"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
בהריון הבא יערכו שוב בדיקות נוגדנים, ובדיקה לזיהוי סוג דמו של העובר. ככל הנראה תקבלי זריקות נוספות במהלך ההריון. במצב של RH שלילי אצל האם, מתחילים את המעקב בהריון השני כבר מן השבוע 20. כרגע אין לך ממה לחשוש, ישנם פתרונות למניעת פגיעה בעובר בהריונות הבאים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
אני מניחה שמידע כללי על סוג הדם ועל חיסון נגד גורם Rh כבר רכשת לעצמך, ובכל מקרה, אני מצרפת קישור למידע על החיסון במאגר החיסונים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=26
סוג הדם במערכת ה- RH- יכול להיות + או -. מכיוון שאת בקבוצת RH-, אינך יכולה לקבל דם מבן אדם שהוא RH+, כלומר חייבת להיות התאמה בין קבוצה זו בין קבוצת ה- ABO. להלן קישור לדף בפורטל אינפומד בו תוכלי לקרוא יותר על סוגי הדם השונים, וביניהם קבוצת ה- RH: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=86
תהליך השבחת זרע הוא תהליך שבו בוחרים את הזרעונים הנעים בצורה הטובה ביותר בדגימת הזרע. את הזרעונים האלה מחדירים ישירות לרחם בתהליך הנקרא הזרעה תוך-רחמית, Intra Uterine Insemination או IUI. היתרונות של שיטה זו הם שהיא מאפשרת לבחור הזרעונים "הטובים" ביותר, לדייק בזמן החדרה ולעשותה בזמן הביוץ, ולהכניס את הזרעונים לרחם מבלי לאבד נוזל בחלל הנרתיק של האשה. סיכויי ההצלחה בכניסה להריון תלויים כמובן בנתונים הבסיסיים של ספירת הזרע. שיעור ההריונות למחזור הזרעה בזמן הביוץ בזוג שבו לגבר מדדי זרע ירודים הוא סביב 10%-15%. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומדקראו עוד מידע על השבחת זרע בפורום www.infomed.co.il/forum-105/
החלוקה לסוגי דם המוכרת לאוכלוסיה הרחבה היא על פי קבוצות של ABO. אלה סמנים מסויימים שישנם (או אינם) על פני השטח של תאי הדם האדומים, והתורשה שלהם היא גנטית. לאדם עם סוג דם A יש סמנים מסוג A על תאי הדם האדומים. לאדם עם סוג דם B יש סמנים מסוג B. לאדם עם סוג דם AB יש גם סמנים מסוג A וגם מסוג B על פני תאי הדם האדומים. לאדם עם סוג דם O אין סמנים מסוג זה כלל (O כמו אפס). החלוקה הנוספת לפלוס או מינוס היא סמן מסוג אחר שישנו או אינו על פני התאים, בהתאמה. לא אכנס להסבר הגנטי המסובך יותר, רק אציין שלהורים עם סוג דם A או B יכול להיות ילד עם כל סוגי הדם, להורים עם סוג דם O יכול להיות ילד רק עם סוג דם O. לשאלתך, לא יכול להיות לשני הורים עם סוג דם O ילד עם סוג דם B, אלא אם במקרה של מוטציה נדירה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
כן. סוג הדם נקבע על פי חלבונים מסוג A ו B הנמצאים על גבי תא הדם האדום. אדם שלו חלבון מסוג A על גבי התאים שלו הוא בעל סוג דם A. אדם עם חלבון מסוג B על התאים שלו הוא בעל סוג דם B. אדם עם שני סוגי החלבונים יהיה בעל סוג AB, ואדם ללא אף אחד מהנ"ל הוא בעל סוג דם O. בסה"כ ישנם 4 סוגי דם אפשריים. ילד מקבל משני הוריו את הפוטנציאל של סוג הדם. בשל חוקי הגנטיקה, ילד עם הורים בעלי סוג דם A ו B יכול תיאורטית להיות בעל כל סוגי הדם: A, B, AB, O. ואילו ילד להורים עם סוגי דם A ו O, יכול להיות בעל סוג דם A או O. למי שרוצה ללמוד על הנושא מצאנו את הלינק הבא: http://www.biology.arizona.edu/human_bio/problem_sets/blood_types/Intro.html
סוג הדם אינו משנה אלא ה- RH, המינוס או הפלוס. כל אישה עם RH מינוס צריכה לקבל את הזריקה. הסיבה לכך היא שהסיכוי שלעובר יהיה RH חיובי הוא גבוה, ואז הגוף שלך אחרי הריון ראשון יפתח נוגדנים כנגד ה- RH החיובי של התינוק, ובהריון הבא, נוגדנים אלה יתקפו את העובר ויפגעו בו. לכן מונעים את יצירת הנוגדנים על ידי מתן החיסון. להלן קישור למידע נוסף על הנושא בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_011104_6.htm
לפני הריון מומלצת פגישת הכנה אצל רופא נשים- הן על מנת לקבל מידע על בדיקות אותן תצטרכי להריון, והן על מנת לקבל מידע על ההריון. הדברים המרכזיים אותם יש לדעת הם האם קיים חיסון לאדמת, האם יש מחלות אחרות, או שימוש בסיגריות, אלכוהול וסמים. בארץ מקובל לבצע בדיקה גנטית, בדרך כלל לגבר, למחלה טיי-זקס. כמו כן רצוי ביצוע ספירת דם, כימיה ובדיקת סוג הדם לפני תחילת ההיריון.
