נוגדנים או אימונוגלובולינים הם חלבונים המיוצרים על ידי תאי פלזמה (לימפוציטים) של מערכת החיסון ומופרשים לזרם הדם על מנת לספק הגנה מפני זיהומים שונים. הנוגדנים מהווים את הזרוע ההומוראלית (של נוזלי הגוף) של מערכת החיסון הנרכשת והספציפית, כלומר – ייצור נוגדנים מופעל בתגובה לאנטיגן ספציפי המוצג לתאי החיסון. קיימים חמישה סוגים עיקריים של נוגדנים:IgG, IgM, IgA, IgD ו-IgE, לכל אחד תפקיד מעט שונה. בבדיקת נוגדנים, ניתן למדוד את כמות נוגדני ה-IgG, IgM ו-IgA באופן שאינו ספציפי וזהות חוסרים ועודפים תהווה עדות למגוון תהליכים חיסוניים המתרחשים בגוף[1].
צילום: shutterstock | luchschenF
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי מעבדתי לאבחנה של מגוון מצבים המאופיינים בעודף או בחוסר של נוגדנים, בהם מחלות דלקתיות כרוניות, זיהומים כרוניים, מחלות חסר-חיסוני ואף סרטנים של תאי הדם. בנוסף, הבדיקה יכולה לשמש גם לניטור רמות הנוגדנים בדם בתגובה לטיפול במחלה[1].
מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות
ניתן לסווג מחלות המתאפיינות בעודף של נוגדנים לעודף מונוקלונאלי (עלייה בריכוז נוגדן מסוג אחד ספציפי בלבד) ולעודף פוליקלונאלי (עלייה בריכוז נוגדנים מסוגים שונים). מחלות המתאפיינות בעודף מונוקלונאלי (חד-שבטי)[1]:
מחלות חסר-חיסוני מולדות (מחלת ברוטון, כשל חיסוני משתנה נפוץ, כשל חיסוני משולב חמור ועוד).
עיכוב בייצור נוגדנים בפגים.
שימוש בתרופות שונות (פניטוין, קרבמזפין ועוד).
תסמונת נפרוטית.
חוסר בחלבונים (כתוצאה מכוויות, הרעבה, מחלות של מערכת העיכול המתאפיינות בעיכול או ספיגה מופחתת).
חוסר סלקטיבי של IgA.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובעיקר בהופעת תסמינים המתאימים לחסר חיסוני בילדים או במבוגרים, בעיקר במקרים של דלקות חוזרות ונשנות של מערכת הנשימה ומערכת העיכול. מומלץ לבצע את הבדיקה גם במידה וקיים רקע משפחתי של מחלת חסר-חיסוני תורשתית[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2].
מעל הנורמה תוצאות הגבוהות מערכי הנורמה מתאימות לעודף באחד או יותר מהנוגדנים שנבדקו, וצריכות להיות מפוענחות בהתאם לסוג הנוגדנים ולתמונה הקלינית.
מתחת לנורמה תוצאות הנמוכות מטווח הנורמה מתאימות לחסר חיסוני מאחת הסיבות המוזכרות לעיל. גם בתוצאות נמוכות חשוב לקחת בחשבון את סוג הנוגדנים המושפעים ואת תסמיני המחלה.
בפיענוח c.t בעצימות נמוכה שעשיתי לביקורת ניכתב על ידי כירורג חזה , שראה את הדיסק שפיענח הרדיולוג. קשרית פריפרית זעירה 7 מ" מ מסוג ggo ב rll ללא שינוי במעקב של שנה וחצי. כניראה מייצגת תהליך פרהגידולי או גידולי בשלב מאוד מוקדם. יש לציין שהקשרית התגלתה במקרה לפני שנה וחצי ב ct חזה שעשיתי בעצימות רגילה. האם זה סרטן?
עקב אי נוחות של מס חודשים בצד ימין מאחור עשיתי ct חזה בטן אגן בפיענוח רשום : מוקדים ריאתיים זעירים בודדים בפסגות הריאות כמו כן מוקד ריאתי פחות מ 4 ממ ב rll . לא הודגמו בלוטות מוגדלות במדיאסטינום ובאקסילות. האם יש הממצאים מסוכנים האם דרוש טיפול/איבחון נוסף ? תודה
על פי פענוח ה-CT שצירפת, הממצאים שצוינו (מוקדים זעירים בודדים ומוקד קטן מ-4 מ"מ) הם ממצאים שכיחים מאוד שלרוב אינם מעידים על תהליך מסכן חיים במיוחד כאשר אין עדות לבלוטות לימפה מוגדלות. עם זאת, חשוב לבצע הערכה מסודרת: פנייה לרופא ריאות: מומלץ לקבוע תור לרופא ריאות לצורך מעבר על הדיסק עצמו (התמונות) ולא רק על הפענוח הכתוב. הרופא יעריך את הממצאים בהתאם לגורמי סיכון אישיים (כמו היסטוריה של עישון או חשיפות תעסוקתיות).
