דיגוקסין (Digoxin)

מידע

אופן נטילת התרופה

טבליות, סירופ, זריקות.

תדירות וזמן נטילה

1-3 פעמים ביום.

טווח המינון

מבוגרים: 0.125-0.25 מ"ג ליום (דרך הפה) ילדים: מינון מופחת על פי הגיל והמשקל.

תחילת ההשפעה

זריקה: תוך דקות אחדות. דרך הפה: תוך 12 שעות.

משך ההשפעה

עד 4 ימים.

תזונה

תרופה זו עלולה להיות רעילה יותר כאשר רמות האשלגן נמוכות. יש לכלול פירות וירקות במזון.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך 4 שעות, קח 2 מנות עכשיו ודלג על המנה הבאה. חזור מחר לזמני הנטילה הרגילים.

הפסקת התרופה

אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, הפסקתה עלולה להחמיר את המחלה.

מינון עודף

יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום במקרה של דפיקות לב, חולשה רצינית, כאב בחזה או איבוד הכרה.

אזהרות

הריון

דיגוקסין בטוח לשימוש בזמן ההריון, ללא ממצאים טרטוגניים. לא נגרם כל נזק לתינוקות לנשים הרות אשר טופלו בתרופה זו. העובר מסוגל לפרק דיגוקסין ולהפרישו למרה. במספר מקרים נצפו לידות לתינוקות בעלי משקל נמוך. עוברים לנשים הרות אשר פיתחו רעילות לתרופה, פיתחו גם הם תופעות לוואי. יש להיוועץ ברופא (C)

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

אין בעיות ידועות.

אלכוהול

מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. השילוב של אלכוהול עם תרופה זו עלול להיות מסוכן.

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
• נטילת תרופות אחרות

תופעות לוואי

תופעות הלוואי של דיגוקסין נובעות בדרך כלל מעלייה ברמות התרופה בדם. יש לדווח על כל התסמינים לרופא ללא דיחוי.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

[הערה כללית]: תרופות רבות מגיבות עם דיגוקסין. אין לקחת שום תרופה בלי להיוועץ ברופא. רק התגובות החשובות ביותר מתוארות להלן. [משתנים]: כגון אצטאזולאמיד או פורוסמיד גורמים להפרשת אשלגן מהגוף ועלולים להגביר את הסיכון של תופעות לוואי מדיגוקסין. יש לעקוב אחר רמות האשלגן והמגנזיום בדם ובמידת הצורך לתת תוספות (אשלגן) לחולים המקבלים משתנים אלו. [נוגדי חומצה]: עלולים להפחית את השפעות הדיגוקסין. השפעת הדיגוקסין עלולה לגבור עם הפסקת תרופות אלה. [נוגדי הפרעות קצב]: עלולים להעלות רמות דיגוקסין בדם. [סידן במתן תוך ורידי, אלפראזולאם, דיאזפאם, כינידין, וראפאמיל, אמיודארון, אינדומתאצין, דיקלופנאק, איטראקונאזול, ספירונולאקטון]: מעלים ריכוז דיגוקסין על ידי הפרעה לפינוי התרופה ועלולים לגרום להפרעה קשה בקצב הלב בחולים המקבלים דיגוקסין. [אריתרומיצין, קלאריתרומיצין, טטראציקלין]: מעלים ספיגה של דיגוקסין ואת ריכוזו בדם. עלולים להופיע סימני רעילות. אנטיביוטיקות אלו פועלות בין השאר גם כנגד חיידקי המעיים אשר אחראים לפירוק חלק מהתרופה. [קו-טרימוקסאזול]: מעלה ריכוז דיגוקסין, בעיקר באנשים מבוגרים, על ידי הפחתת הפרשתו מהגוף. [בולמי סידן: ניפדיפין, דילטיאזם, וראפאמיל]: הצירוף שלהם עם דיגוקסין עלול להעלות רמות דיגוקסין בדם. אין להימנע מהשילוב, אך יש לשקול הורדת מינון דיגוקסין. השילוב מקובל בטיפול בהפרעות קצב לב. [דיפנוקסילאט]: מוריד את תנועתיות המעיים ועלול להעלות ספיגת דיגוקסין. [לבותירוקסין]: יש צורך להעלות מינון דיגוקסין. [חוסמי בטא]: השילוב עלול לגרום לאי סדירות בהולכת החשמל בלב ולירידה חדה בקצב הלב ואף לדום לב. יש להיזהר אף בטיפות עיניים המכילות חוסמי בטא, לדוגמה טימולול. יש לבצע בדיקות א.ק.ג., לבדוק רמות דיגוקסין בדם ולהתאים המנה. [אקארבוס] מוריד ריכוז דיגוקסין בדם. יש לקחת את שתי התרופות במרווחי זמן קבועים זה מזה כדי למנוע תנודות בריכוזי דיגוקסין בדם. [כולסטיראמין] נקשר לדיגוקסין במעיים ומוריד את ספיגתו ואת פעולתו.

השפעת שימוש ממושך

לא צפויות בעיות. ניטור: יש צורך בבדיקות תקופתיות של רמות דיגוקסין ומלחים בדם.