המומחים של Infomed מסבירים:
תסביב או שיזור של הטפולה (השחלה והחצוצרה) הוא מצב חירום גינקולוגי המצריך ניתוח על מנת למנוע נמק של הטפולה ואובדנה.
השחלות הן איבר של האגן והן ממוקמות מצידי הרחם. השחלות מחוברות אל הרחם ברצועות. הרצועות של השחלות המחברות את השחלות לדופן האגן, מכילות בתוכן את כלי הדם של השחלות אשר מקורם באב העורקים.
לשחלה שני תפקידים עיקריים: ייצור של הורמוני המין הנשיים, ובשנות הפריון - ביוץ מדי חודש של ביציות המצויות בשחלה.
החצוצרה יוצאת בצידה האחד מהרחם ומגיעה בצידה השני אל השחלה. דרכה עוברת הביצית אל הרחם והיא מהווה מקום למפגש בין הזרע והביצית ולהפריה.
תסביב של השחלה או של הטפולה, הוא מצב שבו השחלה מסתובבת על ציר שהוא הרצועה הקושרת אותה אל דופן האגן. במצב זה נחסמים אספקת הדם אל השחלה והניקוז הוורידי שלה. במצב זה של חוסר באספקת דם לאורך זמן, חל נמק של רקמת השחלה עד מצב בלתי הפיך של מות תאים ואובדן רקמה בשחלה.
ד"ר אורטל נאמן
תסביב של הטפולה תסמינים
התסמינים הקלינים של תסביב של השחלה: בדרך כלל מדובר בהופעה של כאב חד, לרוב קבוע, המלווה בבחילות בהקאות ובסימנים של גירוי הצפק הבטני. אך להסתמנות הקלינית של תסביב שחלתי פנים רבות. לעיתים הסיבוב של השחלה אינו מלא והכאב בשל כך נושא אופי גלי עם הקלה בין התקפי הכאב. לעיתים ההסתמנות הקלינית סוערת ולעיתים פחות. הכאב מופיע כתוצאה מחוסר החמצן לרקמת הטפולה ולעיתים, דווקא לאחר שעות רבות, תיתכן הקלה בכאבים לאור נמק בלתי הפיך של רקמת השחלה.
סיבות וגורמי סיכון
ברוב המקרים מדובר בשחלה גדולה אשר מכילה ממצא כמו ציסטה או גידול שחלתי שפיר. שחלה זו, מפאת גודלה ומשקלה, נוטה "ליפול" על צירה ולגרום על ידי כך לתסביב. יש גידולים שפירים מסוימים כמו דרמואיד הגורמים באורח שכיח יותר לתסביב של השחלה. לעיתים מדובר בשחלה גדולה על רקע של טיפולי פריון להשראת ביוץ. יש גם ציסטות מתפקדות המפרישות הורמונים, מופיעות בשחלה ונעלמות עצמונית, אך מפאת גודלן יכולות לגרום לתסביב.
לעיתים רחוקות נגרם תסביב כאשר השחלה רגילה. במקרים נדירים אלו הסיבה לתופעה אינה ברורה, ואחת ההשערות היא שהגורם הוא רפיון של הרצועות השחלתיות או אורכן העולה על התקין.
אבחון ובדיקות
האבחון לא תמיד קל והוא מבוסס בעיקר על ההסתמנות הקלינית. כאשר בנוסף להסתמנות הקלינית מתגלה שהשחלה מוגדלת או מכילה גידול או ציסטה, קביעת האבחון סבירה אף יותר. בדיקה בעל-שמע (האולטרסאונד) יכולה לסייע רבות באישוש תסביב. מעבר לנוכחות של ממצא בשחלה אשר ניתן לראותו בעזרת העל-שמע, יש מדדים נוספים במראה של השחלה אשר משתקפים בבדיקת על-שמע, ואשר יכולים לתמוך באבחון של תסביב. תרומה נוספת, אך שרויה במחלוקת, ניתן להפיק מבדיקה באמצעות מכשירים מתקדמים למדידת זרימת דם (דופלר) בעל-שמע. לעיתים ניתן להדגים חוסר זרימת דם בשחלה שנגרם לה תסביב.
טיפולים ותרופות
אין בתסביב סכנת חיים, אלא סכנה לאובדן השחלה או כל הטפולה. לכן, גישת הטיפול מושפעת מגילה של האישה ומתוכניותיה לגבי הרחבת המשפחה. כך, כאשר מדובר בילדה, נערה או אישה אשר לא השלימה את תוכניות הילודה שלה, הסף להתערבות נמוך על מנת שלא להסתכן באובדן השחלה. כאשר מדובר באישה בוגרת אשר השלימה את תוכניות הילודה שלה, או שהיא קרובה לגיל הבלות, הסף לניתוח גבוה יותר וניתן להמתין כדי לאפשר לכאב לחלוף עצמונית.
הטיפול בתסביב של השחלה הוא בניתוח. הניתוח המקובל כיום מתבצע בגישה לפרוסקופית. בגישה זו מוכנס דרך הטבור מכשיר אופטי בקוטר של 1.5 ס"מ לערך, ובעזרתו ניתן לראות את איברי האגן והבטן. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. בעזרת שני חורים קטנים בשיפולי הבטן ניתן להכניס מכשיר נוסף ולבצע היפוך של השחלה על מנת להחזירה לתנוחה אנטומית תקינה. לרוב, לטפולה בתסביב יש מראה וצבע אופייניים הנגרמים עקב חוסר באספקת חמצן. היא בצקתית, תפוחה ובצבע כחול עד שחור. למרות ששינויי צבע אלו מעלים חשד להיווצרות נמק, מסובבים את הטפולה לעמדתה הרגילה, וזאת לאור יכולתה המרשימה של השחלה להשתקם ולחזור לתפקוד. משך ההתאוששות מהניתוח הוא בדרך כלל קצר. במצבים חריגים, כאשר התסביב נישנה מספר פעמים, שוקלים לעיתים לקבע את השחלה אל דופן האגן.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
