דלג לתוכן

בדיקת פאנל נוגדנים פאראנאופלסטי (NEURONAL ABS PANEL)

לימפומה
2 דקות קריאה
תסמונת פאראנאופלסטית (Paraneoplastic Syndrome) הוא שם כולל המתייחס להפרעות שמתפתחות על רקע של מחלה ממאירה (גידול סרטני). התסמינים שמופיעים כתוצאה מהתסמונת אינם בהכרח שייכים לאיבר או למערכת בה נמצא הגידול, והם מקושרים ככל הנראה לתהליכים חיסוניים המתרחשים בגוף בהימצא המחלה הממאירה. במקרים רבים, התסמונת הפאראנאופלסטית משפיעה על מערכת העצבים ויכולה לפגוע במגוון תהליכים פיזיולוגיים כגון תנועת שרירים, קואורדינציה, חישה, זיכרון, חשיבה ושינה. נמצא כי תסמונות אלו מקושרות לייצור והפרשת נוגדנים המכוונים נגד חלקים שונים של תאי עצב. באמצעות בדיקה זו ניתן לזהות מגוון של נוגדנים עצמיים בדם כעדות לתהליך סרטני המתרחש בגוף[1].

אחות מחטאת דרועה של מטופלת רגע לפני לךקיחת דם לצורך בדיקת פאנל נוגדנים פאראנאופלסטי
צילום: shutterstock | fotosparrow

מטרת הבדיקה

הבדיקה משמשת ככלי סרולוגי באבחנת תסמונות פאראנאופלסטיות, בחולים.ות המציגים.ות תסמינים נוירולוגיים. הבדיקה נועדה גם לשמש ככלי ממוקד בחיפוש אחר סרטן. בנוסף, הבדיקה יעילה בהבחנת תסמונות אוטואימוניות מנזק נוירוטוקסי הנגרם כתוצאה מטיפול כימותרפי[2].

בחולים שאובחנו בעבר בסרטן, הבדיקה משמשת ככלי לניטור יעילות הטיפול הרפואי ולזיהוי הישנות הסרטן[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

בהתאם לסוגי הנוגדנים שזוהו בדם, ניתן לבסס אבחנה של סוגי סרטנים רבים. הסרטנים הנפוצים ביותר המקושרים לתסמונות פאראנאופלסטיות כוללים[3]:
 
  • במבוגרים:
  • סרטן ריאות מסוג תאים קטנים.
  • תימומה (גידול בבלוטת התימוס).
  • סרטן השחלות.
  • סרטן השד.
  • לימפומה על שם הודג'קין (סרטן דם).
  • בילדים:
    • נוירובלסטומה (גידול של תאי עצב).
    • תימומה.
    • לימפומה על שם הודג'קין.
    • כונדרובלסטומה (גידול של תאי סחוס).

    הביטוי הקליני של תסמונת פאראנאופלסטית הוא מגוון, ויכול לכלול תסמינים רבים ומגוונים. בין התסמינים הנפוצים ניתן למצוא[1]:
     
    • קושי בהליכה ושימור היציבה.
    • חולשת שרירים ואובדן קואורדינציה.
    • קושי בבליעה.
    • קושי בדיבור.
    • אובדן זיכרון וליקויים קוגניטיביים שונים.
    • בעיות בראיה.
    • הפרעות שינה.
    • הזיות.
    • פרכוסים.

    אוכלוסיות בסיכון

    מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לגידול ובהופעת תסמונת נוירולוגית ממקור לא ידוע. בנוסף, לעתים נדרש ביצוע הבדיקה במהלך טיפול בגידול. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].

    אופן ביצוע הבדיקה

    מומלץ לבצע את הבדיקה לפני תחילת טיפול מדכא חיסון או טיפול בנוגדנים. אין לבצע את הבדיקה במי שטופל.ה לאחרונה ברדיואיזוטופים או במי שהיה תחת הרדמה כללית ב-24 השעות שלפני הבדיקה[4].

    הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית, ואין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה[4].

    אזהרות

    סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי[5].

    פענוח תוצאות

    [3]
    תוצאה שלילית
    לא זוהו נוגדנים מאף סוג הנכלל בפאנל. תוצאה זו תומכת בהשערה כי התסמינים הנוירולוגיים אינם נובעים מתסמונת פאראנאופלסטית וכי אין תהליך סרטני העומד מאחוריהם. יש לציין כי תוצאה שלילית אינה שוללת בהכרח את הימצאות הגידול.

    תוצאה חיובית
     הימצאות נוגדנים מסוימים מקושרת לגידולים מסוימים. בעת ניתוח תוצאות הבדיקה יש להתבסס על ההתייצגות הקלינית של הנבדק.ת. ייתכנו גם תוצאות חיוביות למספר נוגדנים שונים.

    רמת סיכון:

    הכי נמוך
    רופאים בתחום
    ד"ר אמיר זוננבליק
    ד"ר אמיר זוננבליק אונקולוגיה
    מנהל יחידת סרטן השד במערך האונקולוגי באיכילוב
    ד"ר סיון שמאי
    ד"ר סיון שמאי אונקולוגיה
    מומחית באונקולוגיה, רופאה בכירה במערך האונקולוגי באיכילוב
    פרופ' תמר ספרא
    פרופ' תמר ספרא אונקולוגיה
    אונקולוגית בכירה, מנהלת המרכז לסרטן האישה במרכז הרפואי תל-אביב, בי"ח איכילוב

    שאלות מתוך פורום סרטן השד

    בניהולו של ד"ר נעה אפרת בן ברוך
    באנר הצטרפות

    רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

    שווה לך להצטרף!
    youtube ערוץ הוידאו של
    Infomed
    הפייסבוק
    שלנו
    instagram האינסטגרם
    שלנו