טכיקרדיה חדרית

תופעה של 3 פעימות או יותר שמקורן בחדרי הלב, במהירות של מעל 100 לדקה (תמונה 1), מוגדרת כטכיקרדיה חדרית (ט"ח).

ט"ח תיתכן גם בהיעדר מחלת לב, אולם שכיחה יותר בלב חולה. היא עלולה להתהוות כסיבוך מוקדם או מאוחר של אוטם בשריר הלב, במהלך קרדיומיופתיה, במחלה במסתמי הלב, כאשר יש דלקת בלב, מיוקרדיטיס, ולאחר ניתוחי לב. ט"ח תיתכן גם כתוצאה מטיפול בתרופות נוגדות הפרעות קצב, ברמת אשלגן נמוכה בדם, בעת שינוי במצב החומצי/בסיסי בגוף ובהיעדר חמצון תקין. ההסתמנות הקלינית היא בעלת טווח רחב ותלויה במהירות הטכיקרדיה, במחלת הלב הבסיסית ובמצבים רפואיים אחרים. חלק מהחולים הם אי-תסמיניים, אצל חלקם קיימת הסתמנות קלינית קלה, ובאחרים - התעלפות ואף מוות פתאומי.

המנגנון השכיח ביותר לט"ח הוא מנגנון הכניסה מחדש (Reentry), דהיינו, גירוי מחודש של ערוץ הולכה חשמלי כתוצאה מגירוי מתחיל בודד. ט"ח מאובחנת באמצעות רישום אק"ג, באמצעות ניטור הולטר, באמצעות רשם אירועים וכן בבדיקה אלקטרופיזיולוגית.

מסווגים את ט"ח על פי מספר מדדים:
1. על פי משך הטכיקרדיה: א. VT Non-sustained, ט"ח בלתי מתמדת המוגדרת כטכיקרדיה ונמשכת עד 30 שניות; ב. Sustained VT, ט"ח מתמדת הנמשכת מעבר ל-30 שניות.

2. לפי הצורה של מכלול ה-QRS בתרשים האק"ג בעת הטכיקרדיה: א. Mono-morphic VT, ט"ח בעלת צורה אחת בלבד ברישום האק"ג; ב. Polymorphic VT, ט"ח רב-צורתית, 2 או יותר צורות של מכלול QRS ברישום אק"ג.

3. על פי המחלה הבסיסית: א. Ischemic VT, ט"ח כתוצאה מתהליך אסכמי בשריר הלב; ב. Non-ischemic VT, ט"ח שאינה כתוצאה מתהליך איסכמי.

קיימת חפיפה בין הסוגים השונים, לדוגמה:
תיתכן ט"ח מתמדת, איסכמית ורב-צורתית וכן צירופים נוספים אחרים.
Ischemic VT - ט"ח כתוצאה מאיסכמיה - איסכמיה ברמה התאית, משפיעה על פוטנציאל הפעולה, וכן על משך התקופה הרפרקטורית של התאים. בנוסף, בעת אוטם, נוצר מצב של עירוב רקמה בריאה ורקמה צלקתית כתוצאה מהאוטם. שינויים אלו מהווים מצע טוב למנגנון ה-Reentry והתפתחות של ט"ח. הט"ח כתוצאה מאיסכמיה נוטה להופיע יותר כרב-צורתית. הסיכוי לט"ח הוא ביחס ישיר לגודל האוטם. למעשה, התפקוד הסיסטולי של החדר השמאלי הוא המדד המנבא הטוב ביותר למוות פתאומי כתוצאה מהפרעת קצב בקרב חולים אלו.

VT non-ischemic ט"ח שלא כתוצאה מאיסכמיה - קטגוריה זו כוללת טווח רחב של ט"ח:
1. IdiopaticVT, ט"ח אידיופטית, ט"ח המתרחשת בלב בריא וכוללת: א. ט"ח שמקורה במוצא החדר הימני (תמונה 3) RVOT, בדרך כלל ט"ח חד-צורתית עם תבנית של LBBB וציר תחתון ימני. טיפול הבחירה ב-ט"ח זו הוא צריבה באמצעות תדר רדיו במוצא החדר הימני; ב. ט"ח מחוד החדר השמאלי LVOT - בדרך כלל חד-צורתית בתבנית של RBBB וציר עליון. מתאפיינת בתגובה לטיפול בתרופות מקבוצת חוסמי תעלות הסידן כגון וורפמיל (איקקור). ניתן לטפל בה באמצעות צריבה בתדר רדיו.

2. ט"ח תיתכן במחלת שריר הלב המורחב (Dilated cardiomyopathy - DCM) ובמחלת שריר הלב המוגדל (Hypertrophic cardiomyopathy - HCM). א. DCM - קיימת שכיחות גבוהה יותר של ט"ח בקרב חולים אלו, אולם, קשה מאוד לנבא מי מביניהם נמצא בסיכון מוגבר להתהוות הפרעת הקצב; ב. HCM - ט"ח בחולים אלו מופיעה עם התעבות ניכרת של דפנות שריר הלב, עם הסתמנות כהתעלפות. אירועי מוות פתאומי במשפחה והדגמת ט"ח לא מתמדת ברישום הולטר, מרמזים על סיכון מוגבר למוות פתאומי. הטיפול באמצעות אמיודרון הוכח כטיפול יעיל, וכך גם קיצוב דו-לשכתי. נמצא גם שהשתלת דפיברילטור אוטומטי יעילה מאוד לטיפול בחולים אלו.

3. Drug induced VT, ט"ח המושרת על ידי תרופות. תרופות יכולות לגרום לט"ח חד-צורתית או רב-צורתית במיוחד בלב איסכמי ושלאחר אוטם. קבוצות התרופות הבאות עלולות להשרות ט"ח: תרופות נוגדות דיכאון כגון תרופות תלת-ציקליות Tricyclic anti-deppressants, אלכוהול, ניקוטין וקוקאין. תרופות רבות מקבוצת התרופות נוגדות הפרעות קצב אומנם מפחיתות באופן משמעותי את שכיחות הפעימות החדריות המוקדמות, אולם באופן פרדוקסי מגדילות את הסיכוי למוות פתאומי.

4. מצבים אחרים הגורמים לט"ח שאינה מאיסכמיה הם: מחלות דלקתיות של שריר הלב, מחלות זיהומיות של שריר הלב, מחלה במבנה שריר הלב, תסמונת ה-QT המוארך ותסמונת ע"ש ברוגדה.