דלג לתוכן

בדיקת די-דימר (D.DIMER)

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה
קרישת הדם היא מנגנון פיזיולוגי שנועד לעצור דימומים ולשחזר את שלמות כלי הדם הפגוע. ברוב המקרים תהליך קרישת הדם מתחיל כתוצאה מפגיעה בדופן כלי דם, מה שמביא לשפעול טסיות הדם - חלקי תאים קטנים המצטברים ביחד ליצור את פקק הטסיות הראשוני באזור הפגיעה. אותן טסיות נקשרות אחת לשנייה באמצעות מולקולה הנקראת פיברין. לאחר עצירת הדימום ותיקון כלי הדם מתרחש תהליך המסת הפקיק, במהלכו מולקולות פיברין מפורקות לחלקי חלבון הנקראים די-דימר (D-dimers). בבדיקה זו ניתן למדוד את ריכוז הדי-דימר בדם כעדות לתהליכי פקקת ותסחיפים[1].

יד אוחזת במבחנה עם דם של בדיקת די-דימר
צילום: shutterstock | Jarun Ontakrai

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשלול אבחנה של פקקת ורידים עמוקה או תסחיף ריאתי. בנוסף, הבדיקה שימושית באבחנה של קרישה תוך-כלית מפושטת (DIC) בשילוב עם בדיקות נוספות[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

פקקת ורידים עמוקה – היווצרות קריש דם באחד מהוורידים העמוקים (בדרך כלל בגפיים התחתונות). מצב זה יכול להיווצר כתוצאה מישיבה או שכיבה ממושכת - במהלך טיסה ארוכה, ניתוח, מחלה או תאונה. מצב זה עלול לפגוע באספקת הדם לרקמות, ולפעמים גם להיפרדות קריש הדם וליצירת תסחיף. פקקת ורידים עשויה להופיע ככאב ונפיחות ברגליים עם שינוי צבע העור, ולעתים ללא תסמינים כלל[3].

תסחיף ריאתי – נגרם לרוב כתוצאה מניתוק פקיק מורידי הרגליים אל זרם הדם. אותו תסחיף חוזר עם הזרימה הוורידית אל הלב ומשם לעורקי הריאות. בהתאם לגודל התסחיף, עלולים להיסתם עורקים שונים בריאות וכך לפגוע באספקת הדם לרקמה ובתהליך חמצון הדם. הביטוי הקליני של תסחיף ריאה הוא מגוון ועשוי לכלול קוצר נשימה, שיעול, כאבים בחזה ולעתים גם מוות. מקרים רבים הם אסימפטומטיים[4].

שבץ מוחי – חסימת אחד מעורקי המוח על ידי תסחיף באופן הדומה לתסחיף ריאתי, אלא במערכת העורקים[5].

קרישה תוך-כלית מפושטת – מצב מסכן חיים בו מערכת הקרישה מופעלת באופן לא מווסת ויוצרת קרישי דם שעלולים לפגוע ברקמות ובאיברים שונים. בשל הצריכה המוגברת של גורמי קרישה וטסיות דם, קיים גם סיכון מוגבר לדימומים[5].
 

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים לאחד מהמצבים המתוארים. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[5].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך זמן קצר[5] [6].

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי[7].

פענוח תוצאות

[2]
ערכי הנורמה
<500 ng/mL
בשל רגישותה הגבוהה של הבדיקה, תוצאה מתחת או בטווח הנורמה שוללת מצב של פקקת או תסחיף.

מעל הנורמה
תוצאה הגבוהה מטווחי הנורמה מעידה על כמות משמעותית של די-דימר בדם. עם זאת, בשל הסגוליות הנמוכה של הבדיקה, תוצאה זו אינה מספיקה על מנת לבסס אבחנה של פקקת ורידים או תסחיף.

ייתכן ריכוז די-דימר מוגבר גם במצבים כגון הריון, מחלת כבד, דלקת, ממאירות, קרישיות יתר ועוד.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
פרופ' אביגדור זליקובסקי
פרופ' אביגדור זליקובסקי כירורגיה
כירורג כלי דם
ד"ר ואלרי דונצ'יק
ד"ר ואלרי דונצ'יק כירורגיה
מומחה כרורגיה כלי דם
ד"ר פרדי אביב
ד"ר פרדי אביב המטולוגיה
המטולוג בכיר במרפאה המטו-אונקולוגית בבית החולים איכילוב

שאלות מתוך פורום כירורגית כלי דם

בניהולו של ד"ר אסף לבנון
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו