איטראקונאזול

תזונה

יש ליטול כמוסות עם האוכל. באנשים עם חומציות מופחתת בקיבה (למשל, הנוטלים סותרי חומצה באופן קבוע), ספיגת התרופה מוגברת ע"י אוכל ושתיית קולה.
תמיסה לשתיה יש ליטול רק על קיבה ריקה - שעה לפני האוכל או שעתיים אחרי. יש להימנע משתיית מיץ אשכוליות במהלך הטיפול.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש בהריון, אלא בהוראת רופא וכשמדובר במצב מסכן חיים.  יש להשתמש באמצעי מניעה בזמן הטיפול ועד להופעת הווסת השנייה לאחר סיום הטיפול.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• בעיות לב, כולל אי ספיקת לב
• ציסטיק פיברוזיס
• בעיות בכליות
• איידס, מערכת חיסון שאינה מתפקדת באופן תקין
• נטילת תרופות אחרות
• אי סבילות לסוכרים מסוימים

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

התרופה נסבלת היטב על ידי רוב החולים. תופעות הלוואי השכיחות הן כאב בטן, בחילה, כאב ראש.  פריחה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר במדוכאי חיסון. לעתים נדירות עלול להתרחש נזק רציני בכבד. תופעות לוואי שאינן שכיחות: שלשולים, עצירות, קשיי עיכול, הקאות, עלייה באנזימי כבד,  הפרעות נשימה, הצטננות, סחרחורת, שיעול, פריחה וגרד, הפרעות במחזור.

הפרעות זקפה, הפרעות במתן שתן, הפרעות שמיעה או תופעות עוריות, נשירת שיער- הן נדירות.

תופעות לוואי נוספות: קושי בדיבור, סחרחורת, בלבול, ישנוניות, עייפות, כאבי מפרקים, כאבי שרירים, כאב , כאב בחזה, חום, צמרמורות, הזעה מוגברת, אי ספיקת כליות, עלייה בקצב הלב, עליית לחץ הדם, ירידה בלחץ הדם, שינויים בתוצאות בדיקות מעבדה, בדם ובשתן.
בשכיחות לא ידועה ייתכנו סימני עלייה בהורמון אלדוסטרון (כמו עליית לחץ דם או רמות נמוכות של אשלגן בדם), אפילו אם רמת האלדוסטרון בדם תקינה או נמוכה.
הפסקת התרופה ופנייה מיידית לרופא, נדרשת במצבים הבאים: קשיי נשימה, נפיחות בפנים, פריחה, גירוד (בכל הגוף) או בעיית עור חריפה, שלפוחיות.

חוסר תיאבון חמור, בחילות, הקאות, עייפות חריגה, כאבי בטן, שתן כהה באופן חריג או צואה בהירה- סימנים היכולים להעיד על בעיות כבד חמורות.

יש לפנות לרופא גם במקרים הבאים: סימנים הדומים לאי ספיקת לב- כמו קוצר נשימה, עליה בלתי צפויה במשקל, נפיחות ברגלים, עייפות חריגה. תחושת עקצוץ, רגישות לאור, חוסר תחושה או חולשה בגפיים, ראייה מעורפלת או כפולה, צלצולים באזנים, אובדן שליטה על מתן שתן. כאב חמור בבטן העליונה, בדרך כלל מלווה בבחילה והקאה כתוצאה מדלקת בלבלב (פנקראטיטיס).
חומרי עזר המצויים בתמיסה עשויים לגרום להמלצת רופא לביצוע בדיקות נוספות (בשל פרופילן גליקול), יתכנו בעיות עיכול כמו שלשול (בשל ציקלודקסרין), או ללא השפעה ניכרת (בשל אתנול המצוי בכמות קטנה).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

הערה כללית: איטראקונאזול מעכב את האנזים בכבד המפרק תרופות רבות ולכן תרופה זו עשויה ליצור קשרי גומלין שליליים עם תרופות רבות. יש להיוועץ ברופא לפני נטילת כל תרופה חדשה. כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.

