טסטוסטרון

אופן נטילת התרופה

תדירות וזמן נטילה

טווח המינון

משתנה לפי צורת הלקיחה.

בהזרקה- קיימים מספר משטרי מינון. הגיל הכרונולוגי וגיל העצמות ילקחו בחשבון כאשר הרופא יקבע את משטרי המינון, הן ההתחלתי והן מינון התחזוקה.

תחילת ההשפעה

משך ההשפעה

מנה שנשכחה

הפסקת התרופה

מינון עודף

מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא. 

אחסון

תזונה

אלכוהול

נהיגה

הריון

לא ניתן (X)

נשים בהיריון צריכות להימנע ממגע כלשהו עם אזורי המריחה של הג'ל.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד או כליה
• מחלת לב
• מיגרנה
• דום נשימה בשינה
• יתר לחץ דם
• קשיי השתנה
• סוכרת
• אפילפסיה (כפיון)
• סרטן המשפיע על העצמות
• נטילת תרופות אחרות
• בעיות בקרישת הדם (תרומבופיליה) , הפרעות דימום (המופיליה)
• נטייה משפחתית לקריש דם בגיל צעיר

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

רוב תופעות הלוואי הקשות יותר מופיעות רק בטיפול ממושך בטסטוסטרון וניתן להקל עליהן על ידי הפחתת המינון. תופעות לוואי אלה עשויות לכלול קשיים בהשתנה וזקפה מוגזמת בקרב גברים וצמיחת שיער מוגברת,עוינות, תוקפנות, שינויים בקול והגדלת הדגדגן בקרב נשים.

תופעות לוואי נוספות הינן כאבי ראש, בחילות והקאות, שלשול, שינויים בחשק המיני, כאבים בעצמות, אגירת נוזלים, שיעור יתר, התקרחות גברית, אקנה, הפרעות במאזן אלקטרוליטים בדם, התפתחות מינית מוקדמת, סגירה מוקדמת של פלטת הצמיחה בעצמות בקרב מתבגרים ודיכוי יצירה של תאי הזרע.(מצב הפיך).

אם טסטוסטרון ניתן בהזרקה, במקרים נדירים הטיפול עלול להוביל לסימנים ותסמינים כגון שיעול, קוצר נשימה, תחושת חולי כללית, חולשה, הזעת יתר, כאבים בחזה, סחרחורת, תחושת נימול , או עילפון. תגובות אלו יכולות להתרחש במהלך או מיד לאחר ההזרקה והנן הפיכות. הטיפול הוא בדרך כלל תמיכתי כגון מתן תוספת חמצן. יש להזריק באיטיות רבה.

תופעות לוואי נוספות שדווחו (בשכיחות לא ידועה): גידולים שפירים וממאירים, הפרעות במערכת העיכול, הפרעות במערכת הדם והלימפה, הפרעות במערכת החיסון, הפרעות בכבד ובדרכי המרה, הפרעות בעור, הפרעות באיזור ההזרקה, הפרעות במערכת השלד והשרירים, הפרעות במערכת העצבים, הפרעות בדרכי הנשימה, הפרעות במערכת הרבייה והשד, הפרעות בחילוף חומרים ובתזונה (במנות גבוהות או בטיפול ארוך טווח).

יש לפנות לרופא באופן מיידי במקרה קריש דם. סימנים אפשריים: נפיחות כואבת ברגל אחת או שינוי פתאומי בצבע העור, למשל הופך חיוור, אדום או  כחול, קוצר נשימה פתאומי, שיעול פתאומי ובלתי מוסבר שעלול  להוביל להוצאת דם, כאבים פתאומיים בחזה, כאב ראש, סחרחורת חמורה, כאבים חזקים בבטן, אובדן ראייה פתאומי.

אין להשתמש לרעה בתרופה זו או בשילוב עם סטרואידים אנדרוגנים אנאבוליים אחרים מכיוון שהדבר טומן בחובו סיכונים בריאותיים חמורים. שימוש לרעה בטסטוסטרון, במיוחד בנטילת יותר מדי מתרופה זו או בשילוב עם סטרואידים אנדרוגנים אנאבוליים אחרים, עלול לגרום לבעיות בריאותיות קשות בלב וכלי הדם (שעלולים להוביל למוות), בריאות הנפש ו/או הכבד. שימוש לרעה בטסטוסטרון עלול לגרום לתלות, ולהביא לתסמיני גמילה כאשר המינון משתנה באופן משמעותי או מופסק באופן מיידי. 

בשימוש בג'ל, אם מופיעות תגובות עור חמורות, יש לבצע הערכה של הטיפול ולהפסיק את הטיפול במידת הצורך.סימנים העלולים לרמוז למינון גבוה מדי: אי שקט, עצבנות, עליה במשקל, זיקפה תכופה או ממושכת. יש לפנות לרופא לצורך התאמת המינון.

טסטוסטרון עלול להיספג אצל אדם אחר בעקבות מגע פיזי קרוב וממושך יחסית עם האזור עליו נמרח הג‘ל, אלא אם כן האזור מכוסה, יש לנהוג בתשומת לב ולהימנע מכך (לבישת בגדים, שטיפת איזור המריחה).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור: 

תרופות לטיפול בעצבנות ובהפרעות שינה (ברביטורטים ומאיצי אנזים אחרים).

תרופות לטיפול בכאב או בדלקת (אוקסיפנבוטאזון)

הורמון ACTH או קורטיקוסטרואידים (משמשים לטיפול במצבים שונים כמו שיגרון, דלקת מפרקים, מצבי אלרגיה ואסטמה): טסטוסטרון עלול להעלות את הסיכון לאצירת מים , בייחוד אם הלב או הכבד אינם פועלים כראוי. 

נוגדי קרישה: טסטוסטרון מגביר את השפעתן של תרופות אלה ויש להתאים את מינונן, ולבצע ניטור קפדני של מצב הקרישה.

תרופות לטיפול בסוכרת: מכיוון שטסטוסטרון מוריד רמת סוכר בדם, ייתכן שיהיה צורך להפחית את מינונן של תרופות אלה. טסטוסטרון עלול להגדיל את ההשפעה של אינסולין.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בתרופה זו עלול לפגום בצמיחה אצל נערים מתבגרים. ניטור: דרושות בדיקות סדירות של השפעות הטיפול עם טסטוסטרון.
לאחר השימוש בחומרים הורמונליים כגון חומרים אנדרוגניים, נצפו מקרים של גידולים שפירים (לא סרטניים) וממאירים (סרטניים) בכבד.

הרופא שלך יבדוק בקביעות את הערמונית שלך ואת השד, במיוחד אם אתה קשיש. יש לבצע בקביעות בדיקות דם. הורמונים זכריים עלולים להגביר את ההתפתחות של סרטן הערמונית והגדלה של בלוטת הערמונית (הגדלה שפירה של הערמונית).