דלקת ריאות מחיידקים (Bacterial pneumonia)

ראשי
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

דלקת ריאות היא תהליך דלקתי של המרכיבים השונים של הריאות. היא יכולה להיגרם על ידי חיידקים שונים, וגם מנגיפים ומפטריות. כבר ביוון העתיקה הכירו מחלה זו. היפוקרטס (Hippocrates) תיאר מחלה המלווה בכאבים בבית החזה ובקוצר נשימה, וכינה אותה בשם "פריפנימוניה" (Peripneumonia). בשנת 1880 גילה לואי פסטר (Louis Pasteur) את החיידק סטרפטוקוקוס פנימוניה (Streptococcus pneumoniae) שלימים התברר כי הוא אחד הגורמים העיקריים לדלקת ריאות.


דלקת ריאות חיידקית



דלקות הריאה מסווגות הן בהתאם לאזור שבו נמצא החולה בראשית מחלתו, והן על פי ממצאים שונים העולים בבדיקה גופנית או בצילום רנטגן:

1. דלקת ריאות "בקהילה" (Community-acquired pneumonia) - דלקת ריאות הנרכשת בזמן שהחולה נמצא בקהילה, בתפקוד היומיומי הרגיל שלו. החיידקים המעורבים בדלקת הם חיידקים המצויים בקרב הקהילה, כגון סטרפטוקוקוס פנימוניה (Streptococcus pneumoniae), או המופילוס פנימוניה (Haemophilus pneumoniae). בדרך כלל חיידקים אלה רגישים לסוגי אנטיביוטיקה רבים אשר ניתנים בדרך פומית. הטיפול בדלקות אלה קל יחסית והוא ניתן לחולה בביתו.

2. דלקת ריאות "של בית חולים" (Nosocomial or hospital-acquired pneumonia) - דלקת ריאות הנרכשת 3 ימים או יותר לאחר שהחולה אושפז בבית החולים מסיבה כלשהי. החיידקים המעורבים הם אלה המצויים בין כותלי בית החולים ונחשבים בדרך כלל לחיידקים עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה קלים. הטיפול נגדם באמצעות אנטיביוטיקה שמזליפים דרך הווריד.

3. דלקת ריאות טיפוסית (Typical pneumonia) - דלקת ריאות שבה הממצאים בבדיקת האזנה, ובדיקות המעבדה אופייניים לדלקת ריאות. דלקת ריאות זו יכולה להיות גם "בקהילה" וגם "של בית חולים".

4. דלקת ריאות שאינה טיפוסית (Atypical pneumonia) - דלקת ריאות שבה הממצאים בבדיקת האזנה ובדיקות המעבדה אינם אופייניים לדלקת ריאות רגילה (לדוגמה חסרים ממצאים בבדיקת האזנה מעל הריאות). דלקת ריאות זו נגרמת בדרך כלל מחיידקים מסוימים כגון לגיונלה (Legionella), מיקופלסמה (Mycoplasma) או כלמידיה (Chlamydia).

בארצות המערב, מתוך 100,000 תושבים כ-150 תושבים בכל שנה לוקים בדלקת ריאות. כ-20% מהם מתאשפזים בבית חולים.

רוב החולים בדלקת ריאות, המקבלים טיפול נכון, מבריאים תוך שבועיים. עדיין, גם בעידן הרפואה המודרנית, שיעור התמותה מדלקות ריאות הוא: 1% בדלקות ריאה "בקהילה" ועד 25% תמותה בדלקות ריאה "של בית חולים".

ד"ר מיכאל הופמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


לכל חולה שילוב שונה של הסימנים הבאים: חום, צמרמורת, קוצר נשימה, שיעול (יכול להיות יבש, עם ליחה או עם דם), כאבים בבית החזה, כאבי ראש, הזעה, בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, שלשול (בעיקר בדלקת ריאות "לא טיפוסית"), חולשה, בלבול (בעיקר אצל קשישים), וכאבי שרירים.

אבחון: אבחון המחלה ואפיון המחולל נקבעים על ידי שילוב הנתונים המתקבלים: סיפור רפואי, בדיקה גופנית, צילום בית חזה, משטח כיח, תרביות כיח ודם. לעיתים רחוקות, על מנת להגיע לאבחון המחלה ולאפיון המחולל יש צורך בשיטות מורכבות יותר, כגון טומוגרפיה מחשבית (CT) של בית החזה, ברונכוסקופיה (Bronchoscopy), דיקור דופן בית החזה (Thracocentesis).

סיבות וגורמי סיכון

יש מספר גורמים שכל אחד מהם, או שילוב שלהם מגביר את הסיכון לחלות בדלקת ריאות: צפיפות אוכלוסין, עישון, מחלות ריאה, סוכרת, אי-ספיקה בלב, שתיינות, גיל רך וקשישים, חולים המקבלים תרופות נגד דחיית שתל, חולים ששוכבים זמן רב, חולים הלוקים במחלות אשר גורמות לירידה במערכת החיסונית כגון סרטן ואיידס.

טיפולים ותרופות

הטיפול נקבע בהתאם לסוג החיידק המחולל את המחלה. תמיד באמצעות אנטיביוטיקה, בדרך פומית בדלקות הקלות, ובהזלפה לתוך הווריד במצבים קשים יותר. סוג האנטיביוטיקה מותנה בסוג החיידק המחולל, אולם פעמים רבות, בעיקר בדלקות ריאה בקהילה, החולה מטופל באמצעות אנטיביוטיקה כזו שמחסלת את החיידקים אשר לפי הידע האפידמיולוגי קיימים בקהילה.




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!