אין להשתמש בתרופות הבאות בשילוב עם איטראקונאזול, וכן שבועיים לאחר הפסקת הטיפול בו:

תרופות המשמשות לטיפול בבעיות בלב, בדם או במחזור הדם: אליסקירן, אפלרנון, לרקאנידיפין או ניזולדיפין- ללחץ דם גבוה. בפרידיל, איבאברדין או רנולאזין- לתעוקת חזה. דביגטרן או טיקגרלור- נוגדות קרישת דם. דיסופירמיד, דופטיליד, דרונדארון או קינידין- לאי סדירות בקצב הלב. לומיטאפיד, לובסטטין או סימבסטטין- להורדת כולסטרול. סילדנפיל- ליתר לחץ דם ריאתי עורקי.
תרופות לטיפול בבעיות בבטן או בעצירות: סיזאפריד- לכאבי בטן. דומפרידון- לבחילות או הקאות. נאלוקסגול- לעצירות הנגרמת מנטילת משככי כאבים אופיואידים.

תרופות לטיפול בכאבי ראש, בבעיות שינה או בעיות נפשיות: דיהידרוארגוטמין או ארגוטמין- אלקלואידים של ארגוט המשמשים לטיפול בכאבי ראש ממיגרנה. מידאזולם, במתן דרך הפה, או טריאזולם- להרגעה או להשראת שינה. לוראזידון, פימוזיד, קואטיאפין או סרטינדול- לסכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית או לבעיות נפשיות אחרות.

תרופות לטיפול בבעיות במתן שתן: דאריפנאסין- לדליפת שתן. פסוטרודין, סוליפנסין- לפעילות יתר של שלפוחית השתן, כאשר משמשות בחולים עם בעיות מסוימות בכליות או בכבד.

תרופות לטיפול באלרגיות: אסטמיזול, מיזולסטין או טרפנאדין.

תרופות לטפול בבעיות זקפה ושפיכה: וארדנאפיל- לבעיות זקפה, מעל גיל 75. אבאנאפיל- לבעיות זקפה, דאפוקסטין- לשפיכה מוקדמת.

תרופות אחרות: קולכיצין (משמשת למשל לשיגדון) כאשר משמשת במטופלים עם בעיות בכליות או בכבד; ארגומטרין (ארגונובין) או מתילארגומטרין (מתילארגונובין ) - המשמשים לאחר לידה; אליגלוסטאט (למחלת גושה) כאשר משתמשים בהם מטופלים שגופם לא יכול לפרק תרופות מסוימות,; הלופנטרין (למלריה), אירינוטקאן (לסרטן), מובוסרטיב, איסבוקונאזול (לזיהומים פטרייתיים), אומביטאסביר / פריטאפרביר / ריטונאביר עם או ללא דאסאבוביר (לטיפול בהפאטיטיס .(C ונטוקלקס (לטיפול בלוקמיה לימפוציטית כרונית) בתחילת טיפול או בעליית מינון.

טרפנאדין, אסטמיזול, ציזאפריד, טריאזולאם, מידאזולאם, ציקלוספורין, דיגוקסין, בנזודיאזפינים, חוסמי תעלות סידן, תרופות כמותרפיות שונות. איטראקונאזול עשוי להעלות את רמתם בדם עד לרמה מסוכנת. יש להימנע משילוב זה. 

פניטואין, ריפאמפין, איזוניאזיד, חוסמי 2H: מורידים ריכוז איטראקונאזול בדם. 

תרופות לטיפול בסוכרת: איטראקונאזול עלול להוריד ריכוז התרופה בדם ולהביא להיפרגליקמיה. יש לעקוב אחר ריכוז הגלוקוז בדם. 

כינידין: דווח ע,ל ירידה בשמיעה.

יש להימנע משתיית מיץ אשכוליות - מפחית את הספיגה של התרופה.

הידרוכלורותיאזין- מעלה רמות איטראקונאזול

סותרי חומצה: פוגעים בספיגה של איטראקונאזול ומפחיתים מיעילותו. יש ליטול תכשירים אלה   לפחות שעתיים אחרי מתן איטראקונזול
בשילוב עם תרופות מקבוצות הבאות- מקרולידים (למשל אריתרומיצין) ,קווינולונים, תרופות אנטיפסיכוטיות, נוגדי דיכאון טריציקליים (למשל אלטרול), תרופות אנטיאריטמיות יש להימנע משילוב ביחד. 

רשימה זו אינה מלאה, ולכן יש לעדכן רופא באשר לשימוש בכל תרופה אחרת! לתרופות רבות מתחומי טיפול רבים הסבירות לתופעות לוואי עלולה לעלות, או שיהיה צורך לשנות ולהתאים מינונים, של תרופה זו או של האחרת. ייתכן ולא תתאפשר נטילה משולבת, או בטווח של שבועיים מהפסקת הטיפול באיטראקונאזול.

השפעת שימוש ממושך

יש לבצע בדיקות דם לבדיקת תפקודי הכבד.