מיטומיצין, הינה תרופה כמותרפית-אנטיביוטית המשתייכת למשפחת המיטומיצינים - משפחה של חומרים כימיים המופקים מהחיידק Streptomyces lavendulae. בהזרקה תוך-ורידית, מיטומיצין משמשת לטיפול בסרטן דרכי השתן העליונות מסוג LG-UTUC. שימושים קיימים נוספים (אינם רשומים בהתויית התרופה ג'למייטו): סרטן מסוג אדנוקרצינומה במערכת הגסטרו כמו קיבה, לבלב, מעי, רקטום, , סרטן שד וגרורותיהם. מניעת חזרת סרטן שלפוחית. כמו כן קיימים שימושים נוספים שאינם רשומים בהתוויות התכשירים- טיפול בסרטן צוואר הרחם, סרטן ראש צוואר, סרטן כבד, סרטן ריאות. מיטומיצין משמשת כאנטיביוטיקה בניתוחי עיניים וכמדכאת צמיחה חוזרת של הלחמית לאחר טיפול ניתוחי בפטריגיום. מיטומיצין פועלת באמצעות גרימת נזק לחומר הגנטי של התאים הסרטניים וכך מונעת את צמיחתם והתרבותם וכתוצאה גורמת למותם. תופעות הלוואי הנפוצות של מיטומיצין כוללות: נשירת שיער, איבוד התיאבון, בחילה והקאה. כמו כן, בדומה לתרופות אחרות נוגדות סרטן, מיטומיצין גורמת לדיכוי יצירת תאי הדם השונים במוח העצם, הגורר בעקבותיו אנמיהונטייה מוגברת לזיהומים ולדימום לא תקין.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
תוך ורידי, תוך עורקי, לתוך שלפוחית.
תדירות וזמן נטילה
משתנה בהתאם לסוג הסרטן, ולמצב, וכן לצורת המתן. ממוצע מנה לקורס טיפולי נע בין 10-15 מ"ג/מטר בריבוע. הפסקה בין הקורסים הטיפוליים היא 4-8 שבועות. טיפול במחלת הסרטן בשלפוחית ניתן פעם בשבוע, למשך שישה שבועות, בהתאם להחלטת הרופא.
טווח המינון
מנה כללית לכל היותר 80 מ"ג/ מטר בריבוע. מנות העשויות לגדול בהתאם להתקדמות הטיפול ולסבילות אליו.
תחילת ההשפעה
השפעה מלאה של התרופה מתקבלת תוך 3 שבועות מהמתן.
משך ההשפעה
השפעה מלאה של התרופה מתקבלת תוך 3 שבועות מהמתן.
מנה שנשכחה
לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים.
הפסקת התרופה
הפסקת התרופה תיעשה לפי החלטת הרופא המטפל .
מינון עודף
לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים. יש לנטר בקפידה תפקוד כלייתי וספירת דם
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
נהיגה
ייתכנו בחילות והקאות לאחר השימוש בתרופה. יש להתחשב בכך בנהיגה.
הריון
אין להשתמש. נשים המטופלות במיטומיצין ובגיל פיריון- יש להשתמש באמצעי מניעה במהלך הטיפול ובמשך 6 חודשים לאחר סיומו. גברים המטופלים במיטומיצין- מומלץ להשתמש באמצעי מניעה במהלך הטיפול ובמשך 3 חודשים לאחר סיומו. מומלץ לשקול שימור זרע טרם הטיפול.
הנקה
מיעוט נתונים. מיטומיצין מופרש בחלב אם. יש להפסיק להיניק לפני תחילת הטיפול.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים.
קשישים
לא ידוע על שינויים בתגובה לטיפול.
ניתוח והרדמה כללית
יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.
