אלופורינול (Allopurinol) הוא חומר פעיל שנמצא בתרופה אלוריל. אלופורינול שייך למעכבי האנזים קסנתין אוקסידז, אנזים זה אחראי על ייצור חומצה אורית (חומצת שתן) בגוף. רמות גבוהות של חומצה אורית קשורות להתפתחות שיגדון (גאוט/gout), שסיבוכיה כוללים התקפים של דלקת במפרקים והיווצרות אבנים בכליות.
אלופורינול (אלוריל) מתאים גם לאנשים עם תפקוד כליות לקוי או עם נטייה מוגברת לאבנים בכליות, כי הוא אינו מעלה סיכון לאבנים בכליות. בניגוד לתרופות אחרות שמגבירות את הפרשת חומצת השתן בכליות, אלופורינול אינו משפיע על סינון חומצה אורית בכליות, אלא מעכב את הייצור שלה.
יעיל לטיפול ב:
אלופורינול (אלוריל) משמש להורדת הרמות של חומצה אורית בדם ולמניעת שיגדון ומצבים אחרים שקשורים לעודף חומצה אורית בדם. עם זאת, הוא אינו יעיל להקלת הכאב בהתפרצות חריפה של שיגדון.
הנחיות חשובות:
בתקופת הטיפול באלופורינול (אלוריל), רצוי להמעיט בצריכת מזונות עשירים בפורינים ובשתיית משקאות אלכוהוליים, שיכולים להעלות את רמות חומצה אורית בדם. בנוסף, מומלץ להרבות בשתיית נוזלים – 10-12 כוסות לאדם מבוגר ביום, אלא אם רופא הורה אחרת.
רצוי להיזהר בנהיגה, כי השימוש באלופורינול עלול לגרום לסחרחורת או לפגוע בעירנות.
מתי אסור להשתמש בתרופה:
אין להשתמש בתרופות המכילות אלופורינול (Allopurinol) במקרים הבאים:
-אם ידוע על רגישות לחומר הפעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.
-לפעמים אלופורינול עלול להגביר את תסמיני השיגדון, במיוחד בתחילת הטיפול, לכן לא מומלץ להשתמש בו בזמן התקף פעיל מבלי להיוועץ ברופא.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות.
תדירות וזמן נטילה
1-3 פעמים ביום לאחר הארוחות. עם כוס מים.
טווח המינון
מינון ייקבע על ידי הרופא בלבד. מבוגרים: המינון המקובל בדרך כלל הוא 100-800 מ"ג בכל יום. בדרך כלל התחלה במינון נמוך, שיעלה במידת הצורך. ילדים (מתחת לגיל 15): מחושב לפי משקל גוף. המינון המרבי הוא 400 מ"ג ביום.
תחילת ההשפעה
תוך 24-48 שעות. ייתכן שיעברו שבועות אחדים עד שתורגש ההשפעה המלאה של התרופה.
משך ההשפעה
תוך 24-48 שעות. ייתכן שיעברו שבועות אחדים עד שתורגש ההשפעה המלאה של התרופה.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה בזמן קרוב, דלג על המנה ששכחת וקח את המנה הבאה בזמן.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.
מינון עודף
מינון עודף עלול לגרום בחילה, הקאה, סחרחורת, כאב בטן ושלשול. יש ליידע את הרופא.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
אזהרות
תזונה
מומלץ להרבות בשתיית נוזלים, לפחות 2 ליטרים ביום.
נהיגה
התרופה עלולה לגרום לנמנום, סחרחורת או בעיות בקואורדינציה. במקרים אלה, אין לנהוג.
הריון
יש להתייעץ עם רופא טרם נטילת התרופה.
הנקה
מופרש בחלב אם. השימוש לא מומלץ. יש להתייעץ עם הרופא.
תינוקות וילדים
ניתנת לילדים לעיתים נדירות. למעט סוגים מסוימים של סרטן (במיוחד לוקמיה), והפרעות אנזימטיות מסוימות (כגון תסמונת ליש-ניהן). המינון בילדים, מתחת לגיל 15, מחושב לפי משקל גוף. המינון המרבי הוא 400 מ"ג ביום.
קשישים
ייתכן שתידרש הפחתת מינון או נטילת התרופה במרווחי זמן ארוכים יותר .
