נוגדנים או אימונוגלובולינים הם חלבונים המיוצרים על ידי תאי פלזמה (לימפוציטים) של מערכת החיסון ומופרשים לזרם הדם על מנת לספק הגנה מפני זיהומים שונים. הנוגדנים מהווים את הזרוע ההומוראלית (של נוזלי הגוף) של מערכת החיסון הנרכשת והספציפית, כלומר – ייצור נוגדנים מופעל בתגובה לאנטיגן ספציפי המוצג לתאי החיסון. קיימים חמישה סוגים עיקריים של נוגדנים:IgG, IgM, IgA, IgD ו-IgE, לכל אחד תפקיד מעט שונה. בבדיקת נוגדנים, ניתן למדוד את כמות נוגדני ה-IgG, IgM ו-IgA באופן שאינו ספציפי וזהות חוסרים ועודפים תהווה עדות למגוון תהליכים חיסוניים המתרחשים בגוף[1].
צילום: shutterstock | luchschenF
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי מעבדתי לאבחנה של מגוון מצבים המאופיינים בעודף או בחוסר של נוגדנים, בהם מחלות דלקתיות כרוניות, זיהומים כרוניים, מחלות חסר-חיסוני ואף סרטנים של תאי הדם. בנוסף, הבדיקה יכולה לשמש גם לניטור רמות הנוגדנים בדם בתגובה לטיפול במחלה[1].
מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות
ניתן לסווג מחלות המתאפיינות בעודף של נוגדנים לעודף מונוקלונאלי (עלייה בריכוז נוגדן מסוג אחד ספציפי בלבד) ולעודף פוליקלונאלי (עלייה בריכוז נוגדנים מסוגים שונים). מחלות המתאפיינות בעודף מונוקלונאלי (חד-שבטי)[1]:
מחלות חסר-חיסוני מולדות (מחלת ברוטון, כשל חיסוני משתנה נפוץ, כשל חיסוני משולב חמור ועוד).
עיכוב בייצור נוגדנים בפגים.
שימוש בתרופות שונות (פניטוין, קרבמזפין ועוד).
תסמונת נפרוטית.
חוסר בחלבונים (כתוצאה מכוויות, הרעבה, מחלות של מערכת העיכול המתאפיינות בעיכול או ספיגה מופחתת).
חוסר סלקטיבי של IgA.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובעיקר בהופעת תסמינים המתאימים לחסר חיסוני בילדים או במבוגרים, בעיקר במקרים של דלקות חוזרות ונשנות של מערכת הנשימה ומערכת העיכול. מומלץ לבצע את הבדיקה גם במידה וקיים רקע משפחתי של מחלת חסר-חיסוני תורשתית[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2].
מעל הנורמה תוצאות הגבוהות מערכי הנורמה מתאימות לעודף באחד או יותר מהנוגדנים שנבדקו, וצריכות להיות מפוענחות בהתאם לסוג הנוגדנים ולתמונה הקלינית.
מתחת לנורמה תוצאות הנמוכות מטווח הנורמה מתאימות לחסר חיסוני מאחת הסיבות המוזכרות לעיל. גם בתוצאות נמוכות חשוב לקחת בחשבון את סוג הנוגדנים המושפעים ואת תסמיני המחלה.
דחוף רוצה יעוץ וטיפול מהר לא משנה איפה רוצה להציל אמא בבדיקה ct בטן חזה התגלו הממצאים הבאים קונסולידציה סמיכה ב lll הצללות כתמיות בצפיפות GG ומוקדים בצפיפיות GG מימין . תוספת ריקמה בשער משמאל גדלה בהשוואה לבדיקה קודמת לא הודגמו בלוטות מוגדלות במדיאסטיונים ובאקסליות . הסמפונות הראשיים פתוחים לא הודגם תפליט פלאולרי או פריקרדיאלי הלב מוגדל מה דעתך מה אפשר לעשות בקשר לממצאים
היי אני עם נקז קבוע בריאה הימינית כבר מעל שנתיים כתוצאה מסרטן שד גרורתי שהתפשט לו, מנקזת בבית כחצי ליטר בשבוע. לפני חודשיים הוסיפו לי נקז גם בריאה השמאלית. לצערי עד עכשיו כל התרופות שאני מקבלת לסרטן לא באמת מביאות תוצאות אשמח לתקווה
סרטן ריאה הינו תחום עם בשורות רבות טיפוליות. תחום שמאוד התפתח בשנים האחרונות עם טיפולים חדשים שמתורגמים להישרדות גבוהה ואף החלמה. הטיפולים מבוססים על טיפולים ממוקדי מטרה בגידול הסרטני, קרי מוטציות שנוצרו ועל ידי טיפול ביולוגי ממוקד ניתן לגרום לתא הסרטני לעצור. הטיפול האימונוטרפי הינו טיפול שמפעיל את מערכת החיסון בגוף המטופל כנגד הגידול. המערכת החיסון השתתקה בזיהויי הגידול הסרטני ובהשמדתו וע"י האימונוטאפיה המערכת הזאת יוצאת ממצב העצירה ויכולה לזהות את הגידול ולתקוף אותו.
זאת שאלה מאוד חשובה ונלקחת בהחלטה הטיפולית. יש מגוון טיפולים ביולוגים ב סרטן ריאה. טיפולים הממוקדי מטרה למוטציות בגידול. ישנם טיפולים ממשפחת האימונוטרפיה שמפעילים את מערכת החיסון בגוף כנגד הגידול. ההחלטה הטיפולית נשענת על הפרופיל הגנטי שנעשה בהתחלה ולעיתים יש צורך בשילוב של אימונטרפיה יחד עם כימוטרפיה או טיפול ביולוגי ממוקד מטרה יחד עם כימוטרפיה ב סרטן ריאה.
אחרי שנה וחצי של טיפול עם אימונותרפיה, הרופאה הפסיקה טיפול ואמרה שלא אחזור אליו. היו לי כמה תופעות קשות בגוף ולקח לי הרבה זמן להתאושש. אני חושש שעכשיו בלי טיפול זה יחזור.
טיפול האונקולוגי עם סרטן ריאות מבוסס רוב הזמן על אימונטרפיה. כאשר נגרמות מספר תופעות לוואי כנראה דלקתית מהטיפול, סיכויי התגובה לטיפול ממשיכים למרות ההפסקה בטיפול לעיתים לצמיתו. חידוש הטיפול תלויי בדרגת חומרת התופעות לוואי שנגרמו . יש סיכויי לא מבוטל שתמשיך להרגיש טוב למרות הפסקת הטיפול.