התקף חרדה

ממה נגרם התקף חרדה? לא ידוע מה מביא להתפתחות התקף חרדה, אך ישנם גורמים מסוימים שעשויים לתרום להתפתחותו כמו גורמי תורשה, לחץ גדול בחיים, אופי רגיש למצבי לחץ ונטייה למחשבות ורגשות שליליים, וכן שינויים מסוימים בתפקוד של חלקים מסוימים במוח.

ישנם מחקרים אשר מצביעים על כך שעשוי להיות קשר בין התקפי חרדה ומנגנון התגובה הטבעי של הגוף לסכנה. כך לדוגמא, בעת סכנה ממשית הגוף מגיב באופן אינטואיטיבי ע"י הגברת קצב הלב והנשימה, תגובות דומות להתקף חרדה. אך עדיין לא ברור מדוע תסמינים של התקף חרדה קורים ללא כל סכנה ממשית.

גורמי סיכון להתפתחות של התקפי חרדה או הפרעת פאניקה:

• היסטוריה משפחתית של התקפי חרדה או הפרעת פאניקה.

• גורם לחץ משמעותי כמו מוות של אדם קרוב או מחלה קשה.

• אירוע טראומתי כמו תקיפה מינית או תאונה רצינית.

• שינויים גדולים בחיים כמו גירושין או לידה של תינוק. 

• עישון או צריכה מופרזת של קפה.

• היסטוריה של התעללות פיזית או מינית בילדות. 

ע"מ לעזור באבחון הבעיה ולשם הבדלתה ממחלות אפשריות אחרות כמו בעיות בבלוטת התריס, יש צורך בבדיקה גופנית מלאה: בדיקות דם, בדיקת אק"ג ובדיקות נוספות לשלילת מחלות לב, כמו גם הערכה פסיכולוגית.

לא כל אדם אשר חווה התקף חרדה קל או קשה סובל בהכרח מהפרעת פאניקה, אך בכל מקרה, טיפול עשוי להועיל מאחר שהתקפי פאניקה שאינם מטופלים עלולים להחריף ולהתפתח לכדי הפרעת פאניקה.

אמנם התקפי חרדה אינם מסוכנים, אך הם עלולים להחמיר ללא טיפול, ועשויים להיות קשים להתמודדות בלי תמיכה מקצועית. התקפי חרדה חוזרים עשויים להשפיע על כל אספקט בחיים, ועשויים להביא לפחד תמידי מההתקף הבא.

הסיבוכים שעושים לעלות מהתקפי חרדה הם:

• התפתחות של פוביות ספציפיות (פחד מוגזם ובלתי מוסבר ממשהו ספציפי).

• פניות מרובות לקבלת טיפולים רפואיים מחשש למצב הבריאותי.

• הימנעות מאירועים חברתיים.

• דיכאון, הפרעות חרדה ובעיות נפשיות אחרות.

• הגברת הסיכון לאובדנות ומחשבות אובדניות.

• צריכה מופרזת של אלכוהול וסמים.

• בעיות כלכליות.

כמו כן, התסמינים של התקף חרדה עשויים להיות דומים לתסמינים של מצבים קריטיים כמו התקף לב ולכן, במידה ולא ברור מה גורם לתסמינים שחווים, חשוב לקבל הערכה מרופא.

טיפול עשוי להפחית את עוצמת ההתקפים ותדירותם, ולשפר את התפקוד היומיומי. 

הטיפולים העיקרים הם פסיכותרפיה ותרופות, ביחד או לחוד. 

פסיכותרפיה
נחשבת טיפול קו ראשון יעיל, ויכולה לעזור להבין את התקפי החרדה וללמוד איך מתמודדים איתם. הטיפול עשוי לקחת מספר שבועות על מנת להפיק תוצאות, וחודשים עשויים לחלוף עד להפחתה משמעותית בתסמינים. כמו כן, לאחר השלמת הטיפול, יש להמשיך לקבוע מפגשים לשם תחזוקה ומניעת הישנות ההתקפים.

טיפול תרופתי י
כול גם הוא לעזור בהפחתת התסמינים, וישנם מספר תרופות יעילות בהפחת התקפי החרדה, כאשר ניתן להחליף ביניהן בהתאם לצרכים האישיים, החלטת הרופא וההשפעה שלהן.

• (SSRIs (Selective serotonin reuptake inhibitors – תרופות אלו, כגון ציפרלקס, בדרך כלל מומלצות כתרופת קו ראשון להתקפי חרדה.

• (SNRIs (Serotonin and norepinephrine reuptake inhibitors – תרופות שלרוב יוצעו רק כאשר השימוש בתרופות SSRI לא יעיל. 

• בנזודיאזפינים – משמים לטיפול מידי ולטווח קצר, ואינם מומלצים לשימוש בטווח ארוך משום שהם עשויים לגרום לתלות. כמו כן, הם אינם מומלצים לאנשים הסובלים מבעיות של צריכת אלכוהול וסמים.

ברוב הטיפולים התרופתיים לוקח מספר שבועות מתחילת נטילת התרופות ועד שניתן לראות שיפור בתסמינים.

טיפול CBT
CBT, או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא אחת משיטות הפסיכותרפיה הפופולאריות ביותר לטיפול בהתקפי חרדה. [4]  טיפול זה מבוסס על ההנחה כי מחשבותיו, תפיסותיו ורגשותיו של אדם משפיעים על המעשים ועל דפוסי ההתנהגות. טיפול זה מסייע לשנות את מחשבותיו השליליות של אדם ואת ההתנהגויות שליליות. כיום, משמש הטיפול למגוון רחב של מצבים נפשיים, בהם דיכאון, פוביות, PTSD והתמכרויות. [5]
באשר להתקפי חרדה, CBT  מסייע ברכישת מיומנויות שונות שמטרתן למתן את חומרת ההתקף ולסייע למטופל/ת לצלוח אותו, בהן הגבלות קוגניטיביות, טכניקות הרפיה ונשימה.

אין דרך חד משמעית למנוע התקף חרדה, אם כי ניתן לעשות מספר פעולות שעשויות לעזור:

• לקבל טיפול להתקפי חרדה כמה שיותר מוקדם בכדי לנסות למנוע החרפה של המצב.

• לדבוק בתוכנית הטיפולית שנקבע בכדי למנוע הישנות של ההתקפים.

• פעילות גופנית אשר עשויה להגן מפני חרדה .