דווח לרופא במקרה של
מחלת כבד
מחלת כליה
בעיות לב או לחץ דם גבוה ונטילת תרופות
התקף שיגדון פעיל
בעיות בבלוטת התריס
נטילת תרופות אחרות
אלרגיה
אי סבילות לסוכרים מסוימים
מוצא האן סיני, תאילנדי או קוריאני
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
החמורה מכולן היא פריחה אלרגית, עלולה לחייב הפסקת התרופה ומתן טיפול תחליפי.
בנוסף, שכיחות תופעות לוואי של עליה ברמת הורמון בלוטת התריס בדם, פריחה בעור.
תופעות לוואי שאינן שכיחות: בחילה או הקאה, בדיקות תפקודי כבד שאינן תקינות, שלשול.
באופן נדיר: בעיות בכבד, תגובה אלרגיה חמורה הגורמת להתנפחות הפנים או הגרון, תגובה חמורה העלולה לסכן חיים. תיתכן רגישות יתר שסימניה הם קילוף עור, שלפוחיות או כאבים בשפתיים ובפה- מצבים המחייבים הפסקת השימוש ופנייה מיידית לרופא. בשכיחות שאינה ידועה ייתכנו פריחה עורית מגרדת בצבע אדמדם-סגול ו/או קווים דמויי חוטים בצבע לבן-אפור על קרום רירי, דלקת קרום מוח לא זיהומית. התסמינים כוללים צוואר נוקשה, כאב ראש, בחילה, חום או הכרה מעורפלת. יש לפנות מיידית לטיפול רפואי.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח בנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
אספירין, סליצילטים.
תאופילין, משמש לטיפול בבעיות נשימה.
תרופות לטיפול בפרכוסים (אפילפסיה), פניטואין.
וידאראבין, משמש לטיפול בהרפס או באבעבועות רוח.
דידאנוזין, משמש לטיפול בזיהום.
תרופות לדיכוי מערכת החיסון, כמו אזאתיופרין, ציקלוספורין.
תרופות לטיפול בבעיות לב או יתר לחץ דם כגון מעכבי ACE או משתנים.
תרופות אחרות לטיפול בשיגדון, כמו פרובנציד.
אם אלומיניום הידרוקסיד נלקח במקביל, ייתכן כי לאלופורינול תהיה השפעה מוחלשת. יש להמתין לפחות 3 שעות בין נטילת שתי התרופות.
בנטילה של אלופורינול ותרופות ציטוסטטיות, כמו ציקלופוספמיד, דוקסורוביצין, בלאומיצין, פרוקרבזין, אלקיל הלידים, הפרעות במערכת הדם מתרחשות בשכיחות גבוהה יותר מאשר בנטילת כל אחד מהמרכיבים הפעילים בנפרד. לכן יש לבצע ניטור ספירת הדם במרווחי זמן קבועים.
ברזל: אין לקחת תוספות ברזל לתקופה ממושכת יחד עם אלופורינול מכיוון שמלחי ברזל עלולים לשקוע בכבד.
מרקאפטופורין (לטיפול בסרטן הדם) ואזאתיופרין, ציקלוספורין (תרופות לדיכוי מערכת החיסון): יש להימנע משימוש משולב של מקרפטופורין או אזאתיופרין עם אלופורינול. כאשר ניתנים במקביל, אלופורינול מעכב פירוק תרופות אלה, השפעתן תימשך זמן ארוך יותר, ולכן יש להקטין את מינונן.זהו מצב העלול להעלות את הסיכון להפרעות דם חמורות. הרופא ינטר מקרוב ויעקוב אחר ספירת הדם במהלך הטיפול. יש לפנות לרופא אם מופיעים חבורות בלתי-מוסברות, דימום, חום או כאב- גרון.
נוגדי קרישה כמו וארפרין: אלופורינול עלול להגביר את השפעתם.
משתני תיאזיד או מעכבי ACE (לטיפול בבעיות לב או ביתר לחץ דם): תרופות אלה עלולות להפחית השפעת אלופורינול על ידי בלימת הפרשת חומצת שתן.
כלורפרופאמיד (לטיפול בסוכרת): תיתכן השפעה מוגברת על רמת הסוכר בדם.
אמפיצילין, אמוקסיצילין (אנטיביוטיקות): הניתנים עם אלופורינול- סיכון יתר לפריחות עור.
