דלקת מפרקים של מחלות מעי

דלקת מפרקים עלולה להופיע משנית למחלות שונות בדרכי העיכול. בחלק מהמקרים דלקת המפרקים מופיעה רק לאחר אבחון מחלת המעי, באחרים - במקביל למחלת המעי, ובקרב חלק מהחולים מחלת המפרקים מקדימה את מחלת המעי.

המפרקים העלולים להיפגע מדלקת מסוג זה הם מפרקים היקפיים של הגפיים, מפרקי עמוד השדרה או מפרקי האגן. דלקת מפרקים בעמוד השדרה נקראת ספונדיליטיס וזו במפרקי הכסל והצולב של האגן נקראת סאקרואיליטיס.

דלקת המפרקים עלולה להופיע כמשנית למחלות מעי. מחלות אלו מסווגות לשלוש קבוצות עיקריות:

1. מחלות זיהומיות של המעי
דלקת מפרקים המופיעה בעקבות מחלות זיהומיות של המעי נקראת דלקת מפרקים תגובתית, או ארתריטיס תגובתית (ריאקטיבית). המחוללים האופייניים שגורמים לזיהום במעי אשר מלווה בדלקת מפרקים, כוללים חיידקי שיגלה, סלמונלה, וקמפילובקטר. זיהום המעי מתאפיין על ידי כאב בטן ושלשול שעלולים להימשך מספר ימים.

חלק מהמקרים הידועים של מחלה מסוג זה הופיעו לאחר הרעלת מזון המונית בחיידקים אלו. בדרך כלל מחלת המפרקים מופיעה 4-2 שבועות לאחר תום הזיהום במעי, והיא פוגעת לרוב ב-4-1 מפרקים היקפיים, במיוחד בגפיים התחתונות, כולל ברכיים, קרסוליים ומפרקי כפות רגליים. החולה מתלונן על כאב, על נפיחות ועל הגבלה בתנועת המפרק.

הנפיחות באצבעות הרגליים עלולה להתפשט על כל האצבע. אצבע כזו נקראת "אצבע נקניק". בנוסף תיתכן פגיעה בעמוד השדרה ובמפרקי האגן. הספונדיליטס מתאפיינת בכאב חד בגב תחתון אשר מופיע בעיקר במנוחה ומתמתן לאחר פעילות גופנית. דלקת באזורי חיבור הגידים לעצמות (תהליך שנקרא אנתיזיטיס) אף היא מהווה ביטוי אופייני לתסמונת זו, ומסתמנת בכאב לאורך כף הרגל והעקבים.

דלקת מפרקים תגובתית עלולה לגרום לתופעות חוץ-מפרקיות שונות, כגון: א. נגעים עוריים בכפות הידיים והרגליים. נגעים אלה מורמים, עם כיבים וקשקשת ניכרת ונקראים קיראטודירמה; ב. התעבות ניכרת ועכירות בציפורניים; ג. דלקת באיברי המין הגברי; ד. פגיעה במסתמי לב.

רוב החולים מחלימים מדלקת מפרקים תוך 12-3 חודשים. אצל 15% מהחולים התקפי המחלה נישנים ובקרב 15% מהחולים מהלך המחלה ממושך ונגרם הרס למפרקים.

2. מחלות דלקתיות של המעי
קבוצה זו כוללת את המחלות קרוהן וקוליטיס מכייבת. שתי המחלות מתאפיינות על ידי דלקת של המעי הדק והמעי הגס מסיבה בלתי ידועה. 20%-10% מהחולים באחת ממחלות אלה לוקים בדלקת של מפרקי הידיים והרגליים. היא מופיעה לרוב במקביל לדלקת המעי ובמקרים מסוימים אף מקדימה את דלקת המעי.

דלקת המפרקים פוגעת לרוב בגפיים התחתונות ובעיקר בברכיים, בקרסוליים ובמפרקי כפות הרגליים. הדלקת באותו מפרק נמשכת ממספר ימים עד שבועות. לאחר מכן היא עלולה להופיע במפרק אחר ומכאן כינויה "דלקת נודדת". לאחר טיפול במחלת המעי ונסיגתה גם בדלקת המפרקים חל שיפור. דלקת מפרקים זו בדרך כלל אינה גורמת להרס מפרקים.

10% מקרב החולים שלקו במחלה דלקתית של המעי, לוקים בספונדיליטיס ואחרים בדלקת של מפרקי הכסל והצולב. תסמונת זו דומה במהלכה לדלקת מפרקים מיקשחת (Ankylosing spondylitis) מחלה אחרת אשר פוגעת במפרקים אלו. היא מתאפיינת בכאב ובנוקשות בוקר באגן ובעמוד השדרה. הכאב מופיע בלילה ומוקדם בבוקר, וגורם לחולה לקום ולהסתובב על מנת שתחושת הכאב תוקל או תחלוף.

בחלק מהמקרים דלקת במפרקי האגן ובעמוד השדרה אינה מלווה בביטוי קליני כלשהו. בניגוד לדלקת מפרקים של הגפיים, דלקת של מפרקי עמוד השדרה אינה קשורה בפעילות של מחלת המעי, והיא עלולה להחמיר למרות הטיפול במחלת המעי.

בבדיקות מעבדה ניתן לראות אצל החולים במחלה כזאת עלייה במספר התאים הלבנים ושקיעת דם מוחשת, תופעות המעידות על דלקת פעילה. הטיפול בה כולל טיפול במחלת המעי, טיפול נגד הדלקת בתרופות שאינן סטרואידיות, בסטרואידים, במתוטרקסט ובתרופות אחרות.

3. תסמונת ויפל
מחלה זו היא מחלה נדירה המתאפיינת על ידי חום גבוה, ירידה במשקל, תת-תזונה ושלשול מתמשך. גורם המחלה הוא החיידק טרופירימה וויפילי. חיידק זה גורם לא רק לדלקת המעי, אלא גם לדלקת באיברים אחרים בגוף. אצל חלק מהחולים מתפתחת דלקת מפרקים. הדלקת עלולה להיות התקפית ונודדת או ממושכת. לרוב אינה גורמת להרס המפרק.

החיידק הגורם את המחלה מאותר בביופסיות המותקנות מרקמה העוטפת את המפרק (רקמה סינובית), והטיפול הוא באנטיביוטיקה.

פרופ' מחמוד אבו-שקרה

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007