גידולים אנדוקריניים (Endocrine tumors)

פאוכרומוציטומות הם גידולים של בלוטת האדרנל. מכיוון שבלוטת האדרנל אחראית לייצור הרגיל של אדרנלין, גידול במיקום זה ייצר עודף אדרנלין, אשר ניתן למדוד את רמתו בדם או את רמת תוצרי הפירוק שלו בשתן. אבחנת פיאוכרומוציטומה נעשית לפי בדיקת קטכולאמינים ומטהנפרינים בשתן במהלך 24 שעות. אלו תרכובות שונות של אדרנלין, שהגוף נפטר מהן על ידי הפרשה בשתן. המבחן הזה בודק סוגי אדרנלין שונים (אפינפרין, נוראפינפרין, דופאמין), ואת תוצרי הפירוק שלהם. תוצרי הפירוק העיקריים של אפינפרין ונוראפינפרין בשתן הם המטהנפרינים הנקראים VMA ו- HVA. אנשים בריאים מפרישים מעט מאוד מחומרים אלה. ניתן גם לבדוק קטכולאמינים בדם, אך בדיקה זו פחות רגישה מבדיקת השתן. לא ברור לי אם רמת האדרנלין שמתחת לסף הגילוי הן בדם או בשתן, אך למיטב הבנתי, מדובר על ברמות נמוכות, אשר מחזקות את היות התוצאה של הבדיקה תקינה. יש לציין שהבדיקה צריכה להילקח באופן אופטימלי בעת crisis של הגידול או מייד אחריו, ושהתוצאה אינה תמיד חיובית, ולכן נהוג לבצעה יותר מפעם אחת כאשר יש חשד גבוה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש

מומחה לכירורגיה כללית פתח בחלון חדש

בבדיקת ההדמיה שביצע בעלך יש שני ממצאים עיקריים. האחד הגדלה של קשריות לימפה, תופעה שנקראת גם לימפאדנופתיה. גם הטחול הוא חלק ממערכת הלימפה. השני הוא הגדלה קלה של הלבלב. הסיבות ללימפאדנופתיה הן רבות מאוד, וכוללות מחלות דלקתיות, זיהומיות, גידוליות ועוד. תוכלי למצוא על כך מידע רב בפורטל אינפומד. הממצא השני הוא הגדלת הלבלב, והיא קלה בלבד. הסיבות העיקריות לכך יכולות להיות מצב אנטומי רגיל ותקין, דלקת או גידול. יתכן שיש קשר בין הגדלת הלבלב וקשריות הלימפה (דלקת או גידול), אך יתכן גם שלא. כדי להגיע לאבחנה יש לעשות בדיקות דם מקיפות, וכנראה שתידרש גם ביופסיה מבלוטת לימפה. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש

התרופה Motilium או בשמות נוספים: דומפרידון (domperidone) היא תרופה הניתנת כטיפול לבחילות והקאות. זו אינה תרופה הניתנת בדרך כלל להגברת ייצור החלב. ייצור החלב מתחיל בתקופת ההריון על ידי ההורמון פרולקטין ועולה בצורה משמעותית לאחר הלידה. החלב ממשיך להיווצר כל עוד התינוק או הפעוט ממשיך לינוק. למעשה, כמות החלב המיוצרת תלויה בכמות החלב שצורך התינוק. כאשר מתמעט מספר ההנקות, הפרשת ההורמון פרולקטין פוחתת, לכן ההמלצה לאישה אשר מעוניינת להיניק היא להמשיך בהנקה באופן סדיר ובתדירות גבוהה. שבועות אחדים לאחר הלידה הגוף "לומד" לייצר את כמות החלב הדרושה לתינוק, וייצור החלב מתאזן. כך, ממצב של עודף חלב עובר הגוף לייצר את כמות החלב הדרושה לתינוק. נשים רבות טועות לחשוב בשלב זה כי היעדר גודש או הפסקת הנזילות מלמדות על כך שאינן מייצרות מספיק חלב. זוהי טעות נפוצה שאין לה בסיס. עם זאת, אצלך ישנה הבעיה שהתינוק ירד במשקל. אני ממליצה להמשיך בהנקה, אולם להיות עירנית ולוודא כי החיתולים רטובים (כלומר שהתינוק אינו מיובש) ולחזור ולשקול את התינוק כדי לוודא שהוא במגמת עלייה במשקל. אם התינוק ממשיך לרדת במשקל, יש לפנות בדחיפות לרופא הילדים על מנת לשלול סיבה רפואית לירידה במשקל ולבדוק אם יש מקום לשאוב חלב ולתת לתינוק בבקבוק או להשתמש בתחליפי חלב אם בבקבוק על מנת שתוכלי לעקוב אחר כמות החלב שהוא יונק בכל ארוחה. ראי גם את התשובה הזאת: http://www.infomed.co.il/questions/q_022209_3.asp פתח בחלון חדש

