טיפול בחרדה, טיפול בחרדות (Treating generalized anxiety)

Treating generalized anxiety

זמן קריאה: 6 דקות

מתאים לטיפול ב:

דיכאון חרדת בחינות חרדה חברתית חרדת פרידה

טיפול בחרדה, טיפול בחרדות (Treating generalized anxiety) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים הכי מבוקשים לטיפול בחרדה, טיפול בחרדות (Treating generalized anxiety):

ד"ר סבטלנה גרישין

5 (7 חוות דעת)

לקביעת תור

שגיא כהן

4.6 (11 חוות דעת)

מלווה רגשי ורוחני בתהליכי שינוי עמוקים ומפתח שיטת "תשעת השערים" לבריאות, מודעות והתפתחות אישית

לקביעת תור

הקול בגוף

5 (33 חוות דעת)

מטפלת רגשית בחרדות, ריפוי הכאב הפיזי דרך השורש הרגשי, פרחי באך, טיפול אנרגטי (תדרים)

לקביעת תור

ד"ר אורנית גלעדי

5 (5 חוות דעת)

פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער

לקביעת תור

פרופ' ערד קודש

5 (9 חוות דעת)

מנהל מערך בריאות נפש ארצי, קופת חולים מאוחדת

לקביעת תור

ד"ר מיכאל בנימין

5.0 (20 חוות דעת)

פסיכיאטר און ליין לשעת חירום

לקביעת תור

ד"ר אינה מרנזון

5 (19 חוות דעת)

פסיכיאטרית מומחית שעובדת בשיטה אינטגרטיבית, מנהלת מרפאה פרטית לטיפול הוליסטי לגוף ונפש

לקביעת תור

יפעת וינרב

5 (6 חוות דעת)

נטורופתית ומאסטר NLP | מומחית לליווי טבעי של ילדים, בני נוער ומבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD)

לקביעת תור

ד"ר פבלו אריאל רויטמן

4.8 (44 חוות דעת)

פסיכיאטר מבוגרים, אוטיזם במבוגרים - אבחון וטיפול, מגבלה שכלית ובעיות פסיכיאטריות, תורים פיזיים ובזום

לקביעת תור

נורית שמיט קלנדרוב

5.0 (32 חוות דעת)

פסיכולוגית התפתחותית מומחית

לקביעת תור

ד"ר קובי טובי PHD - מרפאת טובי טבעי

5 (5 חוות דעת)

מטפל ברפואה אלטרנטיבית, עם התמחות באורתופדיה ונוירולוגיה, משלב שיטות טיפול שונות, מסורתיות עם טכנולוגיה חדשנית

לקביעת תור

ד"ר מאשה קרני

5 (10 חוות דעת)

פסיכיאטרית ילדים ונוער

לקביעת תור

ד"ר מיכאל קון ברטשניידר

4.9 (15 חוות דעת)

פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...

לקביעת תור

אלונה שטיינברג

4.9 (14 חוות דעת)

מאמנת ילדים ונוער מדריכת הורים ומטפלת LI-CBT מוסמכת

לקביעת תור

אלי בן שחר

4.9 (7 חוות דעת)

ליווי משלים למתמודדים עם כאב כרוני, פיברומיאלגיה וחרדה | גישה אישית המסייעת בוויסות מערכת העצבים לשיפור התפקוד ואיכות החיים

לקביעת תור

ד"ר סמואל זיתון

5 (14 חוות דעת)

פסיכיאטר מומחה

לקביעת תור

אהובה עדי אדל שרגאי ביטון - מטפלת הולסטית

4.9 (22 חוות דעת)

מטפלת הולסטית

לקביעת תור

לידר ניסימיאן – עובדת סוציאלית קלינית פסיכותרפיסטית | טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי

5 (13 חוות דעת)

עו"ס קלינית Msw פסיכותרפיסטית - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, מנחת קבוצות ומרצה בתחומי הנפש

לקביעת תור

ליאת אהרון

4.8 (5 חוות דעת)

הרבליסטית קלינית (CL.H) והמייסדת של PANDA GENOMICS מרכז קליני המתמחה בילדים המתמודדים עם טיקים, תסמונת טוראט ו PANS/PANDAS

לקביעת תור

רעות מוקדס

5 (26 חוות דעת)

מומחית לרפואה משלימה, נטורופתית N.D, הרבליסטית קלינית CI.H, ארומתרפיסטית, מטפלת בפרחי באך, נרות הופי, יועצת לתזונה טבעית, מומחית לירידה נכונה במ...