הוסף תגובה
תוצאות ct
Alon12/03/2026 | 19:24
תודה על המענה המהיר !! האם אי הנוחות בצד ימין מאחור יכולה להיות קשורה לתוצאות הנל או שאין קשר לדעתך ? בכל מקרה כהמלצתך אפנה להמשך בירור תודה דר
שלום ד"ר. אחי שהיה בנאדם בסך הכל בריא(בן 60) אובחן לפני כ3 חודשים כחולה סרטן ריאות אדנוקרצינומה שלב 4,תאים שאינם קטנים.עדיין לא התחיל טיפול.. סובל משיעול, קוצר נשימה קל ולעיתים גם יש לו כאבים בכתפיים ובגב. בוצעו בדיקות והתקבלו תוצאות, להלן: Pdl140% מוטציית Erbb2 ומוטציה בגן TP53(40.47%) זוהו חסרים בבגנים CDKN2A ו-CDKN2B מעבר לזה סטטוס MSI יציב ומדד TMB לא ניתן להערכה בדגימה.. רוצה בבקשה ממך לדעת איזה טיפול יהיה אופטימלי עבורו לאור הנתונים הנ"ל. טיפול ביולוגי ממוקד או אימונותרפיה(עם כימותרפיה..??)ומה השיקול עלפיו מחליטים רוצה להבין גם את משמעות הימצאות מוטציה בגן TP53 על הצלחת הטיפול ועל הפרוגנוזה
שלום. הפרופיל הגנטי בגידול מאפשר לטפל בשתי אפשרויות טיפול עיקריות. טיפול ממוקד מטרה למוטציה בerbb2 או טיפול משולב כימו-אימנו. הטיפול הממוקד מטרה לא בסל התרופות וקיים באופן פרטי או דרך מחקר קליני. ההחלטה הטיפולית נלקחת יחד עם האונוקולוג המטפל ומתבססת על קרטיריונים נוספים. בהצלחה רבה לאחיך.
שלום.לצערי,אחי אובחן לאחרונה עם סרטן ריאות מסוג אדנוקרצינומה,שלב 4. עדיין לא התחיל טיפולים לפני כ3 שבועות נלקחה דגימה לבירור מוטציות היום התקבלה תשובה לגבי חלבון pdl1(נמצא חיובי נמוך,40%),אך לא הגיעו תוצאות לגבי מוטציות רוצה לדעת אם בדיקת pdl1 מבוצעת בניפרד מהבדיקה של המוטציות ?כלומר האם ייתכן שעדיין אין תשובה לגבי מוטציות קיימות? כאמור עברו כבר 3 שבועות מאז נילקחה הדגימה מחר יש לנו תור לייעוץ לפני טיפול אז אשמח למענה מהיר תודה רבה מראש ובשורות טובות
בדיקת המןטציות מבוצעת במכשיר מיוחד לבדיקת NGS next generation Sequencing. היא כיום הסטנדרט המקצועי לאבחון סרטן ריאה מתקדם. היא מאפשרת לסרוק מאות מוטציות גנטיות בו-זמנית כדי להתאים לחולה טיפול ביולוגי ממוקד כדי להוזיל עלויות ולשמור על יעילות, מעבדות רבות מחכות להצטברות של מספר דגימות לפני שהן מפעילות את מכשיר הריצוף היקר. בניגוד לבדיקת ה-NGS שסורקת את ה-DNA (הקוד הגנטי), בדיקת PD-L1 היא בדיקה מסוג צביעה אימונו-היסטוכימית (IHC). היא בודקת נוכחות של חלבון ספציפי על פני השטח של תאי הגידול. אלו שתי בדיקות נפרדות שברוב המכונים תשובות הבדיקות לפעמים מתקבלות אחרי חודש ימים.
הי. הסיכויי למצוא גידול ראשוני של סרטן ריאה בנוזל הפלוראלי נמוך אם לא רואים ממצא ראשוני בריאה. אם יש חשד כדאי לחזור על הדמייה לאחר הוצאת הנוזל שלפעמיים ממסך על הממצא ברקמת הריאה. בנוסף ניתן לשלוח את הנוזל לבדיקת מעבדה ציטולוגית.