פרפור פרוזדורים (Atrial fibrillation)

ראשי
שאלות ותשובות

תאור

פרפור פרוזדורים הוא הפרעת הקצב המשמעותית, השכיחה ביותר (לא כולל פעימות מוקדמות שבדרך כלל אינן משמעותיות). השכיחות של פרפור פרוזדורים גבוהה ביותר ועולה עם הגיל עד כדי כך שמעל גיל 80 כ-10% מהאוכלוסייה לוקים בפרפור פרוזדורים.
פרפור פרוזדורים הוא מצב שבו מתפתחת בפרוזדורים פעילות חשמלית מהירה מאוד ובלתי סדירה. הפרוזדורים מאבדים את יכולתם להתכווץ באורח סדיר עקב פעילות חשמלית מהירה מאוד ובלתי סדירה. הפרעה זו נובעת לרוב מתוך ורידי הריאה, ומתבטאת בהתכווצויות מהירות מאוד ובלתי מאורגנות בקצב של 400 עד 600 בדקה. הקישרית הפרוזדורית-חדרית (AV node) מתפקדת כשוער המונע את מעבר הגירויים החשמליים המהירים לחדרים, אך למרות פעילותה, התגובה של החדרים לפרפור פרוזדורים מהירה למדי ואינה סדירה. פרפור פרוזדורים יכול להיות התקפי וחולף (עם נטייה להישנות שוב ושוב), או מתמיד וקבוע.
הביטויים של פרפור פרוזדורים תלויים במצבו הכללי של החולה ובמצב הלב, וכן במהירות התגובה החדרית. טווח הביטויים רחב. החל בחולים אי-תסמיניים שאינם חשים כלל בפרפור והוא מתגלה אצלם במקרה, חולים המתלוננים על תחושת אי-סדירות הדופק ועל דפיקות לב, ועד חולים הלוקים באי-ספיקת לב, בבצקת ריאות או בהתעלפות.
פרפור פרוזדורים עלול לאורך זמן לפגוע בתפקוד הלב, לגרום להופעת אי-ספיקה בלב ובעיקר הוא כרוך בסכנת היווצרות של קרישי דם בתוך הפרוזדורים המפרפרים. קרישי הדם עלולים להגיע לעורקים שונים בגוף, כולל עורקי המוח, ולגרום לאירוע במוח. ידוע כיום ששכיחות אירועים במוח בקרב חולים שלקו בפרפור פרוזדורים שיעורה גבוה פי 5 עד 10 מאשר בחולים שלא לקו בפרפור פרוזדורים, ועל כן מרביתם (פרט לחולים שגילם מתחת ל-65, ושאינם לוקים בכל מחלת לב אחרת או ביתר-לחץ-דם) זקוקים לטיפול קבוע בנוגדי קרישה. מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שיש חשיבות רבה יותר למתן טיפל נוגד קרישה מאשר לטיפול המשמר את הקצב הסדיר.
לטיפול בפרפור פרוזדורים כמה רבדים:
1. טיפול בנוגדי קרישה במרבית החולים שלקו בפרפור פרוזדורים מתמיד או התקפי;
2. טיפול בתרופות המונעות הפרעות בקצב הלב;
3. היפוך חשמלי - בהתקפים מתמשכים של פרפור פרוזדורים אשר אינם חולפים למרות הטיפול בתרופות, ולאחר שהושגה מניעה של קרישת דם, יש מקום לפעולה המכונה היפוך חשמלי. פעולה זו מתבצעת בהרדמה למספר דקות שבמהלכן ניתן לבית החזה שוק חשמלי המסייע להסדרת הדופק בלמעלה מ-90% מהחולים. אם אין ודאות לגבי הטיפול המונע קרישת דם, מקובל לבצע את ההיפוך החשמלי אחרי בדיקת על-שמע (אקו) דרך הוושט לשלילת קריש דם בפרוזדור שעלול לגרום לסיבוך. הפעולה בטוחה ויעילה מאוד בהפסקת פרפור פרוזדורים, אך לרוב יש להוסיף לה גם טיפול בתרופות המונעות הפרעות קצב בלב, ועל מנת למנוע את הישנותו;
4. טיפול בתרופות המאטות את ההולכה ב-AV node, על מנת שהתגובה החדרית לפרפור הפרוזדורים תהיה נשלטת היטב גם אם לא ניתן למנוע את הפרפור, לאחר שכשלו הטיפולים כמפורט ב-2 ו-3 לעיל;
5. אבלציה של מקור הפרפור - מכיוון שמרבית הפרפורים נובעים מתוך ורידי הריאה פותחו מספר שיטות לאבלציה על ידי צנתרים המביאה לניתוק חשמלי של ורידי הריאה. שיעורי ההצלחה נמוכים עדיין מאלה של אבלציות של SVT, אך ההתקדמות הרבה שחלה בנושא במהלך השנים האחרונות מבשרת תוצאות טובות לשיטה זו בעתיד.
6. השתלת קוצב לב - אצל מיעוט החולים שלקו בפרפור פרוזדורים נמצא שיש קשר בין הופעתו לבין האטת קצב הלב (ועל כן הוא מופיע בעיקר בלילה). האטה כזו יכולה להיגרם גם מנטילת תרופות. בחלק מחולים אלה ניתן לטפל באמצעות השתלה של קוצב לב, וקיימים כיום מספר קוצבים שבכוחם להפחית ואף למנוע אירועים של פרפור פרוזדורים או להפסיקם מייד בראשיתם.
7. ניתוח Maze (מבוך) - במיעוט קטן יותר של חולים יש לטפל בניתוח. ניתוח Maze (מבוך) משנה את מבנה הפרוזדורים כך שלא יהיה בהם פרפור. מדובר בניתוח לב על כל משמעויותיו, והוא שמור בדרך כלל לחולים שממילא מיועדים לניתוח לב מסיבה אחרת, אף שיש גם המטופלים בניתוח Maze למטרה זו בלבד.
ככלל מדובר בבעיה שכיחה ביותר שהטיפול בה עבר בשנים האחרונות מהפכות שטרם הסתיימו. בשנים הקרובות צפויות עבודה רבה במחקר ופיתוח, ופריצות דרך לטיפול, בעיקר על ידי שיטות ריפוי באבלציה.
ד"ר מיכאל גליקסון




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!