לקביעת תור

ד"ר אילן וולקוב

5 (22 חוות דעת)

פסיכיאטר מומחה, משמש כמנהל הרפואי של MindMe, המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם

לקביעת תור

קרן עקיבא - N.D נטורפתית

5 (16 חוות דעת)

נטורפתית N.D, הרבליסטית קלינית, עם התמחות בטרום סכרת, סכרת, כבד שומני, שומנים בדם, מעי רגיז, הליקובקטר פילורי, כאבי בטן ובעיות בעור על רקע סטרס ו...

לקביעת תור

ד"ר רננה איתן

פסיכיאטרית מומחית, מנהלת יחידת מחקר ומרפאה בנוירופסיכיאטריה, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש והאוניברסיטה העברית, יו"ר יוצאת האיגוד לפסיכיאטריה ביולו...

לקביעת תור

פרופ' לאון גרינהאוס

פסיכיאטר מומחה באבחון וטיפול דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה ומצבים פסיכיאטרים מורכבים-פרופסור אמריטוב האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל בית חולים

לקביעת תור

ד"ר ערן מגון-המרכז לאיורוודה

לקביעת תור

לכל המומחים

טיפול בחרדה, טיפול בחרדות (Treating generalized anxiety) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים מסבירים
רופאים בתחום
המלצות לקריאה
כתבות בתחום

המומחים של Infomed מסבירים:

טיפול בחרדות הוא שם כללי לבעיה מאובחנת המשתייכת לקבוצת הפרעות חרדה. טיפול בחרדה מסייע לאלו המתמודדים עם הפרעת חרדה בהפחתת עוצמת החרדה והרגעת הסימפטומים הנלווים.

הפרעות חרדה יכולות להיות מטרידות ומתישות. הן עלולות להוביל לאובדן הזדמנויות תעסוקתיות והשכלתיות, לגרום לקשיים ביחסים משפחתיים וחברתיים, ולמנוע השתתפות בפעילויות אחרות. באמצעות טיפול בחרדות, גם טיפול בחרדות קשות, ניתן לנהל את ההפרעה, להכיר את הבעיה טוב יותר, להיות ערני אליה, לפתח טכניקות הרפיה, טכניקות נשימה נכונות, לעשות התאמות תזונתיות, פעילות גופנית, לשפר את ההערכה העצמית, ובכלל לשפר את איכות החיים לצד החיים עם ההפרעה[1].

Shutterstock | Tero Vesalainen

מה זו הפרעת חרדה?

כולנו חווים חרדה מדי פעם, זהו חלק נורמלי מהחיים. עם זאת, אנשים עם הפרעות חרדה חווים לעתים קרובות דאגה ופחד אינטנסיביים, מוגזמים ומתמשכים שאינם פרופורציונליים. לעתים קרובות, הפרעות חרדה כוללות אפיזודות חוזרות של חרדה ואימה פתאומיים, שעלולים להגיע לשיא תוך דקות ספורות שיתבטא בהתקפי פאניקה[2].

הפרעות חרדה עלולות להפריע לפעילות היומיומית, פעמים רבות הן גם קשות לשליטה ויכולות להימשך זמן רב. במקרים מסוימים אנשים נמנעים ממצבים מסוימים או מלהגיע למקומות כדי למנוע התקף פאניקה[2].

דוגמאות להפרעות חרדה כוללות הפרעת חרדה כללית, הפרעת חרדה חברתית (פוביה חברתית), אגורפוביה (פחד להילכד במקום סגור), פוביות ספציפיות (ליצנים, טיסות וכו'), חרדת נטישה, וחרדה הנובעת ממצב רפואי. ניתן לסבול יותר מהפרעת חרדה אחת[2].

החרדה מתבטאת הן במחשבות והן בתגובות פיזיולוגיות כגון כאבי בטן, דופק לא סדיר, קשיי נשימה, יובש בפה, מתח בשרירים, עייפות או חולשה, הזעה ועוד. עם השנים, התפתחו טיפולים שונים וכיום כמעט לכל צורות החרדה יש טיפול שיכול לעזור[2].

