השתלת קוצב לב (Pacemaker Implantation)

מתי מתבצעת השתלת קוצב לב?

קצב פעימות הלב מוגדר ע"י קבוצת תאים מיוחדת בלב – SA node, אשר מחוללת אותות חשמליים הנשלחים לתאי השריר בעליות הלב (חלקו העליון של הלב) ומגיעים לקבוצת תאים מיוחדת הממוקמת בין העליות לחדרים – AV node, אשר דואגים להעביר בתזמון הנכון את האות החשמלית לחדרי הלב (חלקו התחתון של הלב). תקלות שונות במערכת יוצרות הפרעות קצב שונות הדורשות השתלת קוצב לב או דפיברילטור. 

תסמונת הסינוס החולה – מצב בו ה-SA node, קבוצת התאים אשר מחוללת את האותות החשמליים ופקודה על קביעת קצב פעימות הלב, לא מתפקדת כראוי. מצב זה מוביל לקצב לב איטי מדי, מהיר מידי, או שילוב של השתיים (קצב מהיר ואז איטי ולהפך)

פרפור עליות – מצב הגורם ללב לפעום בקצב לא סדיר. בדרך כלל יוגדר כאשר קצב הלב עולה על 100 פעימות בדקה (לרוב 140 פעימות בדקה ויותר). ברוב המקרים ניתן לטפל במצב זה באמצעות תרופות, אך חלק מהאנשים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי עשויים להפיק תועלת מהשתלת קוצב לב חיצוני. אנשים הסובלים מפרפור עליות יכולים לסבול לסירוגין ממקבצים של פעימות איטיות מהרגיל – במקרים אלו בדרך כלל יומלץ על השתלת קוצב לב חיצוני.

חסם הולכה של הקוצב המשני (Heart block, AV block) – מצב זה נגרם כאשר האות החשמלי מהקוצב הראשי (SA node) מתעכב או כלל אינו מגיעה לקוצב המשני (AV node). השתלת קוצב לב במצבים אלו מתבצעת לרוב כאשר ישנם תסמינים מדאיגים.

דום לב – דפיברילטור נדרש לשם מניעה של דום לב, מצב בו ההולכה החשמלית בלב משובשת באופן כל-כך חמור, שהלב מפסיק לפעום. דפיברילטור מושתל יכול לזהות את סוג האותות החשמליים מהלב אשר עשויים להוביל למצב של דום לב, ולשלוח שוק חשמלי חזק, ש"מאפס" את הלב, ואמור להסדיר את קצב פעימות הלב .

הכנות לניתוח

כחלק מההכנה לניתוח השתלת קוצב לב, ראשית יש לבדוק את כשירות המטופל לניתוח. לשם כך יבוצעו סידרה של בדיקות דם ובדיקת ECG, ימולא שאלון לגבי מצב הבריאות הכללית ומחלות לב, מחלות וניתוחים שהיו בעבר ותגובות שונות לחומרי הרדמה. כמו כן, צעדים לשיפור הבריאות והכושר הגופני מומלצים לפני הניתוח, כמו הפסקת מעישון, מעבר לתזונה בריאה, התחלה של תכנית אימונים קבועה וכו', וזאת על-מנת לזרז את תהליך ההחלמה מהניתוח ולהפחית את הסיכון לסיבוכים. כמו כן יהיה צורך בצום של מספר שעות לפני תחילת הניתוח .

בזמן הניתוח

ניתוח השתלת קוצב לב מבוצע בחדר צנתורים תחת הרדמה מקומית. חדר הצנתורים הוא חדר סטרילי המכיל את המכשור הנדרש לשם ביצוע הפעולה. מדובר בניתוח קטן יחסית, שבמהלכו מבוצע חתך באורך של מספר סנטימטרים, בדרך כלל באזור החזה הסמוך לכתף. לאחר ביצוע החתך, מוחדרת אלקטרודה או אלקטרודות, תלוי בסוג הקוצב המושתל, לתוך וריד הנמצא סמוך לאזור ההשתלה, ומשם ללב. על-מנת למצוא את המיקום המתאים לאלקטרודות, נעשה שימוש בין היתר במכשיר רנטגן הנמצא בחדר הצנתורים. 

הניתוח אורך בין שעה לשעתיים, בהתאם לסוג הקוצב, מספר האלקטרודות המושתלות ועוד. חשוב לדעת כי לאורך כל הניתוח, שלרוב נעשה תחת הרדמה מקומית בלבד, יש להישאר שכובים ללא תנועה.

לאחר הניתוח

האשפוז שלאחר הניתוח אורך לרוב עד יומיים, במהלכו יעקבו אחרי קצב פעימות הלב והחלמת פצע הניתוח. תחילה יש להימנע מתזוזה של האזור בו הושתל הקוצב. לאחר מספר שעות ההרדמה המקומית צפויה לחלוף, ולכן כאב וחוסר נוחות עשויים להופיע. לאחר השחרור מבית החולים יומלץ על מנוחה בבית. הכאב צפוי לחלוף באופן הדרגתי. חזרה לפעילות תתבצע באופן הדרגתי. הנעה של הכתף בצד בו הושתל הקוצב באופן זהיר מומלצת על-מנת להימנע מסיבוכים שנובעים מחוסר תזוזה ממושך של הכתף, אם כי יש להימנע מפעילות מאומצת עד להוצאת התפרים.

