הגידול ע"ש פנקוסט

Pancost tumor

המומחים של Infomed מסבירים:

הגידול ע"ש פנקוסט תואר לראשונה על ידי ד"ר הנרי פנקוסט בשנת 1924, כשהופיע אצל ארבעה חולים, ממוקם בחלק העליון של בית החזה.

הישרדות החולים שלקו בגידול ע"ש פנקוסט היא 35% במשך 5 שנים, לאחר טיפול משולב בכימותרפיה ובניתוח, ועד 44% כאשר אין מעורבות של קישריות לימפה מדיאסטינליות.

ד"ר בר אילן
ד"ר מיכאל פאפיאשווילי

הגידול ע"ש פנקוסט תסמינים

ההסתמנות של גידולי פנקוסט (סרטן ריאה) נקבעת על פי ההתפשטות הישירה אל האיברים הסמוכים:
- אל החלק התחתון של המכלול (פלקסוס) העצבי הברכיאלי, ואל העצבים הבין-צלעיים;
- אל העצב סימפתטי וגנגליון סטלטי;
- אל כלי דם תת-בריחיים;
- אל הצלעות העליונות, החוליות ואל עמוד שדרה.

הסימנים הראשונים המעידים על קיומו של הגידול ע"ש פנקוסט הם:
- כאבים מסביב לכתף המקרינים ליד;
- תסמונת ע"ש הורנר;
- ניוון של שרירי היד;
- כאבי גב, כאבי צוואר, כאבים בחזה או אחרים.

המדדים הקובעים את התחזית הם ההתפשטות המקומית של הגידול,
ומעורבות של קישריות לימפה מדיאסטינליות.
אבחון ובדיקות

אבחון הגידול ע"ש פנקוסט ודירוגו מתבצעים בעזרת הבדיקות הבאות:
1. התקנת ביופסיה מהגוש ובדיקה מיקרוסקופית של כיח;
2. צילומי רנטגן של בית החזה;
3. CT של בית החזה ו-MRI;
4. מיפוי עצמות, מיאלוגרפיה של עמוד שדרה;
5. מדיאסטינוסקופיה, ביופסיה של קישריות סקאלניות;
6. ברונכוסקופיה עם אפשרות של התקנת ביופסיה מהסימפונות.
סיבוכים אפשריים

סיבוכים אפשריים בעקבות הניתוח: תמט ריאה (אתלקטזיס), כאבים חזקים, דלף אוויר מהריאה, דלף של נוזל שדרה מחוט השדרה (מלווה, במקרים נדירים, בדלקת מעטפת המוח), פגיעה עצבית (בעיקר בעצב היד), דימום, תסמונת ע"ש הורנר.
טיפולים ותרופות

טיפול בחולים שלקו בגידול ע"ש פנקוסט: בדרך כלל משולב. הטיפול הראשוני כולל סדרה של כימותרפיה והקרנות, ובמקרים מסוימים מחייב ניתוח לשם כריתה מלאה של הגידול.

הוריות נגד ניתוח הן:
- מעורבות רחבה (חלקים עליונים ותחתונים) של המכלול העצבי הברכיאלי;
- מעורבות רחבה של גוף החוליות עם חדירת לתוך חוט השדרה;
- מעורבות קישריות לימפה מדיאסטינליות בצד הנגדי לגידול;
- חסימה של המערכת הוורידית (תסמונת הווריד החלול העליון);
- גרורות או מעורבות של רקמות רכות בצוואר.

הניתוח לכריתת גידולים ע"ש פנקוסט מתבצע על ידי תורקוטומיה אחורית, צדדית או קדמית וכריתה של צלעות עליונות (3-1), ובדרך כלל כריתה של האונה העליונה של הריאה.