דווח לרופא במקרה של
טרומבוציטופניה
ספירת דם נמוכה
דימום
הפרעות בקרישת הדם
זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס
הפרעות נשימה
דיכוי מוח עצם בעבר
תפקוד כליתי לקוי
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות הלוואי משתנות בהתאם לצורת המתן של התרופה. תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: נשירת שיער, איבוד התיאבון, בחילה והקאה, שלשולים. תופעות חמורות נוספות כוללות: כאב בחזה, השתנה מועטה, סחרחורת, שיעול יבש, סימני זיהום (חום, צמרמורת וכאב גרון), קשיי נשימה ודימומים לא תקינים. עלייה באנזימי כבד, כשל כלייתי. תופעות עוריות, פריחה, אדמומיות.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
חיסונים חיים: אין לתת לחולים המקבלים תרופות נוגדות סרטן. תרופות אלו מחלישות את מערכת החיסון וייתכן זיהום לאחר חיסון של נגיף חי.
תרופות המדכאות את מוח העצם, קרינה: עלולים להגביר את רעילות מיטומיצין. יש צורך להוריד את מינון אחת מהתרופות.
נוגדי קרישה, תרופות ממשפחת NSAID, מעכבי טסיות: תרופות אלו עלולות להגביר את הסיכון לדימומים. פניטואין- ספיגתו פוחתת. סיכון לעלייה ברעילות החומר הציטוטוקסי, הפחתה ביעילות הטיפול.
תרופות המעודדות צמיחת תאי דם, כגון: GCSF, GMCSF, פילגראסטים: אין להשתמש בתרופות אלו 24 שעות לפני ו- 24 שעות אחרי תחילת הטיפול הציטוטוקסי.
השפעת שימוש ממושך
במהלך הטיפול יש לבצע בדיקות של תפקודי כליות וספירת דם כללית.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלה: אני בן 59. בבדיקת ציסטוסקופיה אלה היו הממצאים: "מעל פיה שמאלית גידול פפילרי כ-1.5 ס"מ על גבעול צר". מה זה אומר?
תשובה: תוצאות הציסטוסקופיה מעידות כי נראה ממצא החשוד כגידול בדרכי השתן. השלב הבא הוא כריתת הממצא ושליחתו לבדיקה פתולוגית כדי לברר את טיבו. על סמך תשובות הבדיקה הפתולוגית ולפי מה שימצליץ רופא אורולוג יהיה עליך להמשיך במעקב, לבצע בדיקת הדמייה נוספת, כגון בדיקת CT של הבטן, ולקבל טיפול לפי הצורך. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
שאלה: אמי, בת 88, היתה בריאה לגמרי עד גיל 85. אז החלה להתקשות בנשימה ואובחן אצלה פיברוזיס ריאתי. היא היתה עצמאית בכל, עד שלפני חודש הוחמר המצב, ועכשיו היא צמודה לחמצן 24 שעות ולקורטיזון. אחרי הליכה של 3-2 מטר הסטורציה צונחת ל-80 בליווי שיעול יבש. היא מאד חלשה, וכל פעולה (אכילה, שירותים) מתישה אותה. היא עם טיפול צמוד בבית. 3 רופאים אמרו שאין מה לעשות לשיפור המצב. מה יהיה התהליך בין המצב הנוכחי לבין המוות הגואל? אימי, אני ואחי מתנגדים להנשמה ולהחזקה בחיים במכונה שאינה אלא עינוי ונגד הטבע בגיל 88.
תשובה: שאלתך מורכבת, ולצערי אין לי מידע מספק על מצבה הבריאותי הכללי, כגון מחלות לב, סוכרת ועוד. מכיוון שהיא כבר סובלת מבעיות נשימה קשות ונזקקת לחמצן באופן קבוע, יתכן שביום מן הימים היא אכן תצטרך החייאה. אם היא מבינה את מצבה וכשירה להחליט החלטות, ובוחרת בעצמה שאינה רוצה בהחייאה כאשר תגיע לצומת דרכים זה, היא חייבת לחתום מבעוד מועד על טופס שנקרא DNR (Do Not Resuscitate)
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ג'למייטו JELMYTO
מיטוצין MITOCIN DEXCEL
ביופסיה 
פנאזופירידין (סדורל) 
