פרדניזון (לודוטרה)

תשובה: במקרים רבים, וריקוצלה משפיעה על פוריות הגבר. מכיוון שאתם מנסים כבר קרוב לשנה להיכנס להריון, אני ממליצה לכם לפנות לגינקולוג שמומחה לבעיות פוריות ולהתייעץ איתו על הצעד הבא. לגבי הגוש באשך - אם האורולוג אמר שזה לא נראה פתולוגי, הייתי נוטה לסמוך עליו, למרות שבשביל השקט שלכם ניתן גם לבקש בדיקת אולטרסאונד לאשך ולבדוק מה מרקם הגוש. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: לא ניתן לתת תשובה פשוטה על שאלה מורכבת זו. במחקר המקורי נכללו נשים עד גיל 26 שהיו להם לא יותר מארבעה "שותפי מין" בחייהן. לא נבדק שיעור הנשאות בנשים שהיו להן 13 שותפים שונים, ולכן לא ניתן לתת תשובה על סמך מחקר. יש חשיבות, למשל, למי מן הגברים שקיימת אתם יחסי מין היית השותפה היחידה או הראשונה. "תופעת הלוואי" העיקרית של החיסון היא עלותו הכספית. הוא מגן מפני מארבעה זנים, ואולי אף נותן הגנה מסויימת מזנים נוספים של הנגיף. גם אם נדבקת בזן אחד, את לא מוגנת מזנים אחרים, ולכן, אם הממון מצוי בידך, נראה לי שכדאי לקחת את החיסון. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה: נשירת שיער עלולה להיגרם מסיבות רבות: ישנה צורה של נשירת שיער כללית שעשויה להופיע 2-3 חודשים לאחר מחלה או מצב תעוקה קיצוני של הגוף, דוגמת חום ממושך, ניתוח גדול, מחלה זיהומית קשה, או שינוי הורמונלי קיצוני (כמו לאחר לידה). נשירה עלולה להיות תופעת לוואי של תרופות מסוימות כמו ליתיום, חוסמי בטא, הפארין, קומדין וטיפולים כימותרפיים. היא עשויה להיות תסמין של מחלות מסוימות, כמו חוסר איזון בלוטת התריס וזאבת, ושל חסרים בתזונה של חלבונים, אבץ, ברזל וויטמינים מסוג B, ולקרות לאחר ירידה קיצונית במשקל. הקרחה פתאומית בצורת טלאים עם קשקשת יכולה להיות תוצאה של זיהום הקרקפת בפטריה, או לנבוע כתוצאה מטראומה לשיער עצמו, כמו משיכה חזקה, חימום וחשיפה לחומרים כימיים בצביעה וחמצון השיער. הסיבה השכיחה ביותר לנשירת שיער היא התקרחות בתבנית זכרית: באזור המצח הקדמי, הצדעיים וכיפת הראש, האופיינית לגברים ומתחילה בד"כ בגילאי 20-30 שנה. התקרחות מסוג זה נקראת גם אלופציה אנדרו-גנטית. היא אינה מוגדרת כמחלה, אלא כמצב טבעי הנגרם משילוב של נטייה תורשתית להתקרחות, רמת ההורמונים הגבריים, ועלייה בגיל. בדומה תיתכן התקרחות נשית בתבנית שונה במקצת, המערבת את כל הראש למעט אזור המצח, והיא מופיעה יותר עם תום גיל הפוריות. באופן רגיל כל אדם מאבד כ 50-100 שערות ביום. כאשר ישנו מצב של נשירת שיער מספר זה עולה בעשרות מונים. על מנת לטפל בבעיה, ראשית עליך לפנות לרופא. הרופא יאבחן את סוג נשירת השיער על פי ההיסטוריה הרפואית שלך, תרופות ,שאת/ה נוטל/ת תזונתך ובדיקתך הגופנית. סוגים מסוימים של נשירת שיער ניתנים לטיפול בהתאם לגורם: נשירה כתוצאה מחסר תזונתי תיפתר ע"י תזונה נכונה, נשירה שהיא תופעת לוואי של תרופות תיפתר ע"י החלפת תרופות אלה באחרות, נשירה כתוצאה ממחלה או מצב רפואי מסוים תיפתר ע"י טיפול במחלה זו (לדוגמה: איזון בלוטת התריס). בנשירה מאוחרת כתוצאה מעקה (סטרס) של הגוף לא מטפלים, והשיער מתחדש בד"כ כעבור מספר חודשים. כאשר מדובר בהתקרחות על רקע תורשתי / הורמונלי, ניתן לנקוט מספר צעדים. ראשית, ישנם גברים ונשים רבים הסובלים מאובדן שיער על רקע זה ומשלימים עם מראה זה, אינם נזקקים לטיפול ושמחים בחלקם. לאלה שרוצים בטיפול קיימות מספר אפשרויות טיפוליות: טיפול תרופתי וטיפול ניתוחי. קיימות רק שתי תרופות שהוכחו כיעילות במחקרים רפואיים מבוקרים: 1. מינוקסידיל - קרם בריכוז 5% לשימוש חיצוני בלבד שיש למרוח פעמיים ביום על הקרקפת. תוך 4-8 חודשים 30% מהמטופלים מצמיחים שערות חדשות. שיעור ההצלחה עולה כשמדובר באדם צעיר שלא עבר זמן רב מאז תחילת ההתקרחות. טיפול במינוקסידיל בנשים נושא שיעור הצלחה דומה. הבעיה העיקרית בתרופה היא שיש להמשיך בטיפול כל החיים והפסקתה תגרום לאיבוד כל השיער שצמח. 2. פינאסטריד - תרופה לגברים בלבד שניתנת דרך הפה פעם ביום. שיעור הצלחתה במניעת נשירה גבוה אך עלולות להיות לה תופעות לוואי של קושי בתפקוד מיני. גם תרופה זו יעילה רק כל עוד לוקחים אותה. 3. גלולות הורמונליות - בנשים בלבד עשויות לעזור. מבחינת טכניקות ניתוחיות: ראשית, שתלי שיער: השתלים הינם קווצות שיער קטנות המועברות מאזור עם שיער (למשל חלקו האחורי של הראש) לאזור קרח משיער. התוצאה הקוסמטית נאה, אך הטיפול יקר מאוד ואורך זמן רב (דרושים מאות שתלים להשלמת הטיפול שאורך עד שנתיים), שנית, ישנם ניתוחים להסרת אזורי קרקפת קרחים. עליך להתייעץ עם רופא עור או מנתח פלסטי מומחה לפני צעד ניתוחי. למידע נוסף: http://www.aad.org/

תשובה: נאופוגן, או filgrastim, היא תרופה המשרה יצור תאים במוח העצם. מטפלים בה בעיקר כשספירת הנויטרופילים (תאי דם לבנים מסוג מסוים) בדם נמוכה. לא מצאתי שיש בעיה לתת נאופוגן לחולי מיאלומה נפוצה. היוועצי בהמטולוג המטפל, לרופאים כאלה יש ניסיון עשיר עם תרופה זו. אני מצרפת קישור למידע רלוונטי, אך הוא לקוח מהספרות הרפואית ומצריך הבנה רפואית. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10438709