אין שום בעיה להיכנס להריון כאשר סוג הדם זהה, וגם אין בעיה להיכנס להריון כאשר סוג הדם שונה. אני משערת שמה ששמעת שייך לסוג הדם של האישה. אם סוג הדם של האישה הוא מקבוצת RH שלילי, והעובר שלה יהיה RH חיובי, יכול להיווצר החל בהריון השני מצב בו נוגדנים של האם תוקפים את תאי הדם של העובר. אבל היום ניתן לדעת על מקרים כאלה מראש, ולכן במצב כזה נותנים לאישה במהלך ההריון הראשון ואחריו חיסון נגד מצב זה, שמונע את ההשלכות האלה בהריון השני. לכן, אין שום סיבה לדאגה, וניתן בכל מצב להיכנס להריון. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
גבר בן 40, לאחר מס' חודשים של עצירויות ושלשולים לסירוגין. בעיקר עצירויות. היו מס' פעמים של צואה דקה. פניתי לגסטרואנטרולוג והוא שלח אותי לבדיקת דם. ה-ESR יצא בבדיקה 12. ראיתי שהוא די בתחום. הבדיקה השניה של ה-C REACTIVE PROTEIN יצאה לא ב"ב טוב. הערך הוא: 97. ראיתי שצריך להיות בין 0.11 עד 0.5 מה עושים ? מה המשמעות ? האם זו דלקת ? ואם כן, היכן היא ? באיזה איבר ? קבעו לי סיגמוסקופיה לעוד 3 שבועות, ללא קשר לבדיקת הדם. תודה על התשובה.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
ALPHA FETOPROTEIN TM
קטי 10/05/2024 | 13:20
תוצאת הבדיקה שלי 2..22 אבל הGGT שלי 65 אני אישה בת 70 עוד חודש
הוסף תגובה
בדיקת דם C-REACTIVE PROTEIN
א.א22/12/2022 | 22:02
עשיתי בדיקת דם התוצאה 1.95MG/DL מה המשמעות התלוננתי על כאבי בטן ובחילות ויציאות מרובות
הוסף תגובה
סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:51
סליחה, אבל שכחתי לציין שמדי פעם ישנה הרגשה של אי התרוקנות מלאה בשירותים. וכן שלעיתים לאחר ישיבה בשירותים יש לי הרגשה שאני צריך לתת שתן וכשאני נכנס לשירותים השתן לא יוצא מיד אלא בטפטופים וזה לוקח יותר זמן מהרגיל. תודה רבה.
הוסף תגובה
בדיקת סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:45
שלום לרופאים הנכבדים, שמי חיים, בן 40 וכבר "שוחחנו" בפורום זה. השבוע בוצעה לי בדיקת סיגמואידוסקופיה. (בעבר ד"ר זיו המליץ שאעשה בדיקת רקטוסקופיה כי זה יותר זמין ולאחריה קולונוסקופיה). למיטב הבנתי, סיגמואידוסקופיה הוא שם מודרני לרקטוסקופיה. בקיצור, הבדיקה נעשתה, לפניה עשיתי 2 חוקנים בהפרש של חצי שעה לערך. הבדיקה בוצעה ללא טשטוש, ו-"הרגשתי" היטב את הצינור שהוחדר כולל הרגשה של רצון להתפנות במהלך הבדיקה. בסיכום הבדיקה הרופא כתב:"החולה נוטר בעזרת אוקסימטר. נבדק מעי גס עד גובה 40 ס"מ. ממצאי הבדיקה: מעי גס דיסקלי נבדק ונמצא תקין. ביקורת חוזרת במרפאה עם CRP חוזר. הרופא אמר שלא נמצאה סיבה לתלונותיי ולכן כדאי שאעשה שוב בדיקת דם. ואם גם הפעם ה-CRP יהיה גבוה אז הוא ימליץ על קולונוסקופיה מלאה. רציתי לשאול את הרופאים הנכבדים: עדיין יש לי כאבים מדי פעם באיזור המותניים ומעט בגב התחתון. תדירות היציאות הסתדרה פחות או יותר, לאחר שהתחלתי לעשות הליכה של כחצי שעה ביום. גם מבנה הצואה הפך להיות מוצק יותר (לעיתים רחוקות מופיעה צואה דקה). ייתכן שישנה דלקת בכל זאת ?? האם חובה קולונוסקופיה ?? אי אפשר לקבל מרופא המשפחה אנטיביוטיקה "כללית" שמצד אחד "תטפל" בדלקות קיימות אם ישנן ומצד שני לא תהיה מסוכנת ? והכי חשוב: אם כואב לי במותניים ולא התגלה דבר בסיגמואידוסקופיה (שבודקת עד לאזור זה) למה לעשות קולונוסקופיה שבודקת באיזור גבוה יותר ??? אודה על תשובתכם.
