בדיקת אלקטרומיוגרפיה, EMG (Electromyography)

בדיקת אלקטרומיוגרפיה (EMG) היא הליך אבחוני שנועד להעריך את בריאות השרירים ואת תאי העצב השולטים בהם (נוירונים מוטוריים). תוצאות של בדיקת EMG יכולות לזהות אי תפקוד עצבי, אי תפקוד שרירי או בעיות בהעברת אותות של עצב-שריר[1].

עצבים מוטוריים, העצבים השולטים על התנועה, מעבירים אותות חשמליים שגורמים לשרירים להתכווץ. בבדיקת EMG למעשה יש שני חלקים[2]:

1. בדיקת עצב NCS/NCV – בחלק זה נעשה גירוי של העצבים בנקודות שונות באמצעות זרמים חשמליים קטנים, אשר גורם לעצבים לפעול באופן מלאכותי כדי שניתן יהיה למדוד את תפקודם.
2. בדיקת EMG של השרירים - מחטים עדינות מוחדרות למספר שרירים, כאשר לכל מחט יש אלקטרודה מיקרוסקופית הקולטת את האותות החשמליים המופקים על ידי שריר.

האותות החשמליים מתורגמים לגרפים, לצלילים או לערכים מספריים, שלאחר מכן עוברים הערכה ופרשנות של איש/ת מקצוע[1].

בדיקת EMG בוחנת את האותות החשמליים שהשרירים עושים בזמן מנוחה וכאשר הם בשימוש, וכך ניתן למדוד כמה מהר וכמה טוב האותות החשמליים של הגוף עוברים במערכת העצבית. בדיקת EMG יכולה לעזור לגלות הפרעות בשרירים, בעצבים או בשניהם[3]. היא גם יכולה לקבוע את המיקום המדויק של הפציעה ולתת אינדיקציה כלשהי אם הנזק הפיך[2].

מחלות קשורות

בדיקת EMG מיועדת לאבחון או לשלילה של מספר מצבים בריאותיים כגון מחלות שרירים כגון ניוון שרירים ופולימיוזיטיס; מחלות הפוגעות בקשר שבין העצב לשריר כגון מיאסטניה גרביס; הפרעות של העצבים שמחוץ לחוט השדרה (מערכת העצבים ההיקפית) כגון תסמונת התעלה הקרפלית ונוירופתיות היקפיות; הפרעות המשפיעות על הנוירונים במוח או בעמוד השדרה כגון ALS ופוליו; מהפרעות המשפיעות על שורש העצב כגון פריצת דיסק[1].

מתי עושים את הבדיקה

נהוג לבצע בדיקת EMG כאשר ישנם סימנים שעלולים להצביע על בעיה בשרירים או בעצבים. סימנים אלו כוללים חולשת שרירים, עקצוץ או חוסר תחושה בזרועות, ברגליים, בידיים, ברגליים ו/או בפנים, התכווצויות שרירים, עוויתות, שיתוק של שרירים כלשהם[1].

הבדיקה עשויה לסייע באבחון מגוון הפרעות שרירים ועצבים, והיא עוזרת לגלות אם השרירים מגיבים בצורה הנכונה לאותות העצביים ובמידה ומתגלה נזק או מחלה, הבדיקה עוזרת בזיהוי מקור הבעיה -  אם היא נובעת מהפרעת שרירים או מבעיה עצבית[2].