיע כקו כהה, במיוחד בקו החניכיים, ובעיקר אם החניכיים נסוגות. כתרים אלה יכולים להיות בחירה טובה עבור שיניים קדמיות או אחוריות[2].

כתרים מקרמיקה טהורה - כתרים מקרמיקה או מחרסינה הם בעלי מראה טבעי יותר מכל סוג כתר אחר, והם מתאימים לאנשים עם אלרגיות למתכות. כתרים אלו מתאימים בעיקר לשיניים קדמיות ואחוריות[2].

זירקוניה - נחשב לחומר חדש יותר, מעין סוג של קרמיקה. זהו חומר חזק יותר מפורצלן ומכמה סגסוגות מתכת. כתר זירקוניה מדמה שן מקורית ונחשב לאסתטי מאוד, משמש בעיקר לשיניים הקדמיות, לשיניים האחוריות ולגשרים. הוא פחות נוטה לגרום לנזקים ולהתפתחות דלקות חניכיים[3].

כתר ממתכת - מתכות המשמשות בכתרים כוללות סגסוגות בעלות תכולה גבוהה של זהב או של פלטינה, אך קיימות גם סגסוגות של מתכות אחרות. כתרים בשיניים שעשויים מתכת עמידים בעת נשיכה או לעיסה ומחזיקים מעמד זמן ממושך מבחינת שחיקה. כמו כן, הם נוטים פחות להישבר.  הצבע המתכתי הוא חיסרון עיקרי, ולכן הם פחות נפוצים ומיועדים במקרים מסוימים לשיניים טוחנות, שאינן נמצאות בטווח הראייה[2].

אחרי הטיפול ​​​​​​​

המטופל אינו צריך להישאר בהשגחה לאחר טיפול הנחת כתרים לשיניים. יש להימנע מאכילה או שתייה במשך של כשעתיים לאחר מכן, עד לחלוף השפעת ההרדמה.
עשויים להיות כאבים באזור, בייחוד ביממה הראשונה לאחר טיפול הנחת כתרים לשיניים,  וניתן להשתמש במשככי כאבים ע"פ הצורך. האזור עשוי להיות נפוח למשך מספר ימים.
על מנת להשיג תוצאות מיטביות לאחר הניתוח יש לשמור על היגיינת פה קפדנית, הכוללת צחצוח, ושימוש בעזרים דנטלים מתאימים לניקוי סביב הכתר הזמני. הרופא עשוי להמליץ גם על שטיפות עם מי מלח, שמכווצות את רקמת החניכיים ומונעות הגברת דימומים.
במידה וישנה עליית חום, כאבים חזקים מאד, דימום או הפרשה מקומית מהפה יש לפנות מיידית לרופא. לעיתים הרופא ימליץ על לקיחת אנטיביוטיקה לאחר טיפול הנחת כתרים לשיניים, במידה וקיימת דלקת או זיהום מקומי. 

סיכונים ​​​​​​​

זיהום- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר שעלול לחדור לזרם הדם (ספסיס), למסתמי הלב (אנדוקרדיטיס) וכו', ולעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של האזור לסילוק הפסולת החיידקית.
דימום- בעיקר באזור הטיפול כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הטיפול, עד 24 שעות לאחריו ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. הדימום נוצר כאשר כלי דם קטן בחניכיים נפתח ומדמם. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוז אולם זהו מצב נדיר.
סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).

תוצאות הטיפול

כתרים בשיניים הם דרך להגן על שיניים חלשות או שבורות. הם גם עוזרים לשפר את המראה של שיניים בעלות צורה לא אסתטית, והם יכולים להחזיק שנים רבות אם מטפלים בהם כראוי[4].

לעיתים כתר בשן נשבר או נופל, זה יכול לקרות בגלל שהחומר למטה לא מחזיק, או שזה בגלל שהשן מתחת לכתר במצב לא טוב. במקרים אלו יהיה צורך בהוצאת כתר והתאמת כתר חדש[4].

ישנן חלופות לכתרים דנטליים. אם אתה רוצה לשפר את שינוי הצבע, אז ציפוי - שהם שכבות דקות המקובעות על המשטח הקדמי של השן - עשוי להיות אופציה. אם השן שלך סדוקה, רופא השיניים שלך עשוי לנסות גם לבנות מחדש את מבנה השן שלך באמצעות חומר מילוי[4].​​​​​​​