עם הופעת הסימנים הבאים יש לפנות לרופא המטפל במרפאת קוצבים:

• הופעת תסמינים שהיו לפני השתלת קוצב הלב, כגון סחרחורות, התעלפויות, דפיקות לב איטיות או מהירות (גם במידה לא היו לפני ההשתלה).

• חום של מעל 38 מעלות.

• סימני דלקת באזור הניתוח – נפיחות, אודם, כאב או הפרשות.

• הפרעות בנשימה.

• ירידת דופק מתחת לקצב הפעימות המינימלי שנקבע ע"י הרופא.

• בצקות ברגליים או ביד בצד שבו הושתל הקוצב.

• כאבים בחזה.

• שיהוקים תכופים .

סיכונים 

כמו כל ניתוח, גם השתלת קוצב לב כרוכה בסיכונים מסוימים. 

קרישי דם – קריש דם יכול להתפתח באחד מהוורידים ביד בצד בו הושתל הקוצב. קריש יגרום לנפיחות של היד, אך לרוב הקריש חולף לאחר מספר ימים, ולא גורם לבעיה משמעותית.

זיהום בקוצב הלב – זיהום עשוי להתפתח בטווח של השנה הראשונה מההשתלה. הסימנים כוללים חום גבוהה של 38 מעלות או יותר, כאב, נפיחות ואודם באזור בו הושתל הקוצב. לרוב, הטיפול הדרוש הוא טיפול אנטיביוטי משולב וניתוח להוצאת הקוצב המזוהם, והחלפתו.

דליפת אוויר – משום שהאלקטרודות של קוצב הלב מוחדרות דרך וורידים אשר חולפים בסמוך לריאות, יש סיכון לדליפה של אוויר מהראות במידה והווריד נוקב בטעות במהלך הניתוח. אוויר יכול לדלוף לחלל החזה ולגרום לחזה אוויר (pneumothorax). ברוב המקרים הדליפה היא מינימלית, ונספגת מעצמה בלי טיפול.

בעיות בקוצב לב חיצוני – כמו כל מכשיר אלקטרוני, גם בקוצב לב עשויות להופיע תקלות. פגיעה בתפקוד הקוצב עשויה לקרות במקרים הבאים:

• האלקטרודה יוצאת ממקומה.

• הבטרייה של המחולל כושלת.

• חלה פגיעה במעגלים החשמליים של הקוצב כתוצאה מחשיפה לשדה מגנטי חזק.

• תכנות שך קוצב הלב לקוי. 

סימנים המצביעים על כשל של קוצב לב הם תחושת דופק מהיר או איטי מידי, סחרחורות, גיהוקים או התעלפויות. יש צורך בטיפול מידי במידה ויש בעיה בתפקוד הקוצב .

תוצאות הניתוח

מדי מספר חודשים יש לבצע ביקורות על-מנת לאבחן ולמנוע תקלות בתפקוד הקוצב, וכדי לקבוע את מועד החלפתו של הקוצב, כאשר בדרך כלל מדובר בטווח זמן של בין 5-10 שנים ממועד ההשתלה. בנוסף, מטרתן של ביקורות תכופות אלו היא לשנות את נתוני הקוצב במידת הצורך, בהתאם לצרכי המטופל. כל אדם בו הושתל קוצב לב חיצוני, נדרש לנשוא עליו כרטיס זיהוי המפרט את נתוני הקוצב, כולל עדכונים על כל שינוי הנעשה בנתוני הקוצב במהלך הביקורת התקופתית.

לאחר שלושה שבועות של החלמה, ניתן לחזור לפעילות גופנית עם מספר מגבלות, בהן הימנעות מספורט שעלול להיות כרוך בזעזועים באזור הכתף (היכן שהושתל הקוצב). במרבית המקרים, ניתן לחזור לכל פעילות גופנית אליה מורגלים עוד לפני השתלת קוצב הלב, אך רק במידה ומרגישים טוב. חשוב לחזור לפעילות הגופנית באופן הדרגתי, ולהיוועץ ברופא המטפל לפני החזרה. כמו כן, אין הגבלה על פעילות מינית לאחר תקופת ההחלמה. 

בתוך שבוע מההשתלה ניתן לחזור לנהוג ולעבוד, כל עוד אין דרישה למאמץ פיזי ניכר. במידה ויש חשש לחשיפה לשדות מגנטיים, מכונות חשמליות, תחנות כוח חשמלי, משדרים חזקים, או אנטנות באזור העבודה, יש להיוועץ ברופא לגבי החזרה לעבודה. כל עוד המכשירים המצויים בסביבה של הקוצב תקינים, לא אמורה להיות להם השפעה על תפקודו של קוצב מודרני. יש לשים לב למכשירים מיוחדים הידועים כמשפיעים על פעילות הקוצב, מכשירים הפועלים במתח גבוה ובשדות מגנטיים חזקים. טכנאי של החברה המייצרת את קוצב הלב צריך לבדוק את המכשיר המדובר בכדי שאפשר יהיה להמשיך לעבוד אתו במידת הצורך. 

בנוסף, ישנים מספר טיפולים ומכשירים רפואיים שעשויים לפגוע בפעילות קוצב לב, ועל כן יש להביא לידיעת המטפל את הימצאות הקוצב, לצורך בחינה של אפשרויות הטיפול בהתאם.

לעיתים תיתכן תזוזה של הקוצב מתחת לעור באזור בו הושתל. במקרים אלו, על הרופא המטפל לשקול התערבות .