כף רגל סוכרתית

פגיעה עצבית יכולה להתבטא בתחושות כאב, צריבה או נימול ברגליים, שיכולות להיות קבועות או להופיע מדי פעם, או בעיוות של צורת הרגל. 

פגיעה באספקת הדם יכולה להתבטא גם בשינויים בעור, כמו יובש, קילוף וסדקים.

בכיבים שטחיים ניתן לטפל בעזרת ניקיון והטרייה (הסרת הרקמה המתה), המבוצעים על ידי איש מקצוע - אורטופד כף רגל. במידה ויש גם תהליך זיהומי (פצעים סוכרתיים), ניתן להיעזר במשחה אנטיביוטית. לאחר מכן יש לנקות את הפצע פעמיים ביום ולהחליף חבישה עד להחלמה מלאה. יש להימנע ככל הניתן מדריכה או יצירת לחץ על הכיב ולהרים את הרגל בזמן ישיבה. יש להמשיך ולפנות למעקב של קצב החלמת הכיב מדי שבוע.

כיבים עמוקים יותר, המערבים את השריר או העצמות, דורשים טיפול אינטנסיבי יותר ולרוב מחייבים אשפוז. לעתים יש צורך במתן אנטיביוטיקה דרך הפה או הווריד ואפילו בהטריה בחדר ניתוח. במקרים קיצוניים, כשנוצרת רקמה נמקית ברגל סוכרתית, יש צורך בקטיעה של האזור הנמקי.

כיום, המדענים מפתחים טיפולים חדשניים, הכוללים חבישות סינתטיות שמאיצות את קצב ההחלמה, שימוש בעור שגודל במעבדה, בחומרים המעודדים את תהליך הריפוי הטבעי ומחזקים את תגובת מערכת החיסון לזיהום, גירוי חשמלי ושימוש ברמות חמצן גבוהות.

יש להימנע מביצוע פעילויות המעלות את הסיכון לפציעה ברגליים כמו צעידה יחפים, חימום הרגליים על ידי כרית חימום או מים חמים מדי ובדיקת טמפרטורת המים באמבטיה בעזרת הרגליים. מומלץ לקצוץ ציפורניים בצורת הבוהן ולהימנע מהשארת קצוות חדים.

אין לפוצץ שלפוחיות באופן עצמאי או לנסות לשחרר לבד ציפורן חודרנית. בכל פעילות חודרנית מומלץ לפנות לאיש מקצוע.

יש לשטוף את הרגל במים פושרים וסבון עדין לניקוי כפות הרגליים ולהתבונן בכל משטח הרגל, כולל חלקה הקדמי והאחורי, מדי יום. יש לחפש אחר פגמים, שלפוחיות נפיחות או אדמומיות בעור. במידה ואי אפשר לראות את כל חלקי הרגל, מומלץ להיעזר במראה. לאחר הניקוי, מומלץ לייבש אותן בעדינות ולהשתמש בקרם לחות או תחליב. 

יש לגרוב גרבי כותנה רפויות ולהקפיד על החלפת גרביים ברמה יומית. מומלץ לבחור נעליים במידה שלא לוחצות על הרגליים.
כאשר מחליפים נעליים, יש לעשות זאת בהדרגה ולא בצורה חדה.

כאשר יש עיוותים או כיבים בכף הרגל, מומלץ למצוא נעליים בהתאמה אישית. במקרים קלים, ניתן להסתפק במדרסים או רפידות.