קרישת הדם היא מנגנון פיזיולוגי שנועד לעצור דימומים ולשחזר את שלמות כלי הדם הפגוע. ברוב המקרים תהליך קרישת הדם מתחיל כתוצאה מפגיעה בדופן כלי דם, מה שמביא לשפעול טסיות הדם - חלקי תאים קטנים המצטברים ביחד ליצור את פקק הטסיות הראשוני באזור הפגיעה. אותן טסיות נקשרות אחת לשנייה באמצעות מולקולה הנקראת פיברין. לאחר עצירת הדימום ותיקון כלי הדם מתרחש תהליך המסת הפקיק, במהלכו מולקולות פיברין מפורקות לחלקי חלבון הנקראים די-דימר (D-dimers). בבדיקה זו ניתן למדוד את ריכוז הדי-דימר בדם כעדות לתהליכי פקקת ותסחיפים[1].
צילום: shutterstock | Jarun Ontakrai
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשלול אבחנה של פקקת ורידים עמוקה או תסחיף ריאתי. בנוסף, הבדיקה שימושית באבחנה של קרישה תוך-כלית מפושטת (DIC) בשילוב עם בדיקות נוספות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
פקקת ורידים עמוקה – היווצרות קריש דם באחד מהוורידים העמוקים (בדרך כלל בגפיים התחתונות). מצב זה יכול להיווצר כתוצאה מישיבה או שכיבה ממושכת - במהלך טיסה ארוכה, ניתוח, מחלה או תאונה. מצב זה עלול לפגוע באספקת הדם לרקמות, ולפעמים גם להיפרדות קריש הדם וליצירת תסחיף. פקקת ורידים עשויה להופיע ככאב ונפיחות ברגליים עם שינוי צבע העור, ולעתים ללא תסמינים כלל[3].
תסחיף ריאתי – נגרם לרוב כתוצאה מניתוק פקיק מורידי הרגלייםאל זרם הדם. אותו תסחיף חוזר עם הזרימה הוורידית אל הלב ומשם לעורקי הריאות. בהתאם לגודל התסחיף, עלולים להיסתם עורקים שונים בריאות וכך לפגוע באספקת הדם לרקמה ובתהליך חמצון הדם. הביטוי הקליני של תסחיף ריאה הוא מגוון ועשוי לכלול קוצר נשימה, שיעול, כאבים בחזה ולעתים גם מוות. מקרים רבים הם אסימפטומטיים[4].
שבץ מוחי – חסימת אחד מעורקי המוח על ידי תסחיף באופן הדומה לתסחיף ריאתי, אלא במערכת העורקים[5].
קרישה תוך-כלית מפושטת – מצב מסכן חיים בו מערכת הקרישה מופעלת באופן לא מווסת ויוצרת קרישי דם שעלולים לפגוע ברקמות ובאיברים שונים. בשל הצריכה המוגברת של גורמי קרישה וטסיות דם, קיים גם סיכון מוגבר לדימומים[5].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים לאחד מהמצבים המתוארים. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[5].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך זמן קצר[5][6].
[2] ערכי הנורמה <500 ng/mL בשל רגישותה הגבוהה של הבדיקה, תוצאה מתחת או בטווח הנורמה שוללת מצב של פקקת או תסחיף.
מעל הנורמה תוצאה הגבוהה מטווחי הנורמה מעידה על כמות משמעותית של די-דימר בדם. עם זאת, בשל הסגוליות הנמוכה של הבדיקה, תוצאה זו אינה מספיקה על מנת לבסס אבחנה של פקקת ורידים או תסחיף.
ייתכן ריכוז די-דימר מוגבר גם במצבים כגון הריון, מחלת כבד, דלקת, ממאירות, קרישיות יתר ועוד.
