איטמות הוושט

ניתן לאבחן את המום בסקירת מערכות בכ-50% מהמקרים. בכ-60% מהמקרים קיים ריבוי מי שפיר. לאחר הלידה הסימנים לחסימת הוושט יסתמנו באופן מיידי, או לכל המאוחר בתוך שעות ספורות מהלידה. הסימנים הקליניים מקורם בחוסר היכולת של הילוד לבלוע את הרוק ועל כן יש הצטברות של רוק וריר בחלל הפה. הצטברות מוגברת של הריר עלולה לגרום קשיי נשימה, ירידה בריכוז החמצן וכיחלון מסביב לשפתיים. עם הופעת הסימנים הללו יש לשאוב מיידית את ההפרשות מחלל הפה. האבחנה פשוטה ונקבעת, ברגע שמועלה החשד, על ידי החדרת צינורית (זונדה) דרך הפה לתוך הוושט, ובמקרה של איטמות, הצינורית תתקע ולא תצליח לעבור לאורך הוושט. במקרה של ספק, ניתן לבצע צילום רנטגן עם החדרת חומר ניגוד דרך הצינורית, במקרה של איטמות נראה את החומר תקוע בחלק האטום של הוושט.
המום מופיע בכמה צורות: הצורה השכיחה ביותר (כ-85% מהמקרים) היא כאשר החלק העליון של הוושט אטום בקצהו ואילו התחתון מחובר ישירות לקנה הנשימה. שאר הצורות הן נדירות יותר.