התוצאה מראה ערך גבוה אשר דורש בירור. יש למדוד את רמת הפרולקטין שעתיים לאחר היקיצה בבוקר, ורמה תקינה היא פחות מ-20 מיקרוגרם לליטר. רמה גבוהה של פרולקטין אופיינית למצבי עקה נפשיים, אך יש לשלול גורמים נוספים. תת-פעילות של בלוטת התריס ואי-ספיקה של הכליות יכולים גם הם לגרום לכך. בהיעדר גורם ברור, מומלץ לבצע בדיקת הדמיה של המוח, כגון MRI, על מנת לשלול פרולקטינומה, אדנומה של בלוטת יותרת המוח המפרישה פרולקטין (Prolactin Secreting Pituitary Adenoma). רמת פרולקטין גבוהה מתבטאת בהפרעה בביוץ, הפרעה בפריון והפרשת חלב מהשדיים (גלקטוריאה). התרופות להורדת הרמה הן אגוניסטים לדופאמין (פעילות דופאמינרגית). על תופעות הלוואי של ברומוקריפטין תמצאי מידע באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=64 פתח בחלון חדש

VMA הוא תוצאת פירוק, או מטבוליט, של אפינפרין המופרש בשתן, יחד עם עוד מטבוליטים של הקטכולאמינים. כאשר יש חשד לגידול של בלוטת האדרנל הנקרא פאוכרומוציטומה, גידול של תאי הכרומפין המייצרים ומפרישים את הקטכולאמינים, בודקים את רמת ה- VMA בשתן, מפני שבמצבים אלה רמתו גבוהה בשתן. בכל מרכז רפואי גדול ישנם מומחים בכירורגיה שמיומנים בביצוע ניתוחח הוצאת יותרת בלוטת התריס. אני מציע לך להתייעץ עם רופא המשפחה ועם רופאים אחרים כדי לעשו בחירה מושכלת של המנתח אם תחפצי בניתוח. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד פתח בחלון חדש

כדורי ה- CASODEX וזריקות ה- ZOLADEX הם שני סוגים של טיפולים הורמונליים. כאשר נותנים טיפול הורמונלי בסרטן הערמונית, המטרה היא לדכא את ההשפעה שיש להורמוני המין הגבריים על התפתחות הגידול. ה- ZOLADEX גורם לדיכוי ייצור ה- LH - הורמון המיוצר בבלוטת יותרת המוח ומשפיע על ייצור הורמונים אנדרוגניים באשך. ה- CASODEX שייך לקבוצת האנטיאנדרוגנים, וגורם לחסימה של הקולטנים בגוף אליהם נקשרים הורמוני המין הגבריים - כך שהם אינם יכולים לפעול את פעולתם. לא מפתיע שכל אחד מן הרופאים נתן חוות דעת אחרת, שכן מדובר בנושא שאין בקשר אליו הסכמה: יש הטוענים כי עדיף טיפול משולב (כמו שאתה מקבל) ויש הטוענים כי עדיף לטפל בתרופה אחת בלבד. חלק מן המחקרים מראים ייתרון לטיפול המשולב, בזמן שמחקרים אחרים אינם מראים ייתרון כזה. אם קיים ייתרון בתוחלת החיים, הרי שמדובר ביתרון קטן (1-5%), ואין לשכוח כי לטיפול משולב תופעות לוואי רבות יותר מאשר לטיפול בתרופה אחת בלבד. תוכל להחליט על כך ע"פ רמת תופעות הלוואי מהן אתה סובל עקב שימוש בתרופה. רמת ה- PSA אינה מעידה על מצב הגרורה, אלא על התגובה הכוללת לטיפול ההורמונלי שאתה מקבל. פתח בחלון חדש