שלום רב, אמי בת 80, בבדיקת US קרוטיס חיצוני צד ימין:" נמצאו רבדים טרשתיים הטרוגנים מסוידים" זרימת הדם תקינה קרוטיס פנימי ICA צד שמאל : נמצאו רבדים טרשתיים הטרוגנים מסוידים במוצא העורק, הורמים להצרות פחות מ 50% . ללא הפרעה המודינמית סובלת מכולסטרול גבוה מטופלת ב סטטור 10 מ"ג ומלחץ דם גבוה נורבסק 5 מ"ג וטריטייס 2.5 מ"ג. אשמח לחוות דעתך. מה ניתן לעדות והאם יש מקום לדאגה? תודה רבה
מצטער על העיכוב במענה הסופי. אם כך בסיכומו של דבר מדובר בהצרות קלה אסימפטומטית ( כלומר כשזו שלא גרמה לארוע מוחי בעבר). ההצרות היא ביטוי של טרשת עורקים אשר התפתחה עם השנים משנית ליל"ד הפרעת שומנים וסכרת מהם סובלת אימך ואשר יחד עם עישון ורקע משפחתי הם גורמי הסיכון העיקריים לטרשת עורקים. אם ב2021 היו תוצאות דומות אפשר להיות רגוע. יש להמשיך לעקוב אחת לשנתיים ולשקול גם התחלת טיפול מניעתי באספירין אם אמא לא מקבלת
הוסף תגובה
US קרוטיס
שלי03/03/2024 | 11:54
ד"ר לבנון שלום, תודה על תגובתך. לא היה חשד לאירוע לב. הבדיקה הזו הייתה מעקב לאחר אותה בדיקה שנעשתה ב 2021 עם אותן תוצאות. אינני יודעת מדוע נתנו לה את הבדיקה מלכתחילה. תודה רבה.
שלום שלי לא צינת פרט מידע מאוד חשוב והוא- מדוע בוצעה הבדיקה? מעבר לכך האם אמא מעשנת? האם יש עוד תרופות שהיא לוקחת? האם היו אי פעם בעיות לב? אמשיך את הדיון לאחר קבלת תשובותייך
שלום. בבדיקות קרישיות pt 11.8, ptt 25.4 ופרוטאין S 52. שנתיים קודם לכן היה 50. האם מדובר על קרישיות? אני לקראת החזרת עוברים ומתלבטת בנוגע לקלקסן. האם במידה שמתחילים עם קלקסן אסור להפסיק? תודה רבה!
שלום ותודה מראש על המענה! מדובר באשה בת 65 . לפני כחודש וחצי נתגלה תסחיף ריאתי דו"צ, בעקבות סיטי אנגיו, בעקבות תלונות על קוצר נשימה ודופק מהיר. לאחר טיפול של אליקויס 10 מ"ג פעמיים ביום, מטופלת כעת באליקויס 5 מ"ג פעמיים ביום. בדיקות דם לקרישה תקינות. בדיקת אולטרהסאונד ורידי הגפה ללא פקקת, אך עם הפרעה בשטחי. היום עשתה בדיקת אקו דופלר והנה התוצאות לרשותך. כמובן שיש לנו קרדיאולוג מטפל ועד שנגיע אליו, אשמח לפענוח של הבדיקה המצ"ב. חדר שמאלי אינו מוגדל. תפקודו הגלובלי ואיזורי תקינים. מקטע הפליטה המוערך - % 60. חדר ימין: בגודל ותפקוד תקינים. אאורטה: שורש הוותין והוותין העולה אינם מורחבים. עליה שמאלית: עליה שמאלית אינה מוגדלת.. עליה ימנית: עליה ימנית אינה מורחבת. מסתם מיטרלי: מורפולוגיה תקינה של המסתם עם עקומות זרימה תקינות על פניו. דלף מזערי. מסתם אאורטלי: תקין. מסתם טריקוספידלי: מורפולוגיה תקינה של המסתם. דלף טריקוספידלי מזערי. מפל הלחצים המירבי על פניו 21 ממ"כ , ממצא המתאים ללחץ ריאתי מוערך של ממ"כ. מסתם פולמונלי: תקין. Great Vessels: IVC: תמט נשימתי חלקי. תפליט פריקרדיאלי: לא נצפה תפליט פריקרדיאלי.