השפעת שימוש ממושך
מלבד הגברת הסיכון לשיגדון בשבועות או בחודשים הראשונים, לא צפויות כל בעיות. ניטור: בדרך כלל מבצעים בדיקות תקופתיות של רמת חומצת שתן בדם.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
"ד"ר זינגר אדם נעים וקשוב עם השאלות הנכונות שהוא שאל, מיד עלה על הבעיה. הסביר ונתן טיפול מתאים. התרשמתי שהוא מאוד מקצועי. חשוב לציין שזו הפעם השניה שביקרתי אצלו בשביל שני דברים שונים וגם במקרה הקודם הוא היה מאוד קשוב מקצועי ונעים"
שאלה: בתי, בת 17, סובלת זה זמן רב מכאבים במרפק. אחרי ביקורים רבים אצל רופאים הוחלט לבצע בדיקת מיפוי עצמות. בתי חוששת מהזריקה ומהצילום לאחר מכן. האם הזריקה כואבת והם יש סיכון בביצוע המיפוי?
תשובה: בבדיקת מיפוי עצמות מוזרק חומר אל תוך הווריד, זוהי זריקה רגילה, כמו לקיחת דם, שאכן מעט כואבת אבל אינה נוראה. בזריקה מוכנס vein-line, צינור תוך-ורידי דקיק שממנו מוזרק חומר הניגוד. לאחר הכנסת הצינורית יוצאת המחט, ולכן זה לא אמור לכאוב. כמות החומר הרדיואקטיבי המוזרק בבדיקה זו קטנה ביותר, ולכן התהליך אינו כרוך בסיכונים. יכול להתפתח שטף דם תת-עורי באזור לקיחת הדם, אך זהו דבר שחולף, וניתן לשים קרח על האיזור כדי לזרז את ההחלמה. מידע נוסף לגבי הבדיקה ותוצאותיה תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=258
שאלה: אני בחורה בת 22, בריאה, אני משתמשת במשך החודשיים האחרונים בגלולות למניעת הריון (יסמין) וקורה לי משהו קצת מוזר. אחרי שאני והחבר שלי מקיימים יחסים, אני ממש מיובשת (צמאה). אני יודעת שיש לזה קשר לגלולות / ליחסי המין, משום שאני שותה המון במשך היום. אשמח אם תעזרו לי.
תשובה: אני לא מכירה קשר ישיר בין גלולות למניעת הריון או יחסי מין לצמא מוגבר.
שאלה: מידע אודות התרופה טריבמין ורמות הומוציסטאין ברצוני לקבל מידע אודות התרופה טריבמין, וכן על בדיקת רמות הומוציסטאין. האם ישנן תרופות אחרות אשר יכולות לעזור למי שיש רמה גבוהה של הומוציסטאין, ובאילו רמות כדאי לקחת אספירין?
תשובה: הומוציסטאין היא חומצת אמינו המיוצרת כתוצאה משבירה של חומצת אמינו חיונית לגוף בשם מתיונין, שאותה אנו מקבלים לרוב מאכילת בשר. רמות גבוהות של הומוציסטאין קשורות בפגיעה בכלי הדם, דבר שמגביר את הסיכון למחלות לב, להתקפי לב, ולשבץ מוחי. עדיין לא ידוע האם רמות גבוהות של הומוציסטאין הן אלו שגורמות לבעיות אלו, או שהן קשורות להן באופן אחר. ניתן לשמור על רמות תקינות של הומוציסטאין בעזרת הויטמינים: B12
שאלה: ע"פ שאלות ותשובות שקראתי באתר, הבנתי כי השימוש בסרוקסאט (לטיפול בחרדות) לא מומלץ במהלך הריון. מה לגבי רסיטל ופקסט, או האם קיימות תרופות אחרות שלא מהוות סכנה לעובר או לאם.
תשובה: כל התרופות המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין חוצות את השליה, ולכן אינן מומלצות במהלך ההריון, אך אם אין דרך אחרת לא תרופתית לעזור לאשה, יש להן תועלת מרובה והן כן ניתנות במהלך ההריון. בעבר היו מחקרים שהראו תמותה מוגברת בעוברי חולדות שצרכו פרוזק בהריון, אך המחקרים שנעשו על בני אדם מעודדים, ובהם לא דווח על פגמים גנטיים ביילודים של אימהות שנטלו את התרופות הללו בהריון. כמו כן לא דווח על הפלות או על בעיות בהתפתחות הילדים בשנים הראשונות. בסך הכל כל התרופות מקבוצה זו נחשבות בטוחות לשימוש בהריון, אך אין די מידע לגבי כך מבחינת מספר המחקרים שנעשו ואין מידע לאורך זמן.