מידע נוסף
איך לטפל בחרדות

ההחלטה איך לטפל בחרדות מבוססת על האופן שבו ההפרעה משפיעה על יכולת התפקוד בחיי היומיום של המטופל/ת. שני הטיפולים העיקריים בהפרעת חרדה הם פסיכותרפיה ותרופות. ניתן להפיק תועלת רבה משילוב של שני הטיפולים. ייתכן שיידרש ניסוי וטעייה כדי לגלות איזה טיפול בחרדה הוא הנכון והמתאים ביותר לכל מטופל או מטופלת[3].

טיפול תרופתי

ישנם כמה סוגים של תרופות מרשם המשמשות לטיפול בהפרעות חרדה[3]:
- תרופות נוגדות דיכאון - מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) ומעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI), הם קו הטיפול התרופתי הראשון. דוגמאות לתרופות נוגדות דיכאון המשמשות לטיפול בחרדה כוללות אסציטלופרם, דולוקסטין, ונלפקסין ועוד. ייתכן ויומלץ גם על תרופות נוגדות דיכאון אחרות.
- בוספירון - ניתן להשתמש בתרופה זו על בסיס מתמשך. כמו ברוב התרופות נוגדות הדיכאון, זה בדרך כלל לוקח כמה שבועות עד שהתרופה מראה יעילות אופטימלית.
- בנזודיאזפינים - בנסיבות מסוימות יומלצו תרופות אלו להקלה על תסמיני החרדה. תרופות הרגעה אלו משמשות בדרך כלל רק כטיפול בחרדות קשות – כגון התקף פאניקה קצר טווח. מכיוון שהן יכולות ליצור תלות, תרופות אלו אינן מומלצות לאנשים הסובלים מבעיות התמכרות לאלכוהול או לסמים.
יש לשוחח עם רופא/ה פסיכיאטר או רופא/ת משפחה על היתרונות, הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות.

טיפול בחרדה באמצעות פסיכותרפיה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי[4] - טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול בחרדה קצר מועד, אשר פופולארי במיוחד למקרים של הפרעות חרדה. טיפול בחרדה באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתרכז בשני מישורים: מחשבות (קוגניציות) והתנהגויות, אשר משמרות את החרדה הכללית. במישור המחשבתי, הטיפול מבקש לנסח מחדש את הדאגות השונות שהאדם מוצף בהן ביום יום, ועוזר לו להבין את המנגנון שלהן במטרה לשנות אותו. במישור ההתנהגותי, הטיפול מסייע בשינוי הרגלים אשר עלולים להעצים את החרדה. במקביל, מלמד הטיפול טכניקות הרפיה המסייעות להפחית את רמות החרדה בסיטואציות שונות אליהם חושף/ת המטפל/ת את המטופל או המטופלת במהלך הטיפול, למשל, במסגרת חשיפה הדרגתית.
CBT הוא למעשה טיפול בדיבור שיכול לעזור לנהל את הבעיות על ידי שינוי הדרך בה חושבים ומתנהגים. ניתן להגיע לטיפול קבוצתי שבו ביחד עם אנשים אחרים עם בעיות דומות נפגשים עם מטפל/ת מדי שבוע כדי ללמוד דרכים להתמודד עם החרדה. במידה והטיפולים הראשוניים לא עוזרים, בדרך כלל יוצע טיפול CBT אינטנסיבי יותר, שבו לרוב נערכים מפגשים שבועיים עם מטפל/ת למשך 3 עד 4 חודשים, או שיוצע סוג אחר של טיפול או שימוש במקביל בתרופות.

הרפיה יישומית (Applied relaxation)[4] - הרפיה יישומית מתמקדת בהרגעת השרירים בצורה מסוימת במצבים שבדרך כלל גורמים לחרדה. זו טכניקה שיש ללמוד על ידי מטפל/ת מיומן/ת, והיא בדרך כלל כוללת:

ללמוד כיצד להרפות את השרירים.

ללמוד כיצד להרפות את השרירים במהירות ובתגובה לטריגר, למשל לשמע המילה "להירגע".

תרגול הרפיית השרירים במצבים שגורמים לחרדה.

בדומה ל-CBT, טיפול הרפיה יישומי פירושו בדרך כלל פגישה עם מטפל/ת בכל שבוע במשך 3 עד 4 חודשים.

טיפול דינאמי – טיפול בחרדה באמצעות טיפול דינאמי, רואה בחרדה סימן המעיד על מצוקה נפשית ששורשיה הם בעבר, בשנות הילדות. במובן זה, הדאגות המרובות שמאפיינות חרדה כללית מכסות על מצוקה עמוקה יותר, אשר לרוב לא נגישה למודעות, ונמצאת באזור המכונה הלא מודע. מטרת הטיפול היא להתחקות אחר המצוקה שנמצאת בבסיס החרדה, כאשר הקשר הטיפולי, מהווה מפתח חשוב בדרך לשינוי. לרוב מדובר בטיפול ארוך טווח, כאשר כיום קיימות וריאציות שונות של טיפול דינאמי קצר מועד.

ביופידבק[5] - זהו כלי נוסף שנחשב לעיתים כמועיל. בסדרה של מפגשים עם מטפל/ת, ניתן לצפות בדפוסי גלי המוח על מוניטור וכך ללמוד בהדרגה לשלוט בגלים. שיטה זו מלמדת איך להגיע מצב רגוע יותר. ההערכה היא כי לאחר כתריסר מפגשים, ניתן להגיע לשליטה מסוימת על הפעילות הנפשית ללא עזרת המטפל/ת או מכשיר הניטור.

שינויים באורח החיים[6] – במקרים קלים יותר של חרדה, או במקרים שאינם מוגדרים כהפרעת חרדה, ייתכן שניתן להתמודד עם החרדה בבית ללא השגחה קלינית. לגורמים כמו הפסקת עישון, אכילה בריאה, פעילות גופנית סדירה ושמירה על קשרים חברתיים קבועים, יש השפעה חיובית על הבריאות הנפשית של אנשים רבים הסובלים מחרדות, כולל שיפור ברמות הסטרס.

הנה כמה אסטרטגיות שניתן להשתמש בהן גם כדי להתמודד עם חרדה כוללות[6] [7]:

ניהול טריגרים שעלולים להוביל ללחץ - מעקב אחר גורמים המובילים ללחץ בבית ובעבודה, ארגון משימות באמצעות רשימות מטלות והפסקות קבועות מהמשימות היומיומיות.

שמירה על רשת תמיכה עם בני משפחה, חברים או קבוצת תמיכה והימנעות מאגירת רגשות שליליים ומלחיצים, מאחר שהדבר עלול להחמיר ולהוביל להפרעות חרדה.

ביצוע פעילות גופנית סדירה - יכולה גם לשפר את הדימוי העצמי וגם לעורר שחרור של כימיקלים במוח המעוררים רגשות חיוביים. פעילות גופנית גם שורפת כימיקלים הקשורים למתח ומעודדת הרפיה. מומלץ לעשות פעילות גופנית לפחות שלוש עד ארבע פעמים בשבוע. אם פעילות גופנית מראה שיפור במצב, יש להתמיד בהליכות נמרצות או לעשות ספורט אחר כלשהו שגורם להנאה. חשוב לשמור על טווח דופק התואם את הגיל ולהתאמן במשך 30 דקות לפחות בכל פעם.

צמצום או הגבלת של צריכת אלכוהול וסמים אחרים, כולל ניקוטין, קפאין וקנאביס. ניקוטין, קפאין וסמים ממריצים (כגון אלה המכילים קפאין) גורמים לבלוטות יותרת הכליה לשחרר אדרנלין, שהוא אחד מהכימיקלים העיקריים שגורמים למתח, ולכן עדיף להימנע מאלה.

שינה של לפחות 6 שעות בלילה, והקפדה על איכות שינה. הדבר עשוי להפחית את הסיכוי למצוקה נפשית פי 2.5.