היי בת 40 ,לפני כ 11 שנים לאחר לידה 2 אובחנתי עם טרומבוס בווריד השחלה ואחד נוסף אם זכור לי טוב בווריד הנבוב ,קיבלתי טיפול תומך בקלקסן אבל היה חשש להתנתקות ולתסחיף, צינתרו אותי דרך הצוואר ושמו מטריה מעל וריד הכליות כי הפקקת היתה גבוהה ( יודעת ששמים אותה למטה יותר ) ביצעתי בדיקות קרישה שהיו תקינות רק פקטור 8 היה נמוך הוסבר לי שאני נשאית המופיליה. ניסו להוציא מטריה ללא הצלחה ואמרו שאחיה איתה עד 120 ,אני מקווה 🥴 בעצת המטולוג לא לקחתי מדללי דם וכיוצא בזה . חיה חיים ספורטיביים. בחודש וחצי האחרונים חווה פעימות מוקדמות שמרגיש לי כאילו מגיעות מאיזור המטריה (אולי מדמיינת אבל כל שינוי קטן בגוף אני מרגישה ) עמידה סטטית מגבירה את הלחץ באיזור והלב מרפרף לו. לא יודעת אם יש קשר למטריה או שלא בכל מקרה הייתי אצל קרדיולוג עשיתי מבחן מאמץ שיצא תקין רמת כושר טובה . אנזים הלב תקין , הולטר ביצעתי לפני חודש עדיין לא חזרתי לקבלת תוצאות. אורטה תקין , דופלר כליות תקין . ובכן ,מה לא תקין ? איזה בדיקה ניתן לראות את הוורידים כמו ivc של הכבד טחול כיס מרה כל האיזור שבו אני חשה גודש . לראות שאין שום דבר שמפריע לדם להגיע ללב. אשמח לעזרתך
שלום רב לא נשמע לי שהתלונות של "פעימות מוקדמות שמרגיש לי כאילו מגיעות מאיזור המטריה" הם אכן משהו שקשור לפילטר אלא יותר מכוון להפרעת קצב אם בכלל. ביצעת הולטר? רצוי לברר מה ממצאיו!! אם יש משהו שמפריע לדם להגיע ללב זה רק קריש דם בתוך הפילטר שיכול לנבוע מהסיבה הראשונית להנחת הפילטר ובהעדר טיפול נוגד קרישה כלשהו אשר לדעתי הכרחי בגלל הפילטר עצמו ומיקומו. בכל מקרה אם אכן היתה שם בעייה זה היה בא לידי ביטוי קליני של בצקות ברגליים ככל הנראה והדרך לדעת אם אכן יש שם בעייה היא הדמיית CT עם חומר ניגוד אם כי התחושות המתוארות אינן נשמעות סיבה לברור בכיוון זה. בשורה התחתונה - איני חושב שמתרחש משהו באזור ואם יש ספק כלשהו לרופא מטפל- יש לבצע הדמייה, בנוסף הייתי שוקל שוב את ההמלצה לגבי מתן טיפול נוגד קרישה אלא אם כן קיימת התווית נגד לטיפול זה. בהצלחה
אני בן 73 עברתי ניתוח כריתת חלק מהמעי הגס לפני חודש. במהלך החודש נתנו לי מדללי דם קלקסן 40 מג ופלויקס 75מג האם אני צריך להמשיך לקחת את המדללים? בברכה אליעזר
שלום אליעזר צר לי אך איני יכול לענות על שאלתך כי ראשית כל לא נתת שום פרטים לגבי מחלות הרקע שלך והסיבה למתן המדללים. גם אם היית נותן את המידע הרלוונטי, לא יהיה זה נכון שאתן לך עצה רפואית על החלטה שקיבל מישהו אחר ויתכן ואינך מודע לכל מערכת השיקולים שלו. עצתי הטובה ביותר היא לפנות למחלקה בה עברת את הניתוח או לחלופין למנתח עצמו ולשאול במסגרת זו את השאלה. בהצלחה.