הוסף תגובה
CRP
דר זיו20/04/2013 | 21:05
הי לדעתי מגיעה לך בדיקת קולונו סקופיה מלאה ורק אח״כ להגיע למסקנה ולא להתעסק בהשערות
שלום חיים. CRP הוא אכן סמן לא ספציפי לדלקת. בכדי לקבוע מדוע הערך גבוה, צריך להכיר את כל הנתונים שלך, כולל מחלות רקע וקליניק עכשווית מלאה. המלצתי כבר בעבר על קולונוסקופיה מלאה בהקדם וזו עדיין ההמלצה. פרט לכך, כדאי שרופא פנימאי יהיה מעורב בבירור. בהצלחה.
שלום ד"ר ברנר, אני כבן 61 לפני כ-3 שנים אנמיה מחוסר ברזל, ע"מ לברר בוצע קולונסקפיה וגאסטרופיה, שני הבדיקות נמצאו תקינות. לפני כחודש בבדיקה שגרתית בגאסטרופיה נלקחו מדגמים ביופסיות אקראיות מגוף הקיבה ונמצאו הדברים הבאים (כפי שהמומחה המטולגיה רשם): דלקת כרונית עם מטפליזיה אינטסטינאלית, הסגנה של צאי T, כמו כן שני סגמנטים עם אגרגים לימפוציטארים של תאי CD20 B חיובי בלמינה פרופיה. באנגולוס הסננה של תאי B קטנים בלמיה פרופיה ואזורים של HP. lymphoepithelial lesion K167 10% שלילי. monoclonalily PCR for lgH. האבחנה תומכת באבחנה של מלטונה. בבדיקת הביופסה וכן בבדיקת נשיפה לא נמצא אדיקציה להליקובקטר. אני ב"כ בריא ללא בעיות או כאבים באזורים שונים בגוף. בוצאו בדיקות דם ןUS באזור בית השחי והבטן העליונה והתחתונה למצאית אברים מוגדלים או בלוטות חשודות: באזור הבטן העליונה תקין. באזור בית השחי מצד ימין הוגמה לימפה בקוטר של 1.5 ס"מ עם מראה סונגורפי שמור (?) נשקלה האפשרות לטיפול אנטיביוטי ולבצע שוב גאסטרוסקופיה. אשמח לקבל את חוות דעתך, באופן כללי ובפרט לגבי הטיפול האנטיביוטי - מאחר ולא נמצאו חידקי הליקובקטר בביופסה וכן בבדיקת הנשיפה, האם כדאי לבצע את הטיפול האניביוטי וא"כ גאסטרו (שזה יקח 6-8 שבועות עד שנקבל תשובה? האם לא כדאי לעבור ניתוח כבר עכשין ולטפל בגידול? נראה לי ששכל שחולף הזמן, הגידול עלול לעבור לאברים אחרים. הוסבר לי שלפי ההמצאים הגידול אמור ממש לא להיות הגרסיבי, אבל עדין הוא שם. אשמח לדעת מה אתה חושב/מציע?
היי אני בחור בן 42 לאחרונה ירדתי 50 קילו במשקל. ביצעתי בדיקות דם שיגרתיות שכל הבדיקות יצאו תקינות חוץ מ 2 בדיקות שהם - hemolobin - 13.4 קצת פחות מהנורמה. hypo - 14.7 שזה קצת יותר מהנורמה. הרופאה רוצה שאני יעשה בדיקות נוספות - complete blood , iron , ferritin ואולי אצטרך לעשות קולונוסקפיה. אני חושש שמדובר על משהו חמור? מה אומרות התוצאות והאם יש סיבה לדאגה?
שלום אבישי. יש משמעות גדולה לסיבה לירידה במשקל. האם יזומה או לא ואם יזומה באיזה אופן. תוצאות הבדיקות מעידות על אנמיה קלה שיש לבדוק את סיבותיה. הרופאה תבצע בירור אנמיה ובהתאם לתוצאות תחליט על בדיקות העזר הנוספות.