יתר הומוציסטאין

הומוציסטאין היא חומצת אמין הנוצרת כחלק מחילוף החומרים של חומצת אמין אחרת, מתיונין. ריכוזה התקין בדם נע בין 5 עד 15 מיקרומול לליטר, כאשר רמות מוגברות יותר קשורות לפגם גנטי-אנזימי, או לחסר בוויטמינים מקבוצת B. הלקות הנדירה יותר, ידועה כהומוציסטאינומיה, בה רמת הומוציסטאין בדם עולה על 200 מיקרומול לליטר, כיוון שמדובר בפגם חמור באנזים המוביל מהומוציסטאין לחומצת האמין ציסטאין. לקות זו, מתרחשת אחת ל-200 אלף לידות בקירוב, והילדים הלוקים בה, לוקים בפגיעות בשלד, פיגור שכלי קל, פגמים במבנה העין, ובעיקר במחלות בכלי הדם כמו טרשת עורקים הגורמת לתוחלת חיים קצרה.

העניין הקליני הרב מתמקד בעשור האחרון סביב רמות מוגברות באופן מתון יותר של הומוציסטאין, במה שמוגדר כהיפר-הומוציסטאינמיה. מצב זה, בו רמת הומוציסטאין היא מעל 15 מיקרומולר ועלולה אף להגיע ל-100 מיקרומולר קשור בעיקר להיפוך לקוי של הומוציסטאין למתיונין העלול להיגרם משתי סיבות: מוטציה באנזים MTHFR שהיא שכיחה ביותר (בערך ב-16% מהאוכלוסייה), או חסר של שלושה ויטמינים ‎B12, חומצה פולית ו-B6. שלושה ויטמינים מהווים סייעים של שלושה אנזימים המביאים להתמרה של הומוציסטאין לציסטאין או מתיונין. רמה נמוכה של ויטמינים אלה, קשורה אם כן לרמה מוגברת של הומוציסטאין.

מחקרים אפידמיולוגיים רבים, מצביעים על כך שרמה מוגברת של הומוציסטאין קשורה ללקויות של כלי דם. מולקולה זו, בריכוזים גבוהים עלולה להגביר את תהליך יצירת טרשת עורקים, ועלולה להחיש תהליכי קרישה ליצירת פקקת ורידים עמוקים (DVT), וחסימת עורקים היקפיים כמו העורק התרדמני (קָארוטיד) בצוואר שעלולה לגרום לאירוע מוחי. יש דיווחים על היות הומוציסטאין מוגבר גורם סיכון משמעותי לחסימת כלי דם בעין הקשורים לפגיעה קשה בראייה. לאחרונה מתרבות הראיות על קשר בין הומוציסטאין מוגבר ונזק רעלני לתאי עצב, פגיעה קוגניטיבית כגון זו, הנצפית בשיטיון מסוג אלצהיימר וכן לקויות הקשורות למהלך הריון, ולידת תינוקות עם מומים מלידה בגין פגמים של הצינור העצבי. המיתאם המשמעותי ביותר הוא בין רמות מוגברות של הומוציסטאין ומחלות לב לצורותיהן, ובולט הרקע התורשתי במשפחות עתירות חוֹלי בתחום כלי הדם, בהן מתגלים ערכים מוגברים במיוחד של הומוציסטאין, בבני משפחה צעירים שעדיין לא הופיעו בהם תסמינים קליניים. ערכים גבוהים של הומוציסטאין ניתן להפחית באופן יעיל על ידי צריכת ויטמינים מקבוצת B.