שמירה על תזונה מאוזנת ומזינה הכוללת חומצות שומן אומגה 3, אבץ, מגנזיום וויטמין B. המינרל מגנזיום מסייע לרקמת השריר להירגע, ומחסור בו יכול לתרום לחרדה, לדיכאון ולנדודי שינה. צריכה לא מספקת של ויטמין B וסידן יכולה גם היא להחמיר את תסמיני החרדה. חשוב לוודא שהתזונה היומית כוללת מזונות כגון דגנים מלאים, ירקות ירוקים עלים ומוצרי חלב דלי שומן. מומלץ להימנע ממלח ומתוספים מלאכותיים כגון חומרים משמרים. בחרו מזון טרי, לא מעובד.

ללמוד להיות אסרטיבי – המשמעות היא לדעת לתקשר את הצרכים, הרצונות, הרגשות, האמונות והדעות לאחרים בצורה ישירה וכנה מבלי לפגוע בכוונה ברגשותיו של אף אחד. אדם עם הפרעת חרדה עלול להתקשות להיות אסרטיבי בשל הפחד מקונפליקט. עם זאת, התייחסות פסיבית לזולת מורידה את הביטחון העצמי ומחזקת את החרדה.

שיפור ההערכה העצמית - לאנשים עם הפרעת חרדה יש פעמים רבות דימוי עצמי נמוך. תחושת חסר ערך יכולה להחמיר את החרדה במובנים רבים, לרבות פסיביות באינטראקציה עם אחרים וטיפוח פחד משיפוטיות חמורה. במקרים חמורים יותר, הערכה עצמית נמוכה יכולה להוביל לבידוד חברתי, לרגשות של בושה ואשמה, לדיכאון, לקשיים בתפקוד בלימודים, בעבודה או במצבים חברתיים. ניתן לנקוט בצעדים כדי ללמוד ולשפר את ההערכה העצמית. ארגונים וייעוץ מקצועי יכולים לעזור להתמודד עם בעיות אלו.

תרגילי נשימה[5] - מכיוון שלרוב חרדה מלווה בקוצר נשימה, גם תרגילי נשימה עמוקה יכולים להועיל. מומלץ לנסות את הצורה הבאה של נשימות יוגה:

יש לשכב על הגב במקום נוח.

נשמו באיטיות דרך האף, השתמשו בסרעפת כדי לשאוב אוויר לריאות, ותוך כדי אפשרו לבטן להתרחב (אפשר לשים את היד על הבטן ממש מתחת לטבור כדי לוודא שהבטן נדחפת למעלה והחוצה על ידי הסרעפת). לאחר הרחבת הבטן, יש להמשיך לשאוף עמוק ככל האפשר.

בעת הנשיפה החוצה, יש הפוך את התהליך: לכווץ את הבטן תוך כדי נשיפה איטית ושלמה.

יש חזור מספר פעמים.

מיינדפולנס[7] - בעת חרדה, אדם יכול לבלות זמן לא מבוטל בלהיות שקוע במחשבות מעוררות חרדה. מיינדפולנס היא שיטת מדיטציה המנחה אותנו להחזיר את תשומת הלב לרגע הנוכחי ולהתנתק ממחשבות שעלולות להיות לא מועילות. מיינדפולנס הופך יותר ויותר פופולרי בשנים האחרונות, מאחר שאנשים מתחילים להבין עד כמה שיטה זו יעילה באספקטים רבים של החיים.

טיפולים נוספים
כאמור, טיפול בחרדות קשות יותר מתאפשר גם באמצעות תרופות פסיכיאטריות נוגדות חרדה. במקרים רבים מוצע הטיפול התרופתי כאשר הסימפטומים מסבים מצוקה רבה ומקשים על התפקוד היום יומי והוא יכול להינתן כהכנה או במקביל לטיפולי פסיכותרפיה. טיפול אפשרי נוסף הנו טיפול קבוצתי, אשר מספק לאלו המתמודדים עם חרדה כללית מרחב בטוח לשיתוף והזדהות, בליוויו של מנחה. כאשר מדובר בילדים, מומלץ על הדרכת הורים אשר מסייעת להם ללמוד על מצבו של הילד ועל דרכים אשר יוכלו להקל עליו בסביבה הביתית. כמו כן , טיפול משפחתי מאפשר לבני המשפחה ללמוד על האופן שבו התפקוד שלהם כקבוצה משפיע על בן המשפחה המתמודד עם החרדה, כמו גם על כל